איסור ריבית – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ריבית''' – פירושה ריוח מממון שניתן בהלוואה, כלומר, שכר על העובדה שהמלוה ביטל את השתמשות ממון שלו על ידי הלוואתה ללוה, ובכך הלוה קיבל את האפשרות לסחור בהממון.
{{סוגיה
 
| תלמוד בבלי = {{בבלי|בבא מציעא|ס}}-{{בבלי|בבא מציעא|עה|ללא=מסכת}}
בתורה יש מצווה גדולה להלוות - "[[גמילות חסדים]]", אך יש '''איסור ריבית''', אסור שיהיה בזה שום ריווח מההלוואה.
| ברייתא = {{קישור לתוספתא|בבא מציעא|ד}}-{{קישור לתוספתא|בבא מציעא|ו|ללא=מסכת}}
 
|משנה=פרק איזהו נשך - {{משנה|בבא מציעא|ה|ללא=שם}}|מקרא={{תנ"ך|שמות|כב|כד}}, {{תנ"ך|ויקרא|כה|לה|לז}}, {{תנ"ך|דברים|כג|כ|כא}}.|ספרי מניין המצוות=[[ספר החינוך]] מצוה ס"ח, [[ספר המצוות להרמב"ם]] עשה קצ"ח, ולא תעשה רל"ז|שולחן ערוך={{שוע|יורה דעה|קנט}}-{{שוע|יורה דעה|קעה|ללא=חלק}}}}
התורה חזרה על האיסור כמה פעמים, וכל מי שיש לו יד בהלוואת ריבית עובר לפחות על איסור אחת של התורה.
'''איסור ריבית''' הוא איסור [[הלכה|הלכתי]] [[מדאורייתא]] ביחס למתן או קבלת תמורה על [[הלוואה]]. ה[[תורה]] אסרה על השתתפות בעסקאות [[ריבית]], למעט באופן שהלווה או המלווה אינם יהודים, או באופן של [[היתר עסקה|עסקה]], שבתנאים מסוימים נחשב לרווח מסחרי המותר. להבדיל גם ב[[אסלאם]] נאסרה הריבית.
 
והחכמים הרחיקו מאוד את האיסור, אפילו מאבק ריבית.
 
לאידך יש "[[היתר עיסקא]]". ראה [[היתר עיסקא|ערכו]].


== מקור האיסור ==
== מקור האיסור ==
שורה 25: שורה 21:
וזוהי השייכות של מצות רבית אל [[קבלת עול מלכות שמים|קבלת עול שמים]] ו[[יציאת מצרים]]: מצות רבית מהוה תוכן וסדר כללי, שבאמצעותה נעשה, כביכול, הקב"ה שותף ליהודי בעבודתו – קבלת עול שמים (קיום המצוות). ולהיותו קשור עם הקב"ה, יוצא הוא מכל המיצרים וההגבלות – יציאת מצרים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/16/74&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת מנחם א שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'שי"ת. ע' 75 ].}}.
וזוהי השייכות של מצות רבית אל [[קבלת עול מלכות שמים|קבלת עול שמים]] ו[[יציאת מצרים]]: מצות רבית מהוה תוכן וסדר כללי, שבאמצעותה נעשה, כביכול, הקב"ה שותף ליהודי בעבודתו – קבלת עול שמים (קיום המצוות). ולהיותו קשור עם הקב"ה, יוצא הוא מכל המיצרים וההגבלות – יציאת מצרים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/16/74&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת מנחם א שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'שי"ת. ע' 75 ].}}.


== לקריאה נוספת ==
==ראו גם==
* [[היתר עיסקא]]


* [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&st=&pgnum=703 ספר הליקוטים להצמח צדק - ערך ריבית]
==לקריאה נוספת==
 
* [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&st=&pgnum=703 ספר הליקוטים להצמח צדק - ערך ריבית] {{הב}}
== ראו גם ==
 
* [[היתר עיסקא]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2465520 האיסור להלוות בריבית: מה, מדוע ואיך]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2465520 האיסור להלוות בריבית: מה, מדוע ואיך]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*הרב דניאל גראבסקי, '''[https://chabad.info/beis-medrash/727957/הלכות ריבית]''' {{מדיה הלכה}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יורה דעה]]
[[קטגוריה:יורה דעה]]