הפטרה לפרשת דברים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-== ההפטרה של פרשת דברים – "חזון ישעיהו" ==
+{{בעריכה מתמשכת}}
-'''ההפטרה של פרשת דברים''' נקראת בשבת שלפני [[תשעה באב]], הידועה גם כ"[[שבת חזון]]". ההפטרה נלקחת מתוך ספר [[ישעיהו]], פרק א', פסוקים א'–כז', ומתארת את החזון של ישעיהו הנביא על חורבן ירושלים ותחנונים על חזרת העם בתשובה. מדובר בנבואה של תוכחה ושיפוט, אך גם בהבטחה לשובו של העם בתשובה.
+'''ההפטרה של פרשת דברים''' היא ה[[הפטרה]] שקוראים בשבת שלפני [[תשעה באב]], הידועה גם כ"[[שבת חזון]]". ההפטרה נלקחת מתוך ספר [[ישעיהו]], פרק א', פסוקים א'–כז', ומתארת את החזון של ישעיהו הנביא על חורבן ירושלים ותחנונים על חזרת העם בתשובה. מדובר בנבואה של תוכחה ושיפוט, אך גם בהבטחה לשובו של העם בתשובה.
-=== תוכן ההפטרה ===
+==תוכן ההפטרה ==
+ההפטרה פותחת במילים: "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזָה על יהודה וירושלים...". ישעיהו מתאר את המצב הרוחני והחברתי של ירושלים ושל ישראל, שהיו שקועים בחטאים וצריכים לשוב בתשובה. בין השאר הוא מציין את העוולות החברתיות והדתיות של העם, ומזהיר את בני ישראל מפני המשך הדרך הרעה שבה הלכו. הנביא מזכיר את חורבן ירושלים, אך גם מבטיח את האפשרות לתשובה ולתיקון.
-ההפטרה פותחת במילים: '''"חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזָה על יהודה וירושלים..."''' ומכאן השם "חזון ישעיהו". ישעיהו מתאר את המצב הרוחני והחברתי של ירושלים ושל ישראל, שהיו שקועים בחטאים וצריכים לשוב בתשובה. בין השאר הוא מציין את העוולות החברתיות והדתיות של העם, ומזהיר את בני ישראל מפני המשך הדרך הרעה שבה הלכו. הנביא מזכיר את חורבן ירושלים, אך גם מבטיח את האפשרות לתשובה ולתיקון.
 ההפטרה כוללת את הידועים ביותר בכתבי הנביא ישעיהו, בהם קריאה להמיר את הזבחים והקרבנות במעשים טובים ובתשובה אמיתית. ישעיהו מזכיר את העוולות שבקרב העם, כמו חטאים של עמים מישראל ויהודה, ומצב הרוחניות של העם שמצריך שיפור מיידי.
-בסוף ההפטרה, ישעיהו מציין את ההבטחה לעתיד, בו ירושלים תחזור להיות עיר צדק, ולמה יקרה כאשר יגאלו ישראל וישובו בתשובה אמיתית.
+בסיום של ההפטרה של שבת חזון, כמו גם בשאר [[תלתא דפורענותא|הפטרות דפורענותא]], ישנה סיום בפסוקי ניחומים הממחישים את התכללות שני הקווים – גלות וגאולה. למרות שהתוכן הכללי של ההפטרה עוסק בגלות, הסיום, כפי בשטר שבו השיטה האחרונה משקפת את תוכן השטר, מראה על התכלית האמיתית של הגאולה{{הערה|סוף ד"ה ציון במשפט תשט"ו.}}.
-=== סיבת קריאת ההפטרה – קשר לזמן השנה ===
-ההפטרה נקראת תמיד בשבת שלפני [[תשעה באב]], שנקראת גם "שבת חזון". השם "חזון" מציין את הראייה של הנביא, שמראה את המצב הרוחני והחברתי של העם מבעד לחזון אלוקי. לפי המסורת החסידית, בשבת זו, בזמן קריאת ההפטרה, מראים את בית המקדש השלישי – "חזון" מלשון "ראייה", אך ראייה זו היא מרחוק, כמו מבעד לאדמה או מרחק רוחני, דבר המסביר את משמעות השם "שבת חזון".
-ההפטרה נקראת במיוחד בשבת שלפני תשעה באב, משום שהיא מדברת על חורבן הבית ועל הצורך בתשובה ושיפור המצב הרוחני של עם ישראל. שבת חזון היא שבת שמצביעה על תחילתו של תהליך הגאולה, גם מתוך מציאות של חורבן וירידה.
-=== קשר בין ההפטרה לפרשת דברים ===
-פרשת דברים פותחת במילים: '''"אלה הדברים אשר דיבר משה..."''' ומסבירה את נאום התוכחה של משה רבנו לפני מותו. במובנים רבים, תוכן הפרשה דומה להפטרה של חזון ישעיהו, שכן מדובר בשני מקומות שבהם יש תוכחה על חטאים וטעויות של הדור. כל אחד מהדוברים – ישעיהו ומשה – מדבר אל הדור האחרון במדבר, שהוא דור שעומד לפני אתגרי המעבר מארץ ישראל, ומצפה לחיים חדשים בארץ.
+==הקשר לזמן השנה==
+{{ערך מורחב|ערך=[[שבת חזון]]}}
+ההפטרה נקראת תמיד בשבת שלפני [[תשעה באב]], שנקראת גם "שבת חזון". השם "חזון" מציין את הראייה של הנביא.
