מלכות שבתפארת – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
בינוויקי
Z770 (שיחה | תרומות)
תיקון טעות
 
(36 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב|}}
'''מלכות שבתפארת''' הוא התכללות ספירת המלכות בספירת התפארת.
ולהבין זאת יותר, '''ספירת המלכות''' מתחלקת באופן כללי לשני דרגות, 1. מלכות איך שהיא בעולמה שלה למעלה מהעולם הנמוך ממנה, ולדוגמא - מל' דאצי' היא למעלה מעו' הברי' לגמרי ואינה יורדת כלל אליה להחיותה. 2. מלכות איך שהיא יורדת למטה להחיות את העולם שתחתיה, ובלשון תורת החסידות "מל' דאצי' כפי שנעשית עתיק (כתר) לבריאה", שאז במצב זה היא מצטמצמת ויורדת לתת חיות וגילוי אלוקות לעולם הבריאה.
מלכות בדרגתה הראשונה אין לה משל עצמה כלום אלא כל מה שיש לה היא מקבלת מהספירות שלמעלה ממנה, [ולכן היא תמיד משמשת כדוגמא למשהו שהוא מקבל].
הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו "מלכות" היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, מלך הוא נעלה מאוד לגבי העם, ועד באופן של בלי ערך לגמרי מהם, וכתיב עליו: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" שאפי' המידות (הטבעיות)של המלך הם גבוהים ונעלים יותר מהשכל של העם, והיינו שכל כוחותיו של המלך נעלים מאוד ועד שלא בערך לגבי העם.{{הערה|1=ראה מאמר ד"ה ביום השתי עשר מלוקט ח"ג.}}
המלך הוא מולך על עם, ש"אין מלך בלא עם", ו"עם" מל' "עוממות" ל' פירוד והבדלה, שהמלך כנ"ל הוא גבוה לגמרי מהעם והעם הם נפרדים ממנו אך בכל זאת הם בטלים אליו.
זוהי ספי' ה'מלכות' למעלה, מלכותו של הקב"ה.
גילוי דרגה זו למטה בעו' נעשית ע"י כמה אופנים, ומהם: 1. עבודת ה' באופן של קב"ע של עבד פשוט. 2. בתקיעת שופר בר"ה שע"י ממליכים את המלך אז נעשית בניין המלכות מחדש, שע"י התקיעת שופר מתעוררת הנשמה והיהודי מקבל ע"ע את מלכותו של הקב"ה. ו3. בעיקר ע"י מצוות "שום תשים עליך מלך" שהמלך הוא בטל לקב"ה "ובו וע"י בטלים ישראל לקב"ה". ושלימות גילוי המלוכה של הקב"ה ע"י מלך, הוא לע"ל ע"י מלך המשיח שאז לא יהי' העלם והסתר כלל. ע"כ ביאור עניין המלכות.


'''ספירת התפארת''' עניינה למעלה בעו' האצי' היא התכללות המידות, שהמידות חסד וגבורה הם הפכים וכדי שיתכללו יחד זהו ע"י ספי' הת"ת. הכוח שלה שע"י היא מחברת הפכים יש לה מזה שהיא נמצאת בקו האמצעי שהוא כזה ש"מבריח מן הקצה אל הקצה" מן הדרגה הכי עליונה עד הדרגה הכי תחתונה וכל זאת ללא שינויים בה כלל. לפי שכל דבר ככל שהוא גבוה יותר הוא (יכול) לרדת למטה יותר, והקו האמצעי הוא הפנימיות והאמיתיות של סדר השתשלות שהוא מתחיל בבחי' הכתר ונמשך עד ספי' המלכות ועד שהיא יורדת לעו' נמוך יותר.
'''מלכות שבתפארת''' -  הוא התכללות ספירת המלכות בספירת התפארת. שעל ידי שמכניסים את ה[[מלכות]] ב[[תפארת]] - שמכניסים את ה[[אור]] האלוקי הבלתי מוגבל שזה [[תפארת]] בתוך כלי מוגבל שזה [[מלכות]] מביאים את ה[[גאולה]].
[ונמצא שספי' הת"ת וספי' המלכות הן באותו קו],
==ספירת המלכות==
ולכן הת"ת במידות היא מידת הרחמים, שזה לא חסד בתוקפה או גבורה בתוקפה ללא שילוב, אלא התכללותם, וזה יוצר את מידת הרחמים שמצד אחד מתעורר ברצון לתת (מתוך רחמים) אך זה רק למי שראוי לרחם עליו (לעני וכדו' לא לאדם עשיר, שאחרת זה רק חסד וכן להיפך).
'''[[ספירת המלכות]]''' -  [[מלכות]] אין לה משל עצמה כלום וכל עניינה להיות 'כלי' ולקבל את ה[[אור]] של שאר ה[[ספירות]] שלמעלה ממנה בה היא מקבלת את חיותה,
על תפארת איתא{{הערה|1=ברכות נח, א.}} "תפארת זו מתן תורה", וההסברה בזה הוא, שהתורה היא בבחי' "הלוא כה דברי כאש" שגם איך שהיא ירדה למטה ונתלבשה בעוה"ז הגשמי ובעניינים גשמיים היא לא השתנתה כלל והיא עדיין קדושה וטהורה - חכמתו של הקב"ה. שזהו עניין הת"ת כנ"ל, שיורדת עד למטה מטה ובכל זאת לא משתנית.
התכללות ספי' המלכות בספי' התפארת יוצרת דגש בספי' התפארת העצמה, שהרחמים אכן יוצאים החוצה ומשפיעים בפועל למטה לרחם ולתת צדקה ואוכל לעני.


