שמריה נח שניאורסון – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
בינוויקי
 
(27 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של ר' שמריה נח]]
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של ר' שמריה נח]]
האדמו"ר '''שמריהו נח שניאורסון''' ([[תר"ב]] - [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ג]]) היה רב ב[[בברויסק]] ואדמו"ר לשושלת [[קאפוסט]].
האדמו"ר '''שמריהו נח שניאורסון''' ([[תר"ב]] - [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ג]]) היה רב ב[[בברויסק]] ואדמו"ר לשושלת [[חסידות חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 11: שורה 11:
לאחר [[הסתלקות]] זקנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר [[הסתלקות]] אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"ב]] מינה אותו דודו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}.  
לאחר [[הסתלקות]] זקנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר [[הסתלקות]] אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"ב]] מינה אותו דודו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}.  


לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו רבי שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רציצא]] ורבי שמריה נח ב[[בברויסק]].
לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער]] לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רציצא]] ורבי שמריה נח ב[[בברויסק]].


בשנת [[תרס"א]] יסד ישיבה בברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות ברחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: הרב [[משה דון יחיא]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]].
בשנת [[תרס"א]] יסד ישיבה בבברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות ברחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: הרב [[משה דון יחיא]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]].


===קשריו עם ליובאוויטש===
===קשריו עם ליובאוויטש===
במשך השנים אירעה תקרית עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנשלט על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]].
במשך השנים אירעה תקרית עם [[ליובאוויטש]], במהלכה ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנוהל על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. אדמו"ר הרש"ב הדפיס את "קונטרס בעניני כולל חב"ד", שתוכנו הי' מכתב שלו{{הערה|הערת הרבי [נדפסה ברשימת ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר הרש"ב שבעריכת הרבי ומשם ב[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]] על רשימת אדמו"ר הריי"צ, ב' ניסן תרפ"א, שנדפסה בהתמים.}} התוקף בחריפות את ר' שמריהו נח{{הערה|הקונטרס נדפס בצינזור ב[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] ומשם ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק ד' ע' קעב ואילך.}}.


דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה [[אסיפת הרבנים ברוסיה בשנת עת"ר|אסיפת הרבנים ברוסיה]], בה השתתפו גדולי הדור. באסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב לדעת את השפה הרוסית והשכלה כללית מינימלית. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.
דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה [[אסיפת הרבנים ברוסיה בשנת עת"ר|אסיפת הרבנים ברוסיה]], בה השתתפו גדולי הדור. באסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב לדעת את השפה הרוסית והשכלה כללית מינימלית. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.


שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"ג]] חלה מאוד וביום [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]] נסתלק{{הערה|בספר 'שמן למאור' המלקט את דרושי החסידות שלו, נדפס בהקדמה שנפטר ביום רביעי [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]].}}. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.
שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"ג]] חלה מאוד וביום [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]] נסתלק{{הערה|בספר 'שמן למאור' המלקט את דרושי החסידות שלו, נדפס בהקדמה שנפטר ביום רביעי [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]].}}. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.
כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד.
==ממשיכו בבאברויסק==


בצוואתו{{הערה|אשכבתא דרבי וצוואתו נדפסו בספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד קנ ואילך}} ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברב"ש או הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדל.
בצוואתו{{הערה|אשכבתא דרבי וצוואתו נדפסו בספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד קנ ואילך}} ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברב"ש או הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדל.


אך בפועל איש לא המשיך את שלשלת חב"ד-קפוסט, ומכאן ואילך, נשארה חב"ד-ליובאוויטש לבדה.
אך בפועל חלק מצאצאיו נסתלקו עוד בחייו, והאחרים מיאנו לקבל על עצמם את עול ההנהגה, לאחר חיפושים רבים, הגיעו חסידיו לבעל נכדתו - רבי שמואל באזעפלאוו, אך גם הוא לא שש לקבל את ההצעה. בצר להם פנו חסידי חב"ד-קאפוסט אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש, בבקשה שיפנה לרבי שמואל בבקשה שיקבל על עצמו את ההנהגה, נענה להם [[אדמו"ר הריי"צ]] וכתב מכתב לרבי שמואל (ראו בערך ר' שמואל בזפלוב). בפועל המשיך רבי שמואל באזעפלאוו את סב אשתו ברבנות בלבד, אך לא בנשיאות.


==צאצאיו==
==צאצאיו==
 
*בנו ר' מנחם מענדל (נהרג על קידוש ה' ב[[ב' מנחם אב]] [[תרע"ט]]), אשתו הינדה ב"ר ליב מרגליות מברדיטשוב. נפטרה באלול תש"א בתל אביב.
*בנו ר' מנחם מענדל (נהרג על קידוש ה' ב[[ב' מנחם אב]] [[תרע"ט]]), אביו של ר' [[ברוך אליהו שניאורסון]].
**בנו, ישראל יעקב. נפטר בשנת תרנ"ד בהיותו בן 4 חודשים. בוברויסק.
 
**בנו, ר' [[ברוך אליהו שניאורסון]].
*בתו מוסיה נשאה לר' דוד ברב"ש{{הערה|ברב"ש זה ראשי תיבות של '''ב'''ן '''רב'''י '''ש'''ניאור}}. נפטר כ"ח אדר [[תרע"ט]].
**בתו, מוסיא פריידא פריבס.
 
*בנו, דוד. נזכר בתורמי הספר מפענח נעלמות.
*חתנו, מנחם שמואל. שם.
*בתו מוסיה נשאה בה' אלול תר"ם לר' דוד ב"ר יצחק אייזיק ברב"ש{{הערה|ברב"ש זה ראשי תיבות של '''ב'''ן '''רב'''י '''ש'''ניאור}}. נפטר כ"ח אדר [[תרע"ט]]. בנו ישראל משה, נפטר ט"ו תמוז תשכ"ד בתל אביב.
*בעל נכדתו הרב [[שמואל בזפלוב]] - כיהן לאחריו כרבה של בברויסק.
*בעל נכדתו הרב [[שמואל בזפלוב]] - כיהן לאחריו כרבה של בברויסק.


==ספריו==
==ספריו==
 
{{ערך מורחב|שמן למאור}}
*'''שמ"ן למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל וילשנסקי]] בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ו]] ב[[כפר חב"ד]].
*'''שמ"ן{{הערה|ר"ת של שמו - שמריהו נח.}} למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל וילשנסקי]] בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ו]] ב[[כפר חב"ד]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב [[עמרם בלוי]], '''המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי"ע''', [[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ב, [[ניסן]] [[תשס"ח]], עמ' צה-קלא.
*הרב שניאור ברגר, '''אחדות בעולם האמת ובעולם הזה''', האחדות בין חסידות חב"ד בברויסק וליובאוויטש, שבועון בית משיח י' טבת תשפ"א עמוד 40


הרב [[עמרם בלוי]], '''המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי"ע''', [[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ב, [[ניסן]] [[תשס"ח]], עמ' צה-קלא..
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תר"ב]] - [[ט"ז טבת]] [[תרפ"ד]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תר"ב]] - [[ט"ז טבת]] [[תרפ"ד]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]
[[en:Shmariyahu Noach Schneerson]]