לדלג לתוכן

המשכה והאצלה – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
 
הלשונות '''המשכה''' ו'''האצלה''' מבטאות את השוני התהומי שבין הנבראים לעולם האצילות{{הערה|תניא, שעהיוה"א, ע"פ ביאורי הרי"כ במאור שבתורה עמ' 358.}}.
הלשונות '''המשכה''' ו'''האצלה''' מבטאות את השוני התהומי שבין הנבראים לעולם האצילות{{הערה|תניא, שעהיוה"א, ע"פ ביאורי הרי"כ במאור שבתורה עמ' 358.}}.


שורה 11: שורה 10:
ועל זה עונה אדמו"ר הזקן{{הערה|שם, שם פרקים ח'-י'.}} שהספירות הן "המשכה והאצלה", היינו, שאינן מחודשות מאין אלא המשכה והאצלה '''שלו'''{{הערה|המובא כאן הוא בתכלית הקיצור. אדמו"ר הזקן דן בפרקים הנ"ל באריכות בכל התהיות שהסבר זה גופא מעלה, ועונה על כולן אחת לאחת.}}.
ועל זה עונה אדמו"ר הזקן{{הערה|שם, שם פרקים ח'-י'.}} שהספירות הן "המשכה והאצלה", היינו, שאינן מחודשות מאין אלא המשכה והאצלה '''שלו'''{{הערה|המובא כאן הוא בתכלית הקיצור. אדמו"ר הזקן דן בפרקים הנ"ל באריכות בכל התהיות שהסבר זה גופא מעלה, ועונה על כולן אחת לאחת.}}.


==ראה גם==
==ראו גם==
[[עולם האצילות]]
*[[עולם האצילות]]
* [[המשכה]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[en:Hamshachah (Drawing Down) and Atzalah (Emanation)]]

גרסה אחרונה מ־22:01, 30 ביולי 2025

הלשונות המשכה והאצלה מבטאות את השוני התהומי שבין הנבראים לעולם האצילות[1].

הקושי בהבנת מציאות הספירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנבראים הם "מחודשים" (יש מאין), ולכן מהות מציאותם (גם בשעה שהם קיימים) היא "אין"[2] (מאחר והם "עשויים" מ"אין", שהרי הקב"ה לקח "אין ואפס" וממנו עשה את ה"יש"). אבל חס ושלום לומר דבר כזה על הספירות דאצילות (שהם "אין" או "בטלים במציאות") – שהרי הן אלוקות, וממילא הן מציאות אמיתית מצד עצמן (ולא כהנבראים – שכל מציאותם היא רק מצד רצון ה').

וממילא נשאלת שאלה עצומה: כיצד "מסתדרת" העובדה שהספירות הן מציאות עם האמונה שה' הוא אחד הפשוט? אם הוא אחד פשוט (שאינו מורכב מחלקים ואיברים), מה הפירוש בזה שיש לו רצון וחכמה ובינה וחסד וכו'?

הסבר אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ועל זה עונה אדמו"ר הזקן[3] שהספירות הן "המשכה והאצלה", היינו, שאינן מחודשות מאין אלא המשכה והאצלה שלו[4].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ תניא, שעהיוה"א, ע"פ ביאורי הרי"כ במאור שבתורה עמ' 358.
  2. ^ תניא, שער היחוד והאמונה, פרקים א'-ז'.
  3. ^ שם, שם פרקים ח'-י'.
  4. ^ המובא כאן הוא בתכלית הקיצור. אדמו"ר הזקן דן בפרקים הנ"ל באריכות בכל התהיות שהסבר זה גופא מעלה, ועונה על כולן אחת לאחת.