אולם ביחד עם זאת  [[מלכות]] עניינה להשפיע ולהחיות את העולם שתחתיה, שאז במצב זה היא מצטמצמת ויורדת לתת חיות וגילוי אלוקות לעולם הבריאה. נמצא ש[[מלכות]] עניינה לקבל את ה[[אור]] הבלתי מוגבל,


==בעבודת האדם כעת רגע לפני ההתגלות==
ולהשפיע ולהחיות את העולמות שמתחתיה.


ת"ת כנ"ל היא כנגד התורה, לימוד תורה, ומלכות היא (שלימותה ב)מלך המשיח, ומובן מזה, שבהתכללות ב' הספי' יחדיו התוצאה שתהי' היא - לימוד תורה בענייני מלך המשיח והגאולה השלימה.
===הסיבה לשמה===
הרבימסביר, שהלימוד (באופן) הזה "היא הדרך הישרה הקלה והמהירה לפעול ביאת משיח צדקינו בפועל ממש".
הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו "[[מלכות]]" היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, [[מלך]] הוא נעלה מאוד לגבי העם, והוא נעלה באין ערוך מעמו, שעליו נאמר: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם"  


שאפילו המידות (הדרגה הנמוכה של ה[[מלך]]) הם גבוהים ונעלים יותר מה[[שכל]] של העם (הדרגה הגבוהה של העם), יוצא שכל הכוחות של ה[[מלך]] נעלות וגבוהות באין ערוך מהעם{{הערה|1=ראה מאמר ד"ה ביום עשתי עשר מלוקט ח"ג.}}


ה[[מלך]] הוא מולך על העם, ש"אין מלך בלא עם", ו"עם" מלשון "עוממות" לשון פירוד והבדלה, שה[[מלך]] כנזכר לעיל הוא גבוה לגמרי מהעם והעם הם נפרדים ממנו אך בכל זאת הם בטלים אליו.


