חב"דפדיה

ניקוד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
חזותיקוד ויקי
להתראות (שיחה | תרומות)
33,720 עריכות
יצירת דף עם התוכן " {{אות |שם=ניקוד / נקודות |תמונה=150px|מרכז }} '''ניקוד''' הוא מערכת סימנים המ..."
 
אין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{מפנה|נקודות}}
 
 
{{אות
{{אות
|שם=ניקוד / נקודות
|שם=ניקוד / נקודות
|תמונה=[[קובץ:אותיות אב.jpg|150px|מרכז]]
|תמונה=[[קובץ:אותיות אב.jpg|140px]]
}}
}}
'''ניקוד''' הוא מערכת סימנים המצורפת ל[[אותיות האל"ף בי"ת]] בשפה ה[[עברית]], המסייעת לקריאתם באופן הנכון והמדוייק. הסימנים מכונים בחז"ל בשם '''נקודות''' ומהווים חלק בלתי נפרד ממסירת התורה, שניתנה [[טעמים נקודות תגים אותיות]] (טנת"א).
'''ניקוד''' הוא מערכת סימנים המצורפת ל[[אותיות האל"ף בי"ת]] בשפה ה[[עברית]], המסייעת לקריאתם באופן הנכון והמדוייק. הסימנים מכונים בחז"ל בשם '''נקודות''' ומהווים חלק בלתי נפרד ממסירת התורה, שניתנה [[טעמים נקודות תגים אותיות]] (טנת"א).{{הערה| ראו: אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו-שפז אודות מקור וקדושת הנקודות והטעמים.}}


הניקוד המקובל היום הוא הניקוד הטברייני על פי מסורת רבי אהרון בן משה בן אשר, אותו ניקוד בו השתמשו ב[[כתר ארם צובא]], אשר רוב הסימנים בו מופיעים מתחת לאות (בעוד רובם של [[טעמי המקרא]] מופיעים דווקא מעל לאות), בשונה ממערכות ניקוד אחרות שהיו מקובלות בשנים קדמוניות, כגון הניקוד הבבלי בו רוב הסימנים הופיעו מעל לאות.
הניקוד המקובל היום הוא הניקוד הטברייני על פי מסורת רבי אהרון בן משה בן אשר, אותו ניקוד בו השתמשו ב[[כתר ארם צובא]], אשר רוב הסימנים בו מופיעים מתחת לאות (בעוד רובם של [[טעמי המקרא]] מופיעים דווקא מעל לאות), בשונה ממערכות ניקוד אחרות שהיו מקובלות בשנים קדמוניות, כגון הניקוד הבבלי בו רוב הסימנים הופיעו מעל לאות.


אף שבהגיה המקובלת כיום בפי רוב דוברי השפה העברית ישנן חמישה תנועות בלבד, כיון שאינם מבדילים בין תנועות קטנות וגדולות, מערכת הניקוד כוללת אחד עשר תנועות, ועוד כתשעה סימנים, והמדקדקים בקריאה, הוגים אותם בצורה שונה. כך גם בהגייה האשכנזית בה משתמש הרבי ובה משתמשים רוב החסידים, יש הבדל בין אופן ההגיה של התנועות הקטנות והגדולות.
אף שבהגיה המקובלת כיום בפי רוב דוברי השפה העברית ישנן חמישה תנועות בלבד, כיון שאינם מבדילים בין תנועות קטנות וגדולות, מערכת הניקוד כוללת אחד עשר תנועות ועוד כתשעה סימנים{{הערה|להעיר, שסימני התנועות העיקריים הם תשע בלבד, ורומזים לעשר הספירות - כדלקמן בפסקה "בחסידות".}}, והמדקדקים בקריאה, הוגים אותם בצורה שונה. כך גם בהגייה האשכנזית בה משתמש הרבי ובה משתמשים רוב החסידים, יש הבדל בין אופן ההגיה של התנועות הקטנות והגדולות.


