לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרה"ח ר' '''לוי יצחק מסיראטשין''' נולד ב[[ורשא]] למשפחת ה[[אדמו"ר]] מראדזימין. לאחר שנפטרה אשתו הראשונה נישא לבת ר' [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חייים שניאור זלמן מ]][[ליאדי]].
+[[אדמו"ר]] '''לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין''' היה מצאצאי אדמו"רי ראדזימין, שהנהיג עדה מחסידי חב"ד במשך 25 שנה, כממלא מקומו של חותנו האדמו"ר מחב"ד-ליאדי.
-ר' לוי יצחק נהג ללמוד שעות חסידות, והיה ל[[משכיל]] גדול.
+==תולדות חיים==
+נולד בעיר [[ווארשה]] לאביו ר' ישראל מאוסטרובצה, בנו של הרה"ק ר' יעקב אריה מראדזמין. ר' לוי יצחק נהג ללמוד שעות חסידות, והיה ל[[משכיל]] גדול.
-בשנת [[תר"מ]] כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] חותנו עבר ל[[סיראטשין]] והחל להנהיג שם חסידים. רביםפ מ[[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]] קיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו. בסוף ימיו עבר לורשא.
+שמו יצא לפניו, וכבר היתה לפניו הצעת רבנות, אך בתוך כך נפטרה אשתו, ולאחר שהוא נלקח כחתן בזיווג שני לבתו{{הערה|אלמנת בת דודה הרב [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] בן רבי [[יעקב שניאורסון]]], בנו השישי של אדמו"ר הצמח צדק.}} של האדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]], והוא הציב לו תנאי שישאר ב[[ליאדי]] ולא יחזור ל[[פולין]], קבע את מגוריו בליאדי.
-הסתלק בכ"ג [[טבת]] [[תרס"ה]].
+בשנת [[תר"מ]] לאחר [[הסתלקות]] חותנו, מרבית החסידים נהרו אחר בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בעל 'סידור מהרי"ד', בעוד רבי לוי יצחק הנהיג עדה קטנה יותר במשך מספר שנים בליאדי, ובשנת [[תרמ"ב]] התיישב בעיר סיראטין ונהג שם בנשיאות ורבים מ[[חסידי חב"ד]] היו נוסעים אליו לאחר שקיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו.
-[[קטגוריה:בית אדמו"ר הצמח צדק]]
+בשנת [[תרס"ה]] נסע ל[[וורשה]] ל[[ברית]] של אחד מצאצאיו, ושם נסתלק במפתיע ב[[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]].
+מנוחתו כבוד בוורשה, באוהל זקנו האדמו"ר מראדזימין.
+==משפחתו==
+* בנו הרב יהודה ירחמיאל מילא את מקומו, אך נפטר בקיצור ימים ושנים{{הערה|נסע לריגה שבלטביה לדרוש ברופאים ונפטר שם.}} והותיר אחריו יתומים קטנים, וחסידיו התפזרו בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לאדמו"רי [[ראדזימין]].
+** בנו הבכור רבי חיים אליעזר שרד את השואה ועלה לארץ אך סירב למלא את מקום אבותיו, בנו הרב יהודה מכהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' לצעירים.
+* בנו, הרב טוביה אשר גוטרמן, החזיק באוצר כתבי היד שהיה ברשות אביו.
+*בנו, הרב פנחס גוטרמן.
+*בנו הרב יעקב גוטרמן.
+*בנו, שמואל ישראל גוטרמן. {{הערה|עלה לארץ ישראל בצעירותו ונרצח ע"י פורעים ערביים בגיל 29.}}
+*חתנו, הרב מרדכי מנחם קאליש, האדמו"ר מסקרנביץ'.{{הערה|נפטר [[י"ח אדר א']] [[תרפ"ט]].}}
+==ספרו==
+בזמן מגוריו בליאדי, הוציא לאור מכתב יד את תורתו של סבו האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, בשם 'דברי אבי"ב' - על מדרש רבה לספר בראשית{{הערה|בהמשך יצאו לאור על ידי בני משפחה נוספים, בני הדודים למשפחת אדמו"רי בית גור את הספרים 'ביכורי אבי"ב' - על התורה והמועדים, ו'לקוטי אבי"ב'.}}.
+שם הספרים נקרא 'אבי"ב' המהווים ראשי תיבות של סבו: "יעקב אריה בן בינה (בונא)".
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://daat.ac.il/daat/Kitveyet/pardes/pardes15.pdf חב"ד וראדזימין]''', מאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בבטאון 'פרדס חב"ד' גליון 15 עמוד 121
+{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=? - [[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות ראדזימין]]}}
+{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:גוטרמן, לוי יצחק}}
+[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
+[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ה]]
+[[en:Levi Yitzchak of Sirotchin (Son-in-law of the Tzemach Tzedek)]]