הסנהדרין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
בינוויקי |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
===תפקידם וסמכותם=== | ===תפקידם וסמכותם=== | ||
חכמי הסנהדרין '''כולם'''{{הערה|הן אלו שמונו לסנהדרין גדולה והן אלו שבקטנה.}} חייבים להיות סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום | מוסד הסנהדרין עניינו הוא '''מילוי מקומו של משה רבינו'''{{הערה|סההדרין טז ברש"י: מה משכן על פי משה שהוא כסנהדרי גדולה, אף לדורות על פי סנהדרי גדולה.}}, ולכן חכמי הסנהדרין '''כולם'''{{הערה|הן אלו שמונו לסנהדרין גדולה והן אלו שבקטנה.}} חייבים להיות סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום. | ||
וכשם שבמשה נאמר "כל הדבר הגדול יביאון אליך"{{הערה|שמות יח כב.}} כך כל המצוות העיקריות אינן נידונות אלא בסנהדרין. בפרטות מונה הרמבם בספרו שלושים מצוות כאלו{{הערה|עשר מהן מצוות עשה ועשרים לא תעשה.}} (הפזורות בתורה בכמה מקומות{{הערה|שמות יח כא-כו, שמות כב כז, שמות כג א-ח, ויקרא יט יב-לה, במדבר יא טז-יז, דברים א יג-יז, דברים ט זיח-כ, דברים יז ח-יג, דברים יט יא-יג, דברים כא כב-כג, דברים כה א-ג, דברי הימים ב' יט ד-י.}}), ואת אחת עשרה העיקריות שבהן הוא מונה בפרק חמישי מהלכות סנהדרין: להעמיד מלך{{הערה|אלא שלמצווה זו צריך גם נביא, כפי שמביא הרמבם בהלכות מלכים.}}, למנות דיינים בכל שבט ובכל עיר{{הערה|א. בתי דין של שלושה, ב. סנהדרין קטנה – של עשרים ושלושה דיינים, וג. סנהדרין גדולה – של שבעים ואחת דיינים.}}, לדון שבט שהודח כולו, לדון נביא שקר, לדון כהן גדול בדיני נפשות, לדון זקן ממרא, לדון עיר הנידחת, להשקות את הסוטה, ולהרחיב את העיר{{הערה|ירושלים.}} או את העזרות. בנוסף, אין יוצאים למלחמת הרשות ולמדוד את החלל אלא על פי סנהדרין הגדולה שבמקדש. | |||
ובכללות: על הסנהדרין מוטלת החובה לדאוג שהחיים יתנהלו על פי התורה, ולוודא שהעם כולו (ככלל ו'''כפרט''') יקיים את כל התורה והמצוות. | |||
===ביטול הסנהדרין=== | ===ביטול הסנהדרין=== | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
;בבינה | ;בבינה | ||
שורש הסנהדרין הוא בבינה, ומסבירה זאת תורת החסידות{{הערה|אוה"ת בהעלותך שפט, ויצא רט, שם שצח.}}, על פי הפרדס{{הערה|בערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה: "הגדולה הוא בבינה, מתגלית בתפארת. והטעם: כי שבעים סנהדרין הם שבעים ענפים שב[[תפארת]], שהם שבע [[ספירות]] (כל אחת כלולה מיו"ד), ו[[משה רבינו]] עליו השלום שהוא ה[[דעת]] הרי ע"א... וסנהדרי קטנה הם במלכות"}}. | שורש הסנהדרין הוא בבינה, ומסבירה זאת תורת החסידות{{הערה|אוה"ת בהעלותך שפט, ויצא רט, שם שצח.}}, על פי הפרדס{{הערה|בערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה: "הגדולה הוא בבינה, מתגלית בתפארת. והטעם: כי שבעים סנהדרין הם שבעים ענפים שב[[תפארת]], שהם שבע [[ספירות]] (כל אחת כלולה מיו"ד), ו[[משה רבינו]] עליו השלום שהוא ה[[דעת]] הרי ע"א... וסנהדרי קטנה הם במלכות"}}. שהלשון "לי" (שנאמרה למשה בציווי על הסנהדרין{{הערה|במדבר יא טז.}}) - "אספה '''לי''' שבעים איש מזקני ישראל" - רומזת ל[[כתר#עתיק|עתיקא קדישא]]. המספר שבעים רומז לשבע המידות שבבינה{{הערה|כידוע שכל ספירה כלולה מכל שאר הספירות. אלא שהמידות כפי שהן בבינה הן עניין שכלי (ולא רגשי), והן רק שורש למידות עצמן, וכפי שהן כלולות עדיין במקורן ושורשן שבבינה נקרא בחינת "[[עיבור]]" (היינו, שהמידות כלולות במוחין כעובר בבטן אימו.}}, כפי שכל אחת מהן כלולה מעשר, והאחד "שעל גביהן" הוא הדעת. | ||