==סימני הניקוד ואופן הגייתם==
==סימני הניקוד ואופן הגייתם==
===סימני התנועות (ראו טבלת תנועות גדולות וקטנות בהמשך)===
{| class="wikitable" style=text-align:center
{| class="wikitable" style=text-align:center
! סימן הניקוד
! סימן הניקוד
שורה 20: שורה 17:
! דוגמה
! דוגמה
|-
|-
| [[קובץ:kamats.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:kamats.jpg|ימין|40px]]
| [[קמץ]]
| [[קמץ]]
| /a/{{ש}}ראו ערך [[קמץ]]
| /a/
| align=right | זָנָב
| align=right | זָנָב
|-
|-
|[[קובץ:kamats.jpg|ימין|50px]]
|[[קובץ:kamats.jpg|ימין|40px]]
|קמץ-קטן
|קמץ-קטן
|/o/
|/o/
|תָּכְנִית (נהגה כמו תּוֹכְנִית)
|תָּכְנִית (נהגה כמו תּוֹכְנִית)
|-
|-
| [[קובץ:hataf_kamats.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:hataf_kamats.jpg|ימין|40px]]
| חטף קמץ
| חטף קמץ
| /o/
| /o/
| align=right | צָהֳרַיִם (נהגה כמו "צהוֹרַיִם")
| align=right | צָהֳרַיִם (נהגה כמו "צהוֹרַיִם")
|-
|-
| [[קובץ:patah.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:patah.jpg|ימין|40px]]
| [[פתח (ניקוד)|פתח]] (על הפתח באותיות הח"ע{{ש}}סופיות ראו ערך [[פתח גנובה]])
| [[פתח (ניקוד)|פתח]]
| rowspan=2 {{כ}}| /a/
| rowspan=2 {{כ}}| /a/
| align=right | קַל
| align=right | קַל
|-
|-
| [[קובץ:hataf_patah.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:hataf_patah.jpg|ימין|40px]]
| חטף פתח
| חטף פתח
| align=right | חֲלוֹם
| align=right | חֲלוֹם
|-
|-
| [[קובץ:segol.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:segol.jpg|ימין|40px]]
| [[סגול (ניקוד)|סגול]]
| [[סגול (ניקוד)|סגול]]
| rowspan=3 {{כ}}| /e/
| rowspan=3 {{כ}}| /e/
| align=right | מֶלֶךְ
| align=right | מֶלֶךְ
|-
|-
| [[קובץ:hataf_segol.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:hataf_segol.jpg|ימין|40px]]
| חטף סגול
| חטף סגול
| align=right | נֶאֱמָן
| align=right | נֶאֱמָן
|-
|-
| [[קובץ:tsere.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:tsere.jpg|ימין|40px]]
| [[צירי]]
| [[צירי]]
| align=right | לֵב
| align=right | לֵב
|-
|-
| [[קובץ:shva.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:shva.jpg|ימין|40px]]
| [[שווא]]
| [[שווא]]
| /e/ או העדר תנועה.{{ש}}ראו ערך [[שווא]]
| /e/ או העדר תנועה
| align=right | יִ'''כְתְּ'''בוּ
| align=right | יִ'''כְתְּ'''בוּ
|-
|-
| [[קובץ:hirik.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:hirik.jpg|ימין|40px]]
| [[חיריק]]
| [[חיריק]]
| /i/
| /i/
| align=right | '''שִׁ'''יר
| align=right | '''שִׁ'''יר
|-
|-
| [[קובץ:kibuts.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:kibuts.jpg|ימין|40px]]
| [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] (קיבוץ)
| [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] (מלאופום)
| /u/
| /u/
| align=right | '''דֻּ'''בִּים (בכתיב חסר ניקוד – דובים)
| align=right | '''דֻּ'''בִּים
|-
|-
| [[קובץ:holam.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:holam.jpg|ימין|40px]]
| [[חולם]] חסר
| [[חולם]] חסר
| /o/
| /o/
| align=right | '''חֹ'''לִי (בכתיב חסר ניקוד – חולי)
| align=right | '''חֹ'''לִי
|}
|}


