כהן גדול – הבדלי גרסאות

'''כהן גדול''', הוא כהן אשר נתמנה לכך ב[[בית ראשון]] על ידי שמן המשחה{{הערת שוליים|עד דורו של [[יאשיהו המלך]] שגנז את שמן המשחה יחד עם הארון.}}, וב[[בית שני]] על ידי ששימש בשמונה בגדים.

הוא עשה עבודות המיוחדות לו ביום הכיפורים, אשר אין [[כהן הדיוט]] יכול לעשותם. וכן הקריב בכל יום מנחה, חציה בבוקר עם קרבן התמיד של שחר וחציה בערב עם תמיד של בין הערביים.

 

אם לו די ממון כדי שיהיה עשיר יותר מכל הכהנים, כל הכהנים נותנין לו משלהן כל אחד לפי עשרו, עד שיעשיר יותר מעשיר שבכולן.

אם רצה הכהן, יכול הוא לבית האבל. אבל גם זאת, באופן מכובד ביותר. כשהוא הולך, אינו הולך בערבוביה עם שאר הכהנים, אלא מסבבין אותו הכהנים וחולקין לו כבוד. והסגן מפריד בינו לבין העם. הסגן והמשוח שעבר צועדים מימינו, וראש בית אב הכהנים והאבלים, וכל העם משמאלו. ואומר לאבלים "תנוחמו". והן מחויבים לכבד אותו כפי כחם.

 

כמו כן הוא לא מחויב להעיד לאף אחד חוץ מאשר למלך, בכדי להרבות בכבודו.

הוא גם לא קורע על מתו כשאר הכהנים, ואם קרע לוקה. אבל קורע הוא מלמטה כנגד רגליו.  

== תספורת הכהן הגדול ==

אסור לו לגדל את שערותיו אף פעם, אפילו בעת שלא יכנס למקדש. אלא מספר מערב [[שבת]] לע"ש.  

גם אופן התספורת הוא מיוחד; אינו מספר בתער אלא בזוג ראש שערה זו בעיקר זו עד שיראה כאילו הוא צמח כאחת.

בן אלעשה, חתנו של [[רבי יהודה הנשיא]] היה עשיר, ופיזר מעות רבים כדי ללמוד את אופן התספורת של הכהן הגדול{{הערת שוליים|1=[[מסכת נדרים]].}}.

 

לכהן גדול יש לשכה מיוחדת בבית המקדש הנקראת "לשכת העץ" או "לשכת פרהדרין". ומכבודו של הכהן הגדול, שיהיה יושב ב[[מקדש]] כל היום.

 

שאלו פעם את הוד כ"ק אדמו"ר מוהר"ש, כשהכהן הגדול היה נכנס ביום כיפור לפני ולפנים - מדובר על כהן גדול צדיק גמור, לא על הכהנים שעליהם נאמר שקשורים בשלשלאות - כיצד ידע את הזמן שלא להאריך יותר מאשר צריכים, ענה הוד כ"ק [[אדמו"ר מוהר"ש]], שהכהן הגדול הרגיש את כוח הגבול שבאין סוף<REF>[[ספר השיחות]] [[תש"ב]]. מובא ב[[תורת שמואל ספר השיחות]].</REF>.

כל הכהנים ענינם הוא "אנש חסד", והכהן הגדול הוא המעורר אהבה רבה (שלמעלה מחסד סתם) בנשמות ישראל.