דפנות – הבדלי גרסאות
←מנהג חב"ד: הקשר חבד"י |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:סוכת הרבי.jpeg|ממוזער|סוכת הרבי (ניתן לראות הדפנות עשויות עץ)]] | [[קובץ:סוכת הרבי.jpeg|ממוזער|סוכת הרבי (ניתן לראות הדפנות עשויות עץ)]] | ||
'''דפנות הסוכה''' הן המחיצות המגדירות את חלל | '''דפנות הסוכה''' הן המחיצות המגדירות את חלל ה[[מצות סוכה|סוכה]] ומעניקות לה מבנה. | ||
==גדרים הלכתיים== | ==גדרים הלכתיים== | ||
מעיקר הדין, ניתן לעשות סוכה גם עם שלוש דפנות, וסוכה כזו כשרה לכתחילה. | מעיקר הדין, ניתן לעשות סוכה גם עם שלוש דפנות, וסוכה כזו כשרה לכתחילה. | ||
הגובה המינימלי לדפנות הסוכה הוא עשרה טפחים (כ-80 ס"מ) והמקסימלי לשיטת ר' חיים נאה 20 אמה (כ-10 מטר), ולשיטת | הגובה המינימלי לדפנות הסוכה הוא עשרה טפחים (כ-80 ס"מ) והמקסימלי לשיטת [[אברהם חיים נאה|ר' חיים נאה]] 20 אמה (כ-10 מטר), ולשיטת ה[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]] 12 מטר. | ||
קוטר הסוכה המינימלי הוא 7 טפחים על 7 טפחים (75 ס"מ על 75 ס"מ). שלוש הטפחים התחתונים צריכים להיות סמוכים לקרקע. | קוטר הסוכה המינימלי הוא 7 [[טפח|טפחים]] על 7 טפחים (75 ס"מ על 75 ס"מ). שלוש הטפחים התחתונים צריכים להיות סמוכים לקרקע. | ||
הגובה ההלכתי המרבי של סוכה הוא עשרים [[אמה]] (כ־9.6 מטרים). סוכה הגבוהה יותר מ־20 אמה – פסולה. | |||
הטעם ההלכתי לכך הוא ש[[סוכה]] צריכה להיות דירת עראי, ואין אדם עושה דירת עראי בגובה כה רב, שכן דירה גבוהה מ־20 אמה נחשבת כבר לדירת קבע. טעם נוסף מובא בגמרא: בגובה כזה האדם אינו יושב בצל [[סכך|הסכך]], אלא בצל דפנות הסוכה – דבר המפקיע את מהות הסוכה שהיא "תחת הסכך". | |||
===לבוד מן הצד=== | ===לבוד מן הצד=== | ||
| שורה 21: | שורה 24: | ||
== סוג הדפנות ואיכותן == | == סוג הדפנות ואיכותן == | ||
מחיצה שיכולה לעמוד ברוח מצויה כשרה לדפנות ואף עם עשויה מסכך פסול כשרה לדפנות{{הערה|שם=ספר המנהגים|ספר המנהגים עמוד 65.}}. | מחיצה שיכולה לעמוד ברוח מצויה כשרה לדפנות ואף עם עשויה מסכך פסול כשרה לדפנות{{הערה|שם=ספר המנהגים|ספר המנהגים עמוד 65.}}. | ||
== בחסידות == | |||
בחסידות מוסבר את השני הופכיים שמוצאים במצוות סוכה: מחד – מהגובבה ההלכתי של דפנות הסוכה רואים שיש עליה להיות דירת עראי (לא גבוהה יותר מ20 אמה), ומאידך – יש לשבת בה עם כל צרכי האדם, כפי שנאמר "תשבו כעין תדורו". הדבר רומז לשני חלקי האדם: בענייני ה[[נשמה]] – קביעות ב[[עבודת ה']] וב[[תורה]] ו[[מצוות]], בבחינת "ויבן לו בית", דירת קבע. אך העניינים ה[[גשמיות|גשמיים]] – צריכים להישאר בגדר סוכה, דירת עראי, בבחינת "ולמקנהו עשה סוכות"{{הערה|ד"ה בסוכות תשבו תשמ"ב.}}. | |||
== מנהג חב"ד == | == מנהג חב"ד == | ||
מנהג חב"ד לבנות דופן רביעית למרות שהדבר לא נצרך מעיקר הדין{{הערה|שם=ספר המנהגים}}. | מנהג חב"ד לבנות דופן רביעית למרות שהדבר לא נצרך מעיקר הדין{{הערה|שם=ספר המנהגים}}. | ||
ניתן לראות | ניתן לראות שדפנותיה של הסוכה ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] עשויות עץ. | ||
{{סוכות}} | {{סוכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] | ||