שורה 86: שורה 83:
! דוגמה
! דוגמה
|-
|-
| [[קובץ:shuruk.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:shuruk.jpg|ימין|40px]]
| [[קובוץ ושורוק|שורוק]]
| [[קובוץ ושורוק|שורוק]]
| /u/
| /u/
| align=right | סוּס
| align=right | סוּס
|-
|-
| [[קובץ:holam_male.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:holam_male.jpg|ימין|40px]]
| [[חולם]] מלא
| [[חולם]] מלא
| /o/
| /o/
שורה 103: שורה 100:
! שימוש
! שימוש
|-
|-
| [[קובץ:dagesh.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:dagesh.jpg|ימין|40px]]
| דגש
| דגש
| align=right | סימן הדגש משמש בעברית בת ימינו להבחנה בין הגייה [[עיצורים סותמים|סותמת]] ו[[עיצורים חוככים|חוככת]] של אותיות בכ״פ: כאשר יש באותיות אלו דגש, הן נהגות [b k p]. כאשר אין בהן דגש הן נהגות [v x f]. דגש זה מכונה בדקדוק המסורתי "[[דגש קל]]".
| align=right | סימן הדגש משמש בעברית בת ימינו להבחנה בין הגייה סותמת והגייה חוככת של אותיות בכ״פ: כאשר יש באותיות אלו דגש, הן נהגות [b k p]. כאשר אין בהן דגש הן נהגות [v x f]. דגש זה מכונה בדקדוק המסורתי "דגש קל".


בעבר שימש הדגש הקל גם להבחנה בין הגייה סותמת וחוככת של אותיות גד״ת. בימינו נהגות אותיות אלו בצורה סותמת בלבד, גם כשאין בהן דגש. כמו כן, בעבר שימש הדגש לסמן הכפלה של העיצור (אז הוא מכונה "[[דגש חזק]]"); כך למשל גַמּד נהגה במ"ם כפולה [gammad]. כיום אין לדגש החזק משמעות בהגייה, אך כאשר הוא בא מסיבות דקדוקיות באותיות בכ״פ, הן נהגות כאילו יש בהן דגש קל, למשל במילה מְסַבֵּךְ.
בעבר שימש הדגש הקל גם להבחנה בין הגייה סותמת וחוככת של אותיות גד״ת. בימינו נהגות אותיות אלו בצורה סותמת בלבד, גם כשאין בהן דגש. כמו כן, בעבר שימש הדגש לסמן הכפלה של העיצור (אז הוא מכונה "[[דגש חזק]]"); כך למשל גַמּד נהגה במ"ם כפולה [gammad].
|}
|}


