מ. רובין (שיחה | תרומות)
שם תקין
 
(10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''אבילות''' היא מצב הלכתי של אדם שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבילות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה, תקופת ה'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה, תקופת 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה ותקופת ה'שנה' הראשונה.
'''אבלות''' היא מצב הלכתי של אדם שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבלות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה, תקופת ה'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה, תקופת 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה ותקופת ה'שנה' הראשונה.


==השם 'אבילות'==
==השם 'אבלות'==
 
את השם "אבלות" מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]] באופנים שונים{{הערה|ראה בספר הליקוטים אות א' (א - אהוי"ר) ע' נה.}}: א. מלשון צער{{הערה|כמו (ישעיה כ) "ואשלם נחומים לו ולאבליו" ובפירוש רש"י: למצטערים עליו.}} ב. מלשון חורבן{{הערה|כמו (ירמיה יב, ד) "עד מתי תאבל הארץ" ובפירוש רש"י: תחרב.}}. ג. מלשון השחתה{{הערה|כמו (ישעיה כד, ד) "אבלה נבלה הארץ" ו(שם, ז) "אבל תירוש" שפירושו שהושחת התירוש.}}. ד. מלשון בכיה{{הערה|כמו (שלח יד, לט) "ויתאבלו העם מאד".}}.
את השם "אבילות" מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]] באופנים שונים{{הערה|ראה בספר הליקוטים אות א' (א - אהוי"ר) ע' נה.}}: א. מלשון צער{{הערה|כמו (ישעיה כ) "ואשלם נחומים לו ולאבליו" ובפירוש רש"י: למצטערים עליו.}} ב. מלשון חורבן{{הערה|כמו (ירמיה יב, ד) "עד מתי תאבל הארץ" ובפירוש רש"י: תחרב.}}. ג. מלשון השחתה{{הערה|כמו (ישעיה כד, ד) "אבלה נבלה הארץ" ו(שם, ז) "אבל תירוש" שפירושו שהושחת התירוש.}}. ד. מלשון בכיה{{הערה|כמו (שלח יד, לט) "ויתאבלו העם מאד".}}.


==מהותה==
==מהותה==
 
מהותו של ענין האבלות מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה בספר הליקוטים שם. ובספר הערכים חלק א' ערך אבלות.}}, שהוא הסתלקות [[אור מקיף|'מקיפים]] [[ספירת החכמה|דחכמה']], וזהו פנימיות תוכנו של הפס'{{הערה|איוב ד, כא.}} "ימותו ולא בחכמה". דבר זה אף מרומז בתואר "אבל" שהוא בגימטריא לג, משום שבחכמה ישנם [[ל"ב נתיבות חכמה]] שהם [[אור פנימי|אורות פנימיים]] וא' היתר הוא המקיף [[חכמה|דחכמה]] המסתלק.
מהותו של ענין האבילות מבואר [[תורת החסידות|בתורת החסידות]]{{הערה|ראה בספר הליקוטים שם. ובספר הערכים חלק א' ערך אבלות.}}, שהוא הסתלקות [[אור מקיף|'מקיפים]] [[ספירת החכמה|דחכמה']], וזהו פנימיות תוכנו של הפס'{{הערה|איוב ד, כא.}} "ימותו ולא בחכמה". דבר זה אף מרומז בתואר "אבל" שהוא בגימטריא לג, משום שבחכמה ישנם [[ל"ב נתיבות חכמה]] שהם [[אור פנימי|אורות פנימיים]] וא' היתר הוא [[אור מקיף|המקיף]] [[חכמה|דחכמה]] המסתלק.


==הלכות ומנהגים==
==הלכות ומנהגים==
שורה 14: שורה 12:
מנהג חב"ד להקים את ה[[מצבה]] בסמיכות האפשרית לימי השבעה.
מנהג חב"ד להקים את ה[[מצבה]] בסמיכות האפשרית לימי השבעה.


האבל מניח [[תפילין]] גם ביום הראשון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17/144&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}.
האבל מניח [[תפילין]] גם ביום הראשון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17/144&search=האדמו\%22ר תורת מנחם].}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] היה אומר כל עניני [[לימוד התורה]] שבסדר ה[[תפילה]], כמו פיטום הקטורת, [[איזהו מקומן]], תנא דבי אליהו וכו', אלא שאמרם בלחש, וצוה שאחר יאמרם (יסיים) בקול רם{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/32/308&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי, בניחום אבלים בנובומינסק].}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] היה אומר כל עניני [[לימוד התורה]] שבסדר ה[[תפילה]], כמו פיטום הקטורת, [[איזהו מקומן]], תנא דבי אליהו וכו', אלא שאמרם בלחש, וצוה שאחר יאמרם (יסיים) בקול רם{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/32/308&search=האדמו\%22ר הרבי, בניחום אבלים בנובומינסק].}}.


על פי הלכה כאשר הלויית הנפטר נערכת בערב חג ומספיקים לשבת ל[[ניחום אבלים]] אפילו לזמן מועט קודם החג, האבלות מתבטלת מפני החג, והרבי מסביר שבמצב כזה עצם זה שכך התורה ציוותה מראה שאין צורך באבלות לזמן ארוך יותר{{הערה|ממכתב ל"ג בעומר תשמ"ח, להורי נערה ששמה מרים שנסתלקה בערב חג הפסח קודם זמן חיובה במצוות.}}.
על פי הלכה כאשר הלויית הנפטר נערכת בערב חג ומספיקים לשבת ל[[ניחום אבלים]] אפילו לזמן מועט קודם החג, האבלות מתבטלת מפני החג, והרבי מסביר שבמצב כזה עצם זה שכך התורה ציוותה מראה שאין צורך באבלות לזמן ארוך יותר{{הערה|ממכתב ל"ג בעומר תשמ"ח, להורי נערה ששמה מרים שנסתלקה בערב חג הפסח קודם זמן חיובה במצוות.}}.
שורה 29: שורה 27:
*[[ניחום אבלים]]
*[[ניחום אבלים]]
== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
'''מדריך לידידי שי' ח"ב קיצור דיני שמחות''' הלכות ומנהגי אבילות על פי מנהג חב"ד מאת [[לוי יצחק גרליק]]
*'''מדריך לידידי שי' - ח"ב, קיצור דיני שמחות''' הלכות ומנהגי אבלות על פי מנהג חב"ד מאת [[לוי יצחק גרליק]]
*'''הנשמות דעתה באים בהמשך לגלגולם הקודם''', מענות קודש מהרבי אודות פטירה בגיל צעיר, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 14
*הרב יוחנן מרוזוב, '''מנהג חב"ד בהנחת תפילין לאבל''', הערות וביאורים - אהלי תורה, בהעלותך - חג השבועות תשפ"ב (גליון טז [א'ריז]) עמוד 58 ואילך.
*חיים פרוס, '''שו"ת בדיני אבלות''', גיליון 'מבית ההוראה' 21 ניסן ה'תשפ"ה עמוד 17
 
{{אבלות וימי זכרון}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מנהגים כללי]]
[[קטגוריה:מנהגים כללי]]