היינו, שייכות הסנהדרין לבינה הוא משום שהם "עיני העדה" (שמהם תורה יוצאה לישראל) – ו[[תורה]] הוא בבינה{{הערה|כי עניין התורה הוא לימוד והבנה.}}, לגלות את האלוקות בעולמות. ותחילת התגלות זו היא בבינה, שדווקא '''בה''' מתגלה עצם האלוקות ([[עתיק]], דרגת פנימיות הכתר). | היינו, שייכות הסנהדרין לבינה הוא משום שהם "עיני העדה" (שמהם תורה יוצאה לישראל) – ו[[תורה]] הוא בבינה{{הערה|כי עניין התורה הוא לימוד והבנה.}}, לגלות את האלוקות בעולמות. ותחילת התגלות זו היא בבינה, שדווקא '''בה''' מתגלה עצם האלוקות ([[עתיק]], דרגת פנימיות הכתר). | ||
;במלכות | ;במלכות | ||
שייכות הסנהדרין למלכות היא{{הערה|שייכות '[[אגן]]' למלכות (שהיא ה'[[סהר]]') מוסבר בעיקר על פי הקבלה (ולא כל כך על דרך החסידות) בשלושה אופנים, ומובא בקיצור בספר הערכין בערך 'אגן'.}}, כי מלכות היא שורש [[היכל הזכות]]{{הערה|היכל הזכות הוא בספירת הגבורה, ועניינו התכללות הגבורה והחסד, שהגבורות שבו תכליתן טוב וחסד.}} שבבריאה, והיכל הזכות עניינו אור החסד בכלי הגבורה – שזהו עניינו של [[אחליף דוכתייהו#פרשה שניה דקריאת שמע|שם ע"ב | שייכות הסנהדרין למלכות היא{{הערה|שייכות '[[אגן]]' למלכות (שהיא ה'[[סהר]]') מוסבר בעיקר על פי הקבלה (ולא כל כך על דרך החסידות) בשלושה אופנים, ומובא בקיצור בספר הערכין בערך 'אגן'.}}, כי מלכות היא שורש [[היכל הזכות]]{{הערה|היכל הזכות הוא בספירת הגבורה, ועניינו התכללות הגבורה והחסד, שהגבורות שבו תכליתן טוב וחסד.}} שבבריאה, והיכל הזכות עניינו אור החסד בכלי הגבורה – שזהו עניינו של [[אחליף דוכתייהו#פרשה שניה דקריאת שמע|שם ע"ב]] | ||
===גדולה וקטנה=== | ===גדולה וקטנה=== | ||
| שורה 54: | שורה 56: | ||
===משבטלה סנהדרין בטלה השיר{{הערה|סוטה ט ע"א.}}=== | ===משבטלה סנהדרין בטלה השיר{{הערה|סוטה ט ע"א.}}=== | ||
ב[[שבת]] היא [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]{{הערה|לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי תשמורו.}}. על המזמור "מזמור שיר ליום השבת"{{הערה| | ב[[שבת]] היא [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]{{הערה|לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי תשמורו.}}. על המזמור "מזמור שיר ליום השבת"{{הערה|תהלים צב.}} מוסבר שכל עליה היא ע"י [[שירת הלויים|שיר]], אלא שהכח לעליה הוא בכח שהסנהדרין ממשיכים מעתיקא קדישא. משבטלה הסנהדרין בטלה נתינת הכח לעליה זו, וכשתחזור הסנהדרין תתחדש. וזהו גם עניין הנבואה "[[עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים|עוד ישבו זקנים וזקנות יחדיו]]": שב[[ימות המשיח|ביאת המשיח]] תתחדש המשכה זו מבחינת עתיק (שנקרא זקן), ותמשך גם במלכות (שנקראת זקנה){{הערה|אוה"ת בהעלותך שצט-ת.}}. | ||
{{בית המקדש}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[סמיכה]] | *[[סמיכה]] | ||
| שורה 63: | שורה 66: | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[en:Sanhedrin (The Judicial System)]] | |||