שורה 116: שורה 113:
! שימוש
! שימוש
|-
|-
| [[קובץ:mapik.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:mapik.jpg|ימין|40px]]
| [[מפיק (לשון)|מפיק]]
| [[מפיק (לשון)|מפיק]]
| align=right | סימן המפיק זהה גרפית לסימן הדגש. קיים רק באות ה' בסוף מילה. הוא מציין שיש להגות את האות ה' כעיצור [h] ולא כאם קריאה לתנועות /a e o/. השימושים העיקריים במפיק הם בסופית שייכות בנקבה, כאשר היא מוטעמת (שולחנהּ), ובשורשי ג"ן כת"ם (ג-ב-הּ, נ-ג-הּ, כ-מ-הּ, ת-מ-הּ, מ-ה-מ-הּ).
| align=right | סימן המפיק זהה גרפית לסימן הדגש. קיים רק באות ה' בסוף מילה. הוא מציין שיש להגות את האות ה' כעיצור [h] ולא כאם קריאה לתנועות /a e o/. השימושים העיקריים במפיק הם בסופית שייכות בנקבה, כאשר היא מוטעמת (שולחנהּ), ובשורשי ג"ן כת"ם (ג-ב-הּ, נ-ג-הּ, כ-מ-הּ, ת-מ-הּ, מ-ה-מ-הּ).
שורה 127: שורה 124:
! שימוש
! שימוש
|-
|-
| [[קובץ:shin_dot.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:shin_dot.jpg|ימין|40px]]
| rowspan=2 | נקודה דיאקריטית
| rowspan=2 | נקודה דיאקריטית
| align=right | כאשר הנקודה בצד ימין, האות ש' נהגית כצירוף sh באנגלית (/ʃ/), לדוגמה: שֵׁם
| align=right | כאשר הנקודה בצד ימין, האות ש' נהגית כצירוף sh באנגלית (/ʃ/), לדוגמה: שֵׁם
|-
|-
| [[קובץ:sin_dot.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:sin_dot.jpg|ימין|40px]]
| align=right | כאשר הנקודה בצד שמאל, האות ש' נהגית כאות ס' (/s/), לדוגמה: עֶשֶׂר
| align=right | כאשר הנקודה בצד שמאל, האות ש' נהגית כאות ס' (/s/), לדוגמה: עֶשֶׂר
|}
|}
שורה 141: שורה 138:
! שימוש
! שימוש
|-
|-
| [[קובץ:rafe.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:rafe.jpg|ימין|40px]]
| [[רפה]]
| [[רפה]]
| align=right | סימן הרפה משמש לציין שהאות אינה דגושה. בראשית ימיה של העברית החדשה שימש הסימן לציון העדר דגש קל במילים זרות (כגון כֿימיה), אך עם הזמן כמעט נעלם מהשימוש.
| align=right | סימן הרפה משמש לציין שהאות אינה דגושה. בראשית ימיה של העברית החדשה שימש הסימן לציון העדר דגש קל במילים זרות (כגון כֿימיה), אך עם הזמן כמעט נעלם מהשימוש.
|-
|-
| [[קובץ:meteg.jpg|ימין|50px]]
| [[קובץ:meteg.jpg|ימין|40px]]
| [[מתג (לשון)|מתג]]
| [[מתג (לשון)|מתג]]
| align=right | משמש גם ב[[טעמי המקרא]]. מציין את ההברה המוטעמת.
| align=right | משמש גם ב[[טעמי המקרא]]. מציין את ההברה המוטעמת.
|}
|}


=== שווא-נח שווא-נע ושווא מרחף====
=== שווא-נח שווא-נע ושווא מרחף===
קיימים 3 סוגים: שווא נח, שווא נע, ושווא מרחף.
קיימים 3 סוגים: שווא נח, שווא נע, ושווא מרחף.


שורה 158: שורה 155:
{| class="wikitable"
{| class="wikitable"
|
|
|'''איך נזכור?'''
|'''סימנים לזכירה'''
|'''מה זה אומר?'''
|'''המשמעות'''
|'''דוגמה'''
|'''דוגמה'''
|-
|-
|א
|א
|ר'''א'''ש מילה
|'''א''' - ראש מילה
|בתחילה מילה, שווא יהיה שווא נע
|בתחילה מילה, שווא יהיה שווא נע
|שְׁמִיעָה - השווא על הש' הוא שווא נע
|שְׁמִיעָה - השווא על הש' הוא שווא נע
שורה 195: שורה 192:


==בפנימיות התורה==
==בפנימיות התורה==
בזוהר הקדוש מובא שהאותיות נקראים [[סוס]] והנקודות נקראות רסן. בשער טנת"א שבעץ חיים{{הערה|היכל א"ק שער חמישי.}} מבואר שהנקודות הם כנגד [[שם ס"ג]], בחינת ה'רוח' (חכמה), זאת ביחס לאותיות עצמם שהן האיברים.
בזוהר הקדוש מובא שהאותיות נקראים [[סוס]] והנקודות נקראות רסן. בשער טנת"א שבעץ חיים{{הערה|היכל א"ק שער חמישי.}} מבואר שהנקודות הם כנגד [[שם ס"ג]], בחינת ה'רוח' (חכמה), זאת ביחס לאותיות עצמם שהן האיברים{{הערה|ובפרטיות: התגים שעל האותיות הם ה'נפש' וכנגד [[שם מ"ה]], והאותיות עצמן הן האיברים וכנגד [[שם ב"ן]]}}.


