סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ – הבדלי גרסאות

לאחר שהשתכן הרבי הריי"צ ב[[770]], הוא סעד את סעודות השבת בסלון דירתו בקומה השנייה של 770. אף על פי שגם בסעודות אלה אמר הרבי הריי"צ [[שיחה|שיחות]] ארוכות, הסעודה לא הייתה במסגרת ה[[התוועדות|התוועדויות]] שערך הרבי הריי"צ שגם הן התקיימו שם, אלא כ[[סעודת שבת]] בהשתתפות המשפחה וזקני החסידים.

הרבי הריי"צ ישב בראש השולחן, כש[[הרש"ג]] לימינו ו[[הרבי]] לשמאלו, כשמסביב לשולחן חסידים נוספים. [[הרבניות]] ושאר הנשים ישבו בשולחן שהוצב במטבח. הסעודות התקיימו ב[[ראש השנה]], מוצאי [[יום כיפור]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], ימים ראשונים ואחרונים של [[חג הפסח]], ו[[חג השבועות]].

גם לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] המשיך סדר זה, כשלפני מקומו של הרבי הריי"צ היו ממשיכים להניח צלחות וסכו"ם, גביע וחלות. פעם נשאל הרבי מדוע סדר ישיבה זה ממשיך כפי שהיה, והרבי השיב כי הדבר מעורר זיכרון על הדברים כפי שהיו לפני הסתלקותו של הרבי הריי"צ{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א' עמוד קמז}}.

מסופר שבאחד מהפעמים, היה חסