אור מקיף – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
בינוויקי |
||
| (28 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אור מקיף''' | {{פירוש נוסף|נוכחי=אור מקיף|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}} | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | |||
'''אור מקיף''' הוא אור אלקי המאיר לעולמות או ל[[כלים]] או לכל [[נברא]] שהוא, שאינם יכולים לקבל את האור בפנימיותם והרגשתם, מצד היותו גדול ומופשט מהם, נקרא האור בחינת מקיף ביחס אליהם. והיינו שהוא מעל ומעבר ליכולת השגתם. | |||
שורשו של האור המקיף הוא מ[[אריך אנפין]] שב[[כתר עליון]] - דרגה שהיא למעלה מהגבלות של צמצומים ולכן ההמשכה ממנה לא יכולה לרדת ולהתלבש בכלים שהם מוגבלים. | |||
==באור הסובב כל עלמין== | |||
אור אין-סוף | אור אין-סוף ברוך הוא מבחינת [[סובב כל עלמין]], הוא אור אלקי הבלתי בעל-גבול, ולכן אין הנבראים המוגבלים יכולים לקבל - להרגיש ולחוש בפנימיותם את האור, והוא מקיף בעצם. | ||
ושלושה ענינים בזה: | ושלושה ענינים בזה: | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
מכל מקום נקרא "סובב כל עלמין" משום שהוא בהעלם ואינו נרגש. | מכל מקום נקרא "סובב כל עלמין" משום שהוא בהעלם ואינו נרגש. | ||
ופירוש - סובב כל עלמין, סובב ומקיף את השגת - תחושת והרגשת הנבראים, וזאת בגלל עליונותו והיותו מופשט בבחינת בלי-גבול. | |||
ב) להיותו סובב כל עלמין, הרי הוא בבחינת עיגול כביכול, להורות שאף על פי שלית אתר פנוי מני' כנ"ל, מכל מקום הוא נקרא בדרך [[משל]] כמו "עיגול", וזאת על שם שה"עיגול" אין לו התחלה ואין לו סוף, כך גם אור זה אינו בגדר גבול ח"ו - אין לו התחלה ואין לו סוף, ולכן מקיף ה"ראש" וה"רגל" כאחד, במדריגה העליונה ובמדריגה התחתונה בשוה. והיינו שנמצא גם ברגל כמו שנמצא בראש. ועם זה - אינו מורגש ואינו מתגלה בראש, כמו שאינו מורגש ברגל. | |||
ואף על פי כן, הארה מאור המקיף זורח בתוך הכלי, שהרי "[[המקיף מצחצח חצי הכלי מבחוץ]]{{הערה|כאשר הוא גס ביותר ואי אפשר להמשיך לו השפעה פנימית מהאור הפנימי, יש צורך בצחצוח הכלי מבחוץ על ידי האור המקיף וכך לעדנו ולזככו{{מקור}}.}}" כמבואר ענינו בתורת החסידות. אבל גם זה בהעלם, שאינו מאיר בתוך הכלי בבחינת פנימיות וגילוי. | |||
ג) האור המקיף בחינת סובב כל עלמין, מהוה שמירה לאור הפנימי. כי האור פנימי להיותו מלובש בכלי, הרי עלול להפגם ח"ו על ידי פגם בכלי, ולכן המקיף שומר עליו, כי אור המקיף מצחצח חצי הכלי מבחוץ, והמקיף גם מסמא עיני ה[[חיצונים]], נמצא שעל ידי המקיף אין החיצונים יכולים להתקרב אל הפנימי. | |||
==מקיף הקרוב ומקיף הרחוק== | |||
מקיף הקרוב הוא מקיף שיש לו שייכות ל[[אור פנימי]], בניגוד למקיף הרחוק שאין לו שייכות כלל לאור פנימי. | |||
ההבדל בין מקיף הקרוב למקיף הרחוק הוא על דרך [[משל]] היחס שבין [[לבוש]] ל[[בית מגורים|בית]]. לבוש, אף על פי שהוא בבחינת מקיף, ומקיף את כל הגוף בצורה שווה, הרי שיש לו שייכות לאורות פנימיים, מה שאין כן בבית, שאין לו שייכות כלל לאורות פנימיים. | |||
עוד מבואר כי מקיף הקרוב הוא בבחינת האמור בגמרא, דאף על פי דלא חזי, מזלייהו חזי. שאף על פי שעניין המזל הוא כוח מקיף, הרי שיש לו שייכות לכוחות הפנימיים, ולראיה, שהוא נרגש. | |||
* | בנפש, מקיף הקרוב הוא בבחינת [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] שבנפש, ומקיף הרחוק הוא בחינת [[יחידה]] שבנפש. וטעם הדברים, הוא כי אף שחיה היא בבחינת מקיף, הרי שיש לה שייכות לכוחות הגלויים של הנשמה, דרגות [[נר"נ]], מה שאין דרגת [[יחידה]], שאין לה שייכות כלל לדרגות שלמטה ממנה, והיא כוללת הן את הכוחות הפנימיים [[נר"נ]] והן את המקיף הקרוב חיה בבחינה אחת. מקיף הרחוק נקרא גם בשם מקיף דמקיף. | ||
מקיף הקרוב הוא בבחינת [[כתר]] ו[[סובב כל עלמין]], ומקיף הרחוק הוא בחינת [[רעוא דכל רעוין]] שיתגלה רק לעתיד לבא. | |||
==ראו גם== | |||
* [[אור פנימי]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[אגרת הקודש]] ג., [[ד"ה]] האומנם ישב א-לקים תרמ"ג, [[לקוטי תורה]] ויקרא כב. ג', שם במדבר נב. ב', שם דברים כא. ד' | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{ | {{אור}} | ||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[en:Or Makif (Encompassing Light)]] | |||