[[הבעל שם טוב]] דרש על יסוד דברי הזוהר{{הערה|חלק ב' כא ריש עמוד א.}} שבני ישראל נקראים צאן כיוון ששורשם מהאותיות העליונות, וצא"ן הוא ראשי תיבות "'''צ'''ירוף '''א'''ותיות '''נ'''קודות"{{הערה|שם=כשט|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/2/352.htm כתר שם טוב חלק שני, שנב].}}.
[[הבעל שם טוב]] דרש על יסוד דברי הזוהר{{הערה|חלק ב' כא ריש עמוד א.}} שבני ישראל נקראים צאן כיוון ששורשם מהאותיות העליונות, וצא"ן הוא ראשי תיבות "'''צ'''ירוף '''א'''ותיות '''נ'''קודות"{{הערה|שם=כשט|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/2/352.htm כתר שם טוב חלק שני, שנב].}}.


כיון שהאותיות מצד עצמם אין להם חיבור זו עם זו - הן מקבילות לעולם ה[[נקודים]], ומכיון שבאמצעות הנקודות הן מתחברות יחד - הניקוד מקביל לעולם ה[[עקודים]], שהאותיות עקודות ומחוברות יחד{{הערה|שם=כשט}}.
למרות המתבאר לעייל שהנקודות רומזות לחכמה והאותיות למלכות - זהו באופן פרטי. אבל בכללות העולמות כיון שהאותיות מצד עצמם אין להם חיבור זו עם זו - הן מקבילות לעולם ה[[נקודים]], ומכיון שבאמצעות הנקודות הן מתחברות יחד - הניקוד מקביל לעולם ה[[עקודים]], שהאותיות עקודות ומחוברות יחד{{הערה|שם=כשט}}.


בפרטיות יותר, עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות{{הערה|קמץ, פתח, צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ ושורוק. ולגבי המלכות: כאמור לעיל הנקודות הם בדרגת "רוח", ומאחר המלכות אינה "רוח" אלא "נפש" – ולכן אין ניקוד כנגדה.}}.
בפרטיות יותר, עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות{{הערה|קמץ, פתח, צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ ושורוק. ולגבי המלכות: כאמור לעיל הנקודות הם בדרגת "רוח", ומאחר המלכות אינה "רוח" אלא "נפש" – ולכן אין ניקוד כנגדה.}}.


לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}.
לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}.


ארבעת דרגות של טנת"א מתגלות רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]]. שתמונת האותיות של התורה הם [[הלכה למשה מסיני]], וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות, וגם הטעמים ונקודות והתגין כולם אינם באים לידי גילוי ב[[תורה שבעל פה]]. והם נקראין בבחינת [[עלמין סתימין דלא אתגליין]] שאינם באים לידי גילוי.
ארבעת דרגות של טנת"א '''מתגלות''' רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]], ומלמטה למעלה: א. תמונת האותיות של התורה הם [[הלכה למשה מסיני]] (וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות), ב. תגים מוסיפים על האותיות רק בתורה שבכתב, וכן ג. נקודות וכל שכן ד. טעמים - כולם אינם באים לידי גילוי בתורה שבעל פה. והם נקראין בבחינת [[עלמין סתימין דלא אתגליין]] שאינם באים לידי גילוי. עם זאת, שלושת הדרגות התחתונות (אותיות, תגים ונקודות) מתפרשים ומתבארים ע"י תורה שבע"פ (בגמרא ובדרשות חז"ל), ורק הטעמים בלבד הם בחינת "מקיף" שלא יכול לבוא '''כלל''' לידי הבנה והשגה בתורה שבעל פה (ומתבטא רק ב"ניגון", שהוא המשכת התענוג העליון).