-הקשר בין שתי הנבואות הוא שהן מתארות את ההתמודדות עם המציאות של ירידה רוחנית, והצורך בתשובה כדי להגיע לתיקון. בפרשת דברים, משה רבנו מתאר את החטאים של העם במדבר, ומעביר את דברי התוכחה לפני שנכנסים לארץ ישראל. גם ישעיהו בנבואתו מדבר על חטאים רוחניים וחומריים של ירושלים, ומזהיר מפני המשך הדרך הרעה.
+ההפטרה נקראת במיוחד בשבת שלפני תשעה באב, משום שהיא מדברת על חורבן הבית ועל הצורך בתשובה ושיפור המצב הרוחני של עם ישראל.
-על פי הגישה החסידית, משמעות "שבת חזון" היא קיום תחושת "ראייה מרחוק", שבה משמיעים חזון על בית המקדש השלישי – המהווה את תיקון הגלות ואת תחילת הגאולה, שתתממש בעתיד. בשבת זו, גם עוסקים בשני הפכים: מצד אחד, מדובר בזמן החורבן, אך מצד שני, מדובר בשבת שבה נראית תקווה לעתיד טוב יותר, ולעתיד הגאולה.
+==הקשר לפרשה==
+פרשת דברים פותחת במילים: "אלה הדברים אשר דיבר משה..." שהם דברי ה[[תוכחה]] של [[משה רבנו]] לבני ישראל. וכאן גם יש קשר של תוכן הפרשה לתוכן של ההפטרה, שבה גם מדובר על דברי התוכחה של ישעיהו הנביא לעם ישראל{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ש"פ דברים.}}.
-=== המסר החסידי של שבת חזון ===
+בנוסף לכך ישנו גם קשר עמוקה יותר שכן בשניהם גם בפרשת דברים וגם בתוכן הפנימי של ההפטרה של שבת חזון ישנו שני שני הופכיים דומים בבת אחת.
-על פי רבי [[לוי יצחק מבארדיטשוב]], בשבת חזון מראים את בית המקדש השלישי – "חזון" מלשון "ראייה", אך ראייה זו היא מרחוק. רבי לוי יצחק מבארדיטשוב מדבר על כך שזו שבת של חיבור בין שני הפכים – הזמן שלפני תשעה באב, שבו נחרב בית המקדש, אך גם הזמן שבו מראים את הגאולה הגדולה שעתידה לבוא. בהגות זו, שבת חזון מציינת את הגשר שבין חורבן ותחייה, ירידה ועלייה, ויש לה כוח מיוחד להאיר את הדרך להמשך התהליך של הגאולה.
+בפרשת דברים, שהיא תחילת "משנה-תורה", נראים שני הפכים מצד אחד הירידה הגדולה, שכן ספר זה שונה מהספרים האחרים שכן משה רבינו מדבר עכשיו לדור שנסנסים לארץ ישראל, שזה מהווה ירידה גדולה בערך לדור המדבר שהיה "דור דיעה" והיה להם ראייה באלקות. לעומתם, דור שנכנס לארץ ישראל כבר לא היה לו את הראייה באלקות, אלא רק בדרגת "שמיעה".
-ההפטרה גם מציינת את תחילתו של תהליך של תיקון, שבו אפשר לשוב בתשובה ולהביא את המצב הרוחני של עם ישראל לתקנה. הכוונה היא שתוך כדי הירידה והצער, מתרקמת התקווה למעלה עליונה, שהיא מעבר לכל ההפכים.
+ומצד שני מודגש בפרשה העלייה דרך הירידה, שכן למרות הירידה הרוחנית של הדור שנכנסו לארץ, הרי דווקא לדור זו שעיסוקם היתה בגשמיות, זה איפשר להם לממש את כוונת הבריאה [[דירה בתחתונים]].
-=== סיכום ===
+ובזה רואים את הקשר לשבת חזון, שגם בו ישנם שני הפכים, מצד אחד, זו השבת שלפני [[תשעה באב]], זמן החורבן והירידה, אך מצד שני, היא מייצגת את התחלת התהליך של עליית הגאולה. כפתגם של רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, שבשבת זו "מראים את בית המקדש השלישי", שהוא גבוה ונעלה מכל בתי המקדש שלפניו, ויבנה במהרה בימינו ע"י [[משיח צדקנו]].
-ההפטרה של פרשת דברים, "חזון ישעיהו", היא נבואה חזקה של תוכחה, אבל גם של תקווה ותשובה. היא נקראת בשבת שלפני תשעה באב – "שבת חזון" – שבמהלכה מראים את בית המקדש השלישי שעתיד להיבנות. בשבת זו אנו לומדים את המתח שבין החורבן ובין תחילתו של תהליך תיקון ושיקום, בין ירידה רוחנית ובין הגאולה הצפויה שתהיה שלמה וכוללת, במהרה בימינו.
+כך, בשבת חזון, כמו בפרשת דברים, ישנם שני הפכים – מצד אחד ירידה גדולה, אך מצד שני, עלייה גבוהה יותר, שתחול בעקבות אותה ירידה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400210029 שיחת ש"פ דברים תשט"ו].}}.
-=== קישורים חיצוניים ===
+== קישורים חיצוניים ==
-* [https://www.sefaria.org.il/Isaiah.1?lang=he טקסט ההפטרה בישעיהו]
+* [https://he.chabad.org/parshah/torahreading.asp?aid=856736&p=haftarah&showrashi=true טקסט פרשת דברים עם פירוש רש"י] {{בית חב"ד}}
-* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2572937 שבת חזון – שיחה מהרבי מליובאוויטש (חב"ד)] באתר חב"ד
-[[קטגוריה:הפטרות]]
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:תשעה באב]]
+{{הפטרה}}
-[[קטגוריה:חזון ישעיהו]]
+[[קטגוריה:הפטרה]]
-[[קטגוריה:משה רבנו]]
+[[קטגוריה:תלתא דפרענותא]]