מטי ולא מטי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+'''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|שם=ס"ו|ד"ה ויכולו השמים תרס"ו ([[המשך תרס"ו]] ע' מא ואילך).}}.
-'''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס"ו ד"ה ויכולו וגו'}}.
+==ענינו==
+מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה (והשפעה) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאור אין סוף כשמו כן הוא - בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלקות, כי אם לא, ה[[כלים]] (והעולמות) היו מתבטלים {{הערה|[[תורה אור]] [[פרשת בראשית]] ב, ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו"ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות (וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאור אין סוף. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא ו[[ביטול]] למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות.
-==ענינו==
+הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין [[אור הכלול]]{{הערה|ראה הנסמן בהערה 1. ראה גם בעניין האור בכללות ב[[אור התורה]] [[פרשת תרומה]] ס"ע א'שסח.}} במקורו. בראשית התגלות של האור, האור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך (כי הרי גם בגוף השמש נמצא אור השמש), הוא עדיין בהעלם במקורו, ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחרת. ויוצא שגם כשהאור מתפשט (מטי), אינו מתפשט (לא מטי) באופן שישתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא (שמהותו היא היותו נבדל ממקורו), כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור (היינו הגוון), כשמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהתכלל במקורו {{הערה|שם=ס"ו}}.
-מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא"ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו"ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא"ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא ו[[ביטול]] למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות.
-הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין [[אור הכלול]]{{הערה|ראה הניסמן בהערה 1. ראה גם מעניין האור בכללות באור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס"ח }} במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}.
 ===משל מכח הרצון===
-ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס"ו
+ומובן ממשל בכוח ה[[רצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשטות הנשמה לחוץ. וכמו כן, בגילוי הרצון מורגשת מציאות הנשמה בגלוי, ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדוגמה מהשכל. גם אחרי הסתלקות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה|סד"ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון תרס"ו (המשך תרס"ו ע' לט-מ).}}.
-בסוף ד"ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.
 ===בגוף האדם===
-ב[[גוף]] ה[[אדם]] סדר המשכת החיות הוא באופן שבהתחלה יש המשכה ( 'מטי' ) של החיות מהלב אל שאר אברי הגוף ומיד שנמשך חוזר ומסתלק ( 'לא נטיה ) להיות כלול [[בלב]] וכך חוזר חלילה{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ג בסופו.}}
+ב[[גוף האדם]], סדר המשכת החיות הוא באופן שבהתחלה יש המשכה ('מטי') של החיות מהלב אל שאר אברי הגוף, ומיד שנמשך חוזר ומסתלק ('לא מטי') להיות כלול ב[[לב]] וכך חוזר חלילה{{הערה|תורה אור פרשת בראשית ב, ג (בסופו).}}.
 ===עולם שנה ונפש===
-'מטי ולא מטי' היא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של [[מקיף]] הקרוב לעניין ה[[זמן]]{{הערה|צריך מקור}}.
+'מטי ולא מטי' הוא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של [[מקיף]] הקרוב לעניין ה[[זמן]]{{מקור}}.
+== לקריאה נוספת ==
+* מאמר דיבור המתחיל 'ויכולו' [[תרס"ו]] (נדפס בהמשך [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו|יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] ע' מא ואילך).
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:עולמות]]
+[[en:Mati V'lo Mati]]