אצל האדם, ביטוי הניקוד הוא מקדמות השכל שלמעלה מהבנה (ואף שגם כללות הדיבור הוא מקדמות השכל, הדבר גלוי ומודגש יותר בביטוי הניקוד){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/5.htm תניא אגרת הקודש ה].}}.
אצל האדם, ביטוי הניקוד הוא מקדמות השכל שלמעלה מהבנה (ואף שגם כללות הדיבור הוא מקדמות השכל, הדבר גלוי ומודגש יותר בביטוי הניקוד){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/5.htm תניא אגרת הקודש ה].}}.


==לימוד הניקוד==
==לימוד הניקוד==
{{ערך מורחב|ערך=[[לימוד האותיות והנקודות]]}}
הרבי הדגיש פעמים רבות את הקדושה שיש בלימוד האותיות בשיטת הנהוגה בכלל ישראל מקדמת דנא, ולימוד שמות הנקודות בפני עצמם, דבר המחדיר בילד יראת שמים כיון שבנקודות ובשמותיהם יש קדושה עצמית, מלבד מה שהם מסייעים לקריאה, ולכן יש חשיבות ללמוד את הנקודות בפני עצמם ולא רק ללמוד קריאה, אף אם יש הטוענים שבצורה זו הילדים רוכשים את הקריאה במהירות ובקלות יותר{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4361.htm אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שסא], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/103.htm חלק א' אגרת קג]. ועוד.}}.
הרבי הדגיש פעמים רבות את הקדושה שיש בלימוד האותיות בשיטת הנהוגה בכלל ישראל מקדמת דנא, ולימוד שמות הנקודות בפני עצמם, דבר המחדיר בילד יראת שמים כיון שבנקודות ובשמותיהם יש קדושה עצמית, מלבד מה שהם מסייעים לקריאה, ולכן יש חשיבות ללמוד את הנקודות בפני עצמם ולא רק ללמוד קריאה, אף אם יש הטוענים שבצורה זו הילדים רוכשים את הקריאה במהירות ובקלות יותר{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4361.htm אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שסא], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/103.htm חלק א' אגרת קג]. ועוד.}}.


שורה 218: שורה 216:


==גימטריא של הניקוד==
==גימטריא של הניקוד==
{{ערך מורחב|ערך=[[גימטריא]]}}
לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות.
לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות.


שורה 249: שורה 248:
| חטף סגול
| חטף סגול
| 50
| 50
| ?
|
|-
|-
| [[צירי]]
| [[צירי]]
שורה 263: שורה 262:
| נצח
| נצח
|-
|-
| [[קובוץ ושורוק|קובוץ]]  
| [[קובוץ ושורוק|קובוץ]]
| 30
| 30
| ?
|
|-
|-
| [[קובוץ ושורוק|שורוק]] (מלאופום)
| [[קובוץ ושורוק|שורוק]] (מלאופום)
שורה 283: שורה 282:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view ספר הליקוטים דא"ח - ערך 'נקודות']''', עמוד רפה ואילך{{הערה|מקומות נוספים בפנימיות התורה העוסקים בזה: אוה"ת ואתחנן ע' שעט ואילך. סה"מ תרח"ץ ע' קיב. ע' קכג. ועוד. תקו"ז תי"ח לד סע"ב. אור תורה סי' צא. ועיין אוה"ח לזח"א טו, ב בפירוש הרא"ג.}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view ספר הליקוטים דא"ח - ערך 'נקודות']''', עמוד רפה ואילך{{הערה|מקומות נוספים בפנימיות התורה העוסקים בזה: אוה"ת ואתחנן ע' שעט ואילך. סה"מ תרח"ץ ע' קיב. ע' קכג. ועוד. תקו"ז תי"ח לד סע"ב. אור תורה סי' צא. ועיין אוה"ח לזח"א טו, ב בפירוש הרא"ג.}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/ניקוד"