בקיעת הנהר – הבדלי גרסאות

==מקורו==

==בחסידות==

בכדי שתתאפשר המשכה כזו של גילוי טעמי המצוות כפי שהם בעצם החכמה, צריך להיות "קריעת ה[[נהר]]" – קריעת ההגבלות של ה[[בינה]] – שעניינה הוא [[מחשבה]]{{הערה|שהיא למעלה מה[[מלכות]] – שהיא [[דיבור]]. הבינה נמשלת לנהר שהרי כמו שנהר תמיד זורם ותמיד מחובר למקורו – עצם החכמה, כך גם המחשבה מתקיימת תמיד, בשונה מהדיבור שהוא ים – יכול לעמוד במקום אחד}} המסתירה על עצם החכמה{{הערה|שהרי גם המחשבה כפי שהיא מתלבשת באותיות מעלימה ומסתירה על עצם החוכמה שנעלית מכך}} בכדי לאחד את העולמות (שכבר אוחדו מקריעת ים סוף עם המידות שבאצילות) עם ספירת ה[[חכמה]] שבעולם האצילות.

הלימוד לעתיד לבוא יהיה באופן של [[ראיה]], שמשמעותה היא השגה כוללת של כל הפרטים בבת אחת (ולא כמו [[שמיעה]] שפרטים רבים מרכיבים עניין שלם), כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי פי ה' דיבר - שהרי דיבור ה' אינו נפרד ממנו כדיבור אדם אלא מאוחד עמו ממש, וכזה יהיה הגילוי של התורה – "דבר ה'" – באופן שיראה ויורגש שכשם שהדיבור של ה' אינו נפרד ממנו, כך גם כל העולמות כולם – שיאוחדו על ידי ביטול ההסתרות של הבינה, כך שעצם החכמה יושפע ל"שבעה נחלים" – שבעת המידות{{הערה|ראה בכל זה לקוטי תורה ד"ה והניף (בפרשת צו). סידור עם דא"ח שביעי של פסח. ובכמה מקומות, כגון [https://drive.google.com/file/d/1v-okTiIK20gM8FHBiKT0Rnc_CJ_xvYOd/view ד"ה והמשכילים יזהירו תש"כ]}}.

* [[יב"ק|מַעֲבָר יַבֹּק]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]