זוהי ספירת ה'[[מלכות]]' למעלה, מלכותו של [[הקב"ה]].
===התגלותה בעולם===
גילוי דרגה זו למטה בעולם נעשית על ידי כמה אופנים, ומהם:
'''א.''' עבודת ה' באופן של [[קבלת עול]] של עבד פשוט. שעל ידי עבודה זו מגלים את דרגת ספירת ה[[מלכות]].
'''ב.''' ב[[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]] - על ידי שממליכים את ה[[מלך]] אז נעשית 'בניין המלכות' מחדש, דהיינו  שעל ידי  ה[[תקיעת שופר]] מתעוררת ה[[נשמה]] וה[[יהודי]] מקבל עליו את מלכותו של ה[[קב"ה]] ו'''בונה''' ומחדש את ספירת ה[[מלכות]].
ו'''ג.''' העיקר הוא על ידי מצוות "שום תשים עליך מלך" שה[[מלך]] הוא בטל ל[[קב"ה]] "ובו ועל ידיו בטלים ישראל לקב"ה", דהיינו מחמת זה שה[[מלך]] בטל בתכלית ל[[קב"ה]] לכן מתבטלים על ידיו  כל [[בני ישראל]].
ושלימות גילוי המלוכה של [[הקב"ה]] על ידי [[מלך]], הוא [[לעתיד לבוא]] על ידי  [[מלך המשיח]] שאז לא יהיה העלם והסתר כלל.
==ספירת התפארת==
'''ספירת התפארת''' עניינה למעלה בעולם האצילות היא ''''התכללות המידות'''',  דהיינו שבכוחה של הספירה לאחד ולחבר את שני המידות [[חסד]] ו[[גבורה]], שהמידות [[חסד]] ו[[גבורה]] הם שני מידות הפכים,
כי מידת ה[[חסד]] עניינה להשפיע ולהאיר, לעומת זאת מידת ה[[גבורה]] ענינה '[[צמצום]]' ו'דין', וכדי ששני ספירות הללו יתחברו זהו על ידי  ספירת ה[[תפארת]].
===שורש הספירה===
הכוח והיכולת לחבר בין שני מידות הפכים ומנוגדים זה לזה בגלל ששורש מידת ה[[תפארת]] טמונה ב''''קו האמצעי'''' שקו זה יכול להיות מהדרגה העליונה ביותר עד הדרגה התחתונה ביותר ללא שינויים כלל.
כי ככל שהדבר גבוה יותר הוא יכול לרדת נמוך יותר, וה'''<nowiki/>'קו האמצעי'''' הוא מבטא את פנימיות [[סדר ההשתלשלות]], מספירת ה[[כתר]] עד ספירת ה[[מלכות]].
ובקו זה ספירות [[תפארת]] ו[[מלכות]] נמצאות באותה דרגה בשווה, שזה מדגיש את תפקיד ה'''<nowiki/>'קו האמצעי'''' שהוא כגשר המחבר בין כל ה[[ספירות]],
{{הערה|ולכן הת"ת במידות היא מידת הרחמים, שזה לא חסד בתוקפה או גבורה בתוקפה ללא שילוב, אלא התכללותם, וזה יוצר את מידת הרחמים שמצד אחד מתעורר ברצון לתת (מתוך רחמים) אך זה רק למי שראוי לרחם עליו (לעני וכדו' לא לאדם עשיר, שאחרת זה רק חסד וכן להיפך.}}
===ענין הספירה===
על [[תפארת]] נאמר{{הערה|1=ברכות נח, א.}} '''"תפארת זו מתן תורה"''', וההסברה בזה הוא, על אף שהיא ירדה לעולם הגשמי והתלבשה בעניינים ארציים, היא נותרה ללא שינוי במהותה – קדושתו וטהורתו של ה[[קב"ה]].
הדבר מקביל לאופן שבו ספירת ה[[תפארת]] יורדת לדרגות הנמוכות ביותר מבלי להשתנות.
===חיבור המלכות שבתפארת===
כאשר ספירת ה[[מלכות]] נכללת בספירת ה[[תפארת]], נוצר דגש על עוצמתה של מידת ה[[תפארת]]. משילוב זה נוצר  ה[[רחמים]], שהם מהות ופנימיות ה[[תפארת]], לצאת אל הפועל ולהשפיע באופן ממשי בעולם התחתון.
כך מתבטאים ה[[רחמים]] בפעולות של נתינת [[צדקה]] ואוכל לעניים, ובכך הם באים לידי ביטוי מעשי ומוחשי.
==בעבודת האדם כהכנה לגאולה==
ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]] [[תנש"א]] מסביר הרבי את תפקידינו ב[[דור השביעי]] כהכנה ל[[גאולה]].
הרבי מסביר בשיחה - שעניין הנגעים שורשו מגיע מאור גבוה מאוד, ובגלל שאין '[[כלי]]' לאור גבוה זה משתלשל מזה מצב בחיצוניות בלבד לא טוב -ענין ה'נגעים',
וכך הרבי מקשר זאת לענין של גילוי הא' ב[[גולה]]: ה[[גלות]] עניינה אור נעלה גבוה מאוד בלתי מוגבל (גאולה) ובגלל שאין 'כלי' לאור זה -משתלשל מצב לא שבחיצוניות לא טוב, [[גלות]], תפקידינו הוא להכניס את האור נעלה זה בתוך 'כלים' ועל ידי זה מגלים את העניין האמיתי של ה[[גלות]] -ה[[גאולה]].
הרבי מקשר זאת לעניין של ''''[[מלכות שבתפארת]]'''' שתפקידינו במשך הגלות הוא - להכניס את ה[[תפארת]] (האור האלוקי) ב[[מלכות]] (כלי), ועל ידי זה מביאים את ה[[גאולה]].
מידת ה[[תפארת]] כנ"ל היא כנגד ה[[תורה]], [[לימוד תורה]], ו'[[מלכות]]' היא (שלימותה ב)מלך המשיח, ומובן מזה, שבהתכללות שני הספירות יחדיו התוצאה שתהיה היא - לימוד תורה בענייני מלך המשיח והגאולה השלימה.
הרבי מסביר, שהלימוד (באופן) הזה "היא הדרך הישרה הקלה והמהירה לפעול ביאת משיח צדקינו בפועל ממש".


==ראו גם==
==ראו גם==