שלום עליכם – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}" |
בינוויקי |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלום עליכם.jpg|ממוזער|איור המתאר את אמירת הביטוי 'שלום עליכם'(צייר: [[יחיאל אופנר]])]] | [[קובץ:שלום עליכם.jpg|ממוזער|איור המתאר את אמירת הביטוי 'שלום עליכם' (צייר: [[יחיאל אופנר]])]] | ||
כאשר [[שתיים|שני]] [[יהודים]] נפגשים, נוהג אחד [[ברכה|לברך]] את השני ב'''"שלום עליכם"''', והלה עונה לו ב"עליכם השלום". | כאשר [[שתיים|שני]] [[יהודים]] נפגשים, נוהג אחד [[ברכה|לברך]] את השני ב'''"שלום עליכם"''', והלה עונה לו ב"עליכם השלום". | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הנוסח הנהוג ב[[חב"ד]], אותו קבע [[האדמו"ר הזקן]] בנוסח ה[[קידוש לבנה]] ובפיוט "שלום עליכם" שב[[ליל שבת]]{{הערה|וכן הוא ברוב הסידורים}}, הוא לומר "שלום עלי'''כם'''" בלשון רבים. | הנוסח הנהוג ב[[חב"ד]], אותו קבע [[האדמו"ר הזקן]] בנוסח ה[[קידוש לבנה]] ובפיוט "שלום עליכם" שב[[ליל שבת]]{{הערה|וכן הוא ברוב הסידורים}}, הוא לומר "שלום עלי'''כם'''" בלשון רבים. | ||
זאת, כפי שנכתב | זאת, כפי שנכתב ב[[כתבי האריז"ל]]{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער ר"ח סוף פ"ג. וב[[נוסח האר"י|סידור האריז"ל]] במקומו}}, ולא כפי שהובא בטור וב[[שולחן ערוך המחבר|שולחן ערוך]], בלשון יחיד. | ||
הרבי מבאר את טעם הדבר{{הערה|שם=תשכא|משיחת ש"פ מטות מסעי תשכ"א}}: לפי שיחד עם כל יהודי ([[ירא שמים]]), הולכים שני [[מלאכים]]. | הרבי מבאר את טעם הדבר{{הערה|שם=תשכא|משיחת ש"פ מטות מסעי תשכ"א}}: לפי שיחד עם כל יהודי ([[ירא שמים]]), הולכים שני [[מלאכים]]. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ה[[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] ליקוט א אות ג}} את ההבדל בין אמירת השלום עליכם פעם, לבין אמירתו כיום: {{ציטוטון|האדם עצמו היה חם יותר וה"שלום עליכם" הפשוט (של ימות החול) היו תמימים. ובהיפגש שני יהודים יחדיו היו ה"שלום עליכם" ו"עליכם השלום" נאמרים בחיות פנימית.}} | ה[[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] ליקוט א אות ג}} את ההבדל בין אמירת השלום עליכם פעם, לבין אמירתו כיום: {{ציטוטון|האדם עצמו היה חם יותר וה"שלום עליכם" הפשוט (של ימות החול) היו תמימים. ובהיפגש שני יהודים יחדיו היו ה"שלום עליכם" ו"עליכם השלום" נאמרים בחיות פנימית.}} | ||
...[אך כיום | ...[אך כיום] {{ציטוטון|ב"שלום עליכם" הרגיל של היום, ניתן להרגיש תכופות או במרבית הפעמים תחושה של "לך לשלום".}} | ||
==בקידוש לבנה== | ==בקידוש לבנה== | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
#התקשרות המקבל למשפיע באופן של [[מלמטה למעלה]]. | #התקשרות המקבל למשפיע באופן של [[מלמטה למעלה]]. | ||
#החיבור של שני הבחינות יחד. | #החיבור של שני הבחינות יחד. | ||
==בביאת המשיח== | |||
במדרש מובא{{הערה|תוספות יום טוב בסוף מסכת עוקצין}} שכאשר משיח יבוא, מיד הוא יפתח באמירת 'שלום', וכל עם ישראל יענה לו 'שלום עליכם'. | |||
בשיחת ש"פ במדבר{{הערה|סעיף יג' בסופו}} תנש"א אמר הרבי: | |||
{{ציטוטון|וכל אחד מאתנו אומר למשיח צדקנו "שלום עליכם", עליכם לשון רבים – כולל כל הנשמות דכל בנ"י שבדור הגאולה, והוא משיב לכל אחד בנפרד "עליכם שלום" ["עליכם" לשון רבים כולל – מעשינו ועבודתינו דכאו"א מישראל], ו"עליכם שלום" לכל בנ"י יחדיו, | |||
ועוד והוא העיקר – מיד.}} | |||
==פיוט שלום עליכם== | ==פיוט שלום עליכם== | ||
'''שלום עליכם''' הוא פיוט המושר לפני [[קידוש]] של [[ליל שבת]]. | '''שלום עליכם''' הוא פיוט המושר לפני [[קידוש]] של [[ליל שבת]]. | ||
בפיוט זה, מברכים את המלאכים שמלווים את האדם מ[[בית הכנסת]], מבקשים מהם ברכה, ופוטרים אותם לשלום. | בפיוט זה, מברכים את המלאכים שמלווים את האדם מ[[בית הכנסת]], מבקשים מהם ברכה, ופוטרים אותם לשלום{{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1_oBVj_4HmXxeI0hKpFNdRRm6IFrTjD1a/view האם אמירת 'צאתכם לשלום' פוגע במלאכים?]''', הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רסה, פרשת משפטים ה'תשפ"ה עמוד 64.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 44: | שורה 52: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[en:Shalom Aleichem]] | |||