איסור ריבית – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה "
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ריבית''' – פירושה קבלת ריוח עבור ממון שניתן בהלוואה, כלומר, קבלת שכר על העובדה שבעבר היה הממון שלו (למרות שעתה כבר יצא הכסף מרשותו ונכנס לרשות הלוה), ובכך שהלוה אותו בעבר, נתן (המלוה) אז אפשרות ללוה לסחור בו.
{{סוגיה
| תלמוד בבלי = {{בבלי|בבא מציעא|ס}}-{{בבלי|בבא מציעא|עה|ללא=מסכת}}
| ברייתא = {{קישור לתוספתא|בבא מציעא|ד}}-{{קישור לתוספתא|בבא מציעא|ו|ללא=מסכת}}
|משנה=פרק איזהו נשך - {{משנה|בבא מציעא|ה|ללא=שם}}|מקרא={{תנ"ך|שמות|כב|כד}}, {{תנ"ך|ויקרא|כה|לה|לז}}, {{תנ"ך|דברים|כג|כ|כא}}.|ספרי מניין המצוות=[[ספר החינוך]] מצוה ס"ח, [[ספר המצוות להרמב"ם]] עשה קצ"ח, ולא תעשה רל"ז|שולחן ערוך={{שוע|יורה דעה|קנט}}-{{שוע|יורה דעה|קעה|ללא=חלק}}}}
'''איסור ריבית''' הוא איסור [[הלכה|הלכתי]] [[מדאורייתא]] ביחס למתן או קבלת תמורה על [[הלוואה]]. ה[[תורה]] אסרה על השתתפות בעסקאות [[ריבית]], למעט באופן שהלווה או המלווה אינם יהודים, או באופן של [[היתר עסקה|עסקה]], שבתנאים מסוימים נחשב לרווח מסחרי המותר. להבדיל גם ב[[אסלאם]] נאסרה הריבית.
 
== מקור האיסור ==
{{ציטוט|תוכן=אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ|מקור=ויקרא כה, לז}}{{ציטוט|תוכן=לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ|מקור=דברים כג, כ}}
 
== פרטי האיסור ==
אסור{{הערה|ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) מצוה סח.}} לתת יד בהלוואה שיש בו ריבית בין הלווה והמלווה, זאת אומרת שאסור להיות ערב או להעיד בשבליהם או לכתוב ביניהם שטר שיש בו הזכרת ריבית, שנאמר{{הערה|שמות כב, כד.}} "לא תשימון עליו נשך".
 
המלוה עובר על ששה לאוין{{הערה|ספר החינוך מצווה שמג - שלא להלוות בריבית לישראל. שנאמר "את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך" (ויקרא כה, לז). נשך וריבית הינם אותו דבר, וחילקם הכתוב, ולא כתב "את כספך ואכלך לא תתן לו בנשך", כדי לעבור עליו בשני לאוין, כלומר, להרבות האזהרות עליו. }}, והלווה בשניים{{הערה|ספר החינוך מצוה תקעב - לא ללוות בריבית מישראל. הלווה עובר משום "לא תשיך" ומשום "ולפני עור לא תתן מכשל" (ויקרא יט, יד).}}, והמתעסקין באחד.
 
== מטעמי המצוה ==
כי האל הטוב חפץ בישוב עמו אשר בחר, ועל כן ציוה להסיר מכשול מדרכם לבל יבלע האחד חיל חברו מבלי שירגיש בעצמו עד שימצא ביתו ריקן מכל טוב. כי כן דרכו של ריבית וידוע הדבר, ומפני זה נקרא נשך. ובהימנע מן המעשה הזה ערב וסופר ועדים, ימנעו בני אדם ממנו.  


וזהירות מרבית – פירושה: קבלת ריוח רק מהשייך לו עתה (שזהו התוכן ד"היתר עיסקא": חלק מן הכסף נשאר של המלוה, אלא שהוא נותנו בפקדון בלבד ללוה, ואת הריוח הוא מקבל רק מהחלק השייך לו גם עתה. ועד"ז – שכירת [[בהמה]] וכלים).
==בחסידות==
==בחסידות==
כדרך שיהודי מתנהג עם יהודי שני – כך מתנהגים עמו מלמעלה: אם הוא עובר על איסור רבית, הוא נוטל עתה ריווח משום שנתן לו בעבר כסף, מתנהגים עמו מלמעלה באופן כזה: עבודתו עתה היא כביכול ללא השתתפות מלמעלה; ישנה רק נתינת ה"כסף" – כח – קיום המצוות שלמעלה – לפני שהוא מתחיל בה"מסחר", ההתעסקות בעבודתו, שזהו הכח לביצוע עבודתו. ואילו כשהוא מקיים מצות רבית, מתנהגים עמו כך גם מלמעלה: לא זו בלבד שנותנים לו תחילה הכח לעבודתו, אלא שמשתתפים עמו מלמעלה בעבודה עצמה – "הקב"ה קורא ושונה כנגדו".
כדרך שיהודי מתנהג עם יהודי שני – כך מתנהגים עמו מלמעלה: אם הוא עובר על איסור רבית, הוא נוטל עתה ריווח משום שנתן לו בעבר כסף, מתנהגים עמו מלמעלה באופן כזה: עבודתו עתה היא כביכול ללא השתתפות מלמעלה; ישנה רק נתינת ה"כסף" – כח – קיום המצוות שלמעלה – לפני שהוא מתחיל בה"מסחר", ההתעסקות בעבודתו, שזהו הכח לביצוע עבודתו. ואילו כשהוא מקיים מצות רבית, מתנהגים עמו כך גם מלמעלה: לא זו בלבד שנותנים לו תחילה הכח לעבודתו, אלא שמשתתפים עמו מלמעלה בעבודה עצמה – "הקב"ה קורא ושונה כנגדו".


וזוהי השייכות של מצות רבית אל [[קבלת עול שמים]] ו[[יציאת מצרים]]: מצות רבית מהוה תוכן וסדר כללי, שבאמצעותה נעשה, כביכול, הקב"ה שותף ליהודי בעבודתו – קבלת עול שמים (קיום המצוות). ולהיותו קשור עם הקב"ה, יוצא הוא מכל המיצרים וההגבלות – יציאת מצרים.{{הערה|1=[תורת מנחם א שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'שי"ת. ע' 75 http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/16/74&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3]}}.
וזוהי השייכות של מצות רבית אל [[קבלת עול מלכות שמים|קבלת עול שמים]] ו[[יציאת מצרים]]: מצות רבית מהוה תוכן וסדר כללי, שבאמצעותה נעשה, כביכול, הקב"ה שותף ליהודי בעבודתו – קבלת עול שמים (קיום המצוות). ולהיותו קשור עם הקב"ה, יוצא הוא מכל המיצרים וההגבלות – יציאת מצרים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/16/74&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת מנחם א שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'שי"ת. ע' 75 ].}}.
 
==ראו גם==
* [[היתר עיסקא]]
 
==לקריאה נוספת==
* [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&st=&pgnum=703 ספר הליקוטים להצמח צדק - ערך ריבית] {{הב}}
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2465520 האיסור להלוות בריבית: מה, מדוע ואיך]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חושן משפט]]
[[קטגוריה:יורה דעה]]