שלום עליכם – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
בינוויקי
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שלום עליכם.jpg|ממוזער|איור המתאר את אמירת הביטוי 'שלום עליכם'(צייר: [[יחיאל אופנר]])]]
[[קובץ:שלום עליכם.jpg|ממוזער|איור המתאר את אמירת הביטוי 'שלום עליכם' (צייר: [[יחיאל אופנר]])]]
כאשר [[שתיים|שני]] [[יהודים]] נפגשים, נוהג אחד [[ברכה|לברך]] את השני ב'''"שלום עליכם"''', והלה עונה לו ב"עליכם השלום".
כאשר [[שתיים|שני]] [[יהודים]] נפגשים, נוהג אחד [[ברכה|לברך]] את השני ב'''"שלום עליכם"''', והלה עונה לו ב"עליכם השלום".


שורה 5: שורה 5:
הנוסח הנהוג ב[[חב"ד]], אותו קבע [[האדמו"ר הזקן]] בנוסח ה[[קידוש לבנה]] ובפיוט "שלום עליכם" שב[[ליל שבת]]{{הערה|וכן הוא ברוב הסידורים}}, הוא לומר "שלום עלי'''כם'''" בלשון רבים.
הנוסח הנהוג ב[[חב"ד]], אותו קבע [[האדמו"ר הזקן]] בנוסח ה[[קידוש לבנה]] ובפיוט "שלום עליכם" שב[[ליל שבת]]{{הערה|וכן הוא ברוב הסידורים}}, הוא לומר "שלום עלי'''כם'''" בלשון רבים.


זאת, כפי שנכתב בכתבי ה[[אריז"ל]]{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער ר"ח סוף פ"ג. וב[[נוסח האריז"ל|סידור האריז"ל]] במקומו}}, ולא כפי שהובא בטור וב[[שולחן ערוך המחבר|שולחן ערוך]], בלשון יחיד.
זאת, כפי שנכתב ב[[כתבי האריז"ל]]{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער ר"ח סוף פ"ג. וב[[נוסח האר"י|סידור האריז"ל]] במקומו}}, ולא כפי שהובא בטור וב[[שולחן ערוך המחבר|שולחן ערוך]], בלשון יחיד.


הרבי מבאר את טעם הדבר{{הערה|שם=תשכא|משיחת ש"פ מטות מסעי תשכ"א}}: לפי שיחד עם כל יהודי ([[ירא שמים]]), הולכים שני [[מלאכים]].
הרבי מבאר את טעם הדבר{{הערה|שם=תשכא|משיחת ש"פ מטות מסעי תשכ"א}}: לפי שיחד עם כל יהודי ([[ירא שמים]]), הולכים שני [[מלאכים]].
שורה 36: שורה 36:


==בביאת המשיח==
==בביאת המשיח==
במדרש מובא{{הערה|תוספות יום טוב בסוף מסכת עוקצין}} שכאשר משיח יבוא, מיד הוא יפתח באמירת 'שלום', וכל עם ישראל יענה לו 'שלום עליכם'.
במדרש מובא{{הערה|תוספות יום טוב בסוף מסכת עוקצין}} שכאשר משיח יבוא, מיד הוא יפתח באמירת 'שלום', וכל עם ישראל יענה לו 'שלום עליכם'.


בשיחת ש"פ במדבר{{הערה|סעיף יג' בסופו}} תנש"א אמר הרבי:
בשיחת ש"פ במדבר{{הערה|סעיף יג' בסופו}} תנש"א אמר הרבי:
שורה 46: שורה 46:
'''שלום עליכם''' הוא פיוט המושר לפני [[קידוש]] של [[ליל שבת]].
'''שלום עליכם''' הוא פיוט המושר לפני [[קידוש]] של [[ליל שבת]].


בפיוט זה, מברכים את המלאכים שמלווים את האדם מ[[בית הכנסת]], מבקשים מהם ברכה, ופוטרים אותם לשלום.
בפיוט זה, מברכים את המלאכים שמלווים את האדם מ[[בית הכנסת]], מבקשים מהם ברכה, ופוטרים אותם לשלום{{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1_oBVj_4HmXxeI0hKpFNdRRm6IFrTjD1a/view האם אמירת 'צאתכם לשלום' פוגע במלאכים?]''', הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רסה, פרשת משפטים ה'תשפ"ה עמוד 64.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 52: שורה 52:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[en:Shalom Aleichem]]