הכנסת אורחים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הכנסת אורחים היא מצווה חשובה | '''הכנסת אורחים''' היא [[מצווה]] חשובה שעליה נאמר ב[[גמרא]]: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה ומהשכמת בית המדרש" ושהיא אחת מששה דברים שאף אוכלים פירותיהם בעולם הזה{{הערה|1={{בבלי|שבת|קכז|א}}}}. | ||
==מקור המצווה== | ==מקור המצווה== | ||
הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. | הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. לאברהם אבינו, היה אוהל גדול, עם ארבעה פתחים - בכדי שלכל אורח שמגיע מכל כיוון יוכל להיכנס, שבו אכסן את כל המארחים. | ||
מסופר גם{{הערה|[[בראשית]], וירא}} , | בתורה מסופר גם{{הערה|[[בראשית]], וירא}}, שכאשר שאברהם אבינו [[ברית מילה|נימול]], והיה חולה קשה, חיכה בפתח האוהל בחום כבד בכדי לקבל אורחים. בזכות מצווה זאת, נולד לו בנו, [[יצחק אבינו]]. | ||
==בתלמוד== | ==בתלמוד== | ||
בגמרא{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], דף קכז עמוד א}} נאמר על מצוות הכנסת אורחים: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". | בגמרא{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], דף קכז עמוד א}} נאמר על מצוות הכנסת אורחים: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". | ||
עוד מצינו במשנה{{הערה|[[מסכת שבת]], יח , א}} , היתר לטלטל בשבת, לצורך הכנסת אורחים. שאם הטלטול הוא לצורך מצווה, כגון שעליו לפנות את קופות התבן כדי להושיב שם את אורחיו לסעודה - מותר. | עוד מצינו במשנה{{הערה|[[מסכת שבת]], יח , א}} , היתר לטלטל בשבת, לצורך הכנסת אורחים. שאם הטלטול הוא לצורך מצווה, כגון שעליו לפנות את קופות התבן כדי להושיב שם את אורחיו לסעודה - מותר. | ||
בגמרא{{הערה|[[בבא מציעא]] דף פ"ו ע"ב.}}, אומר [[רב יהודה]] בשם [[רב]] על מצוות הכנסת אורחים, שכמו שאברהם אבינו, שהתנהג ב[[אהבת ישראל]] וכיבד את אורחיו אפילו שאינם מבני ישראל, כך גם הקב"ה התייחס אליו בחזרה. | |||
==אושפיזין== | ==אושפיזין== | ||
{{ערך מורחב|אושפיזין}} | {{ערך מורחב|אושפיזין}} | ||
'''אושפיזין''' (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להכנסת אורחים - הגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מ[[חג סוכות]] ואחד מהם יושב בראש. | '''אושפיזין''' (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להכנסת אורחים - הגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מ[[חג סוכות]] ואחד מהם יושב בראש. | ||
===מקורו=== | ===מקורו=== | ||
עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר: | עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר: | ||
| שורה 19: | שורה 22: | ||
בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין. | בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין. | ||
===אושפיזין חסידי=== | ===אושפיזין חסידי=== | ||
אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[ | אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[אדמו"ר הריי"צ]], כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]. כמו כן מקובל שבאים גם אושפיזין ל[[שמיני עצרת]] -[[אדמו"ר הריי"צ]] רבי יוסף-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[הרבי]]. | ||
==ארגון הכנסת אורחים== | ==ארגון הכנסת אורחים== | ||
{{ערך מורחב|אש"ל הכנסת אורחים}} | {{ערך מורחב|אש"ל הכנסת אורחים}} | ||
ארגון אש"ל הכנסת אורחים הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים את חצר הרבי | ארגון אש"ל הכנסת אורחים הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים את חצר הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. | ||
הארגון נוסד לקראת [[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]], שאף שימש כמנהל הארגון לאורך עשרות שנים, וזכה לעידודים רבים מהרבי. מספר פעמים הרבי אף ביקר בחדר האוכל של האורחים, והביע את שביעות רצונו, תוך שהוא מברך את הרב ירוסלבסקי בברכות רבות{{הערה|1=סקירה נרחבת על פעילותו של ר' משה ב[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:MdlzjKKFdkkJ:ns2.shturem.net/images/news/45317_news_23092010_4386.pdf+%22%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%22&hl=en&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESi_MVM0Yet4qKIMN8KkdywHKQ5wSouUACXgycRHiHFbx18JbgcB9UIRdDTkAVwN3pGDCw2j-Qt4C1kH5-AVFzNwKe_sf8CPd2oQRDjyPyIJaISauigzjxcExZqJPQ6R0Tlh6s9L&sig=AHIEtbQitSr8Xe_3hHEC_zD2Z33efYhmNQ גליון לד] של '[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]' עמ' 24 ואילך.}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[משה רובשקין]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''הכנסת אורחים - אש"ל''' - במדור 'סוגיות בתורת הרבי', שבועון התקשרות פרשת וירא תשפ"א עמוד 7 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19795&pgnum=280 ספר הליקוטים ד"אח צמח צדק, ערך 'אורח']''', עמוד תש ואילך | |||
*'''[https://col.org.il/news/126642 כשהרבי ביקש להקים בית מלון לאורחים]''', משיחת שבת פרשת נצבים וילך תשכ"ג | *'''[https://col.org.il/news/126642 כשהרבי ביקש להקים בית מלון לאורחים]''', משיחת שבת פרשת נצבים וילך תשכ"ג | ||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/665826/ "גדולה הכנסת אורחים, מקבלת פני שכינה"]''' {{וידפו}} | |||
*הרב [[ישעיהו הרצל]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/678295/ זקניך ויאמרו לך: הכנסת אורחים כהלכה]''', כינוס תורה [[מכון הלכה חב"ד]] חג השבועות תשפ"א {{וידפו}} | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1R3jM2kaUGgXATt0a8LZJGpPbaXpL9yCm/view מצוות לווית אורחים]''', קובץ 'שלם בתלמודו' גליון כ"ב, י"א ניסן תשפ"ד עמוד 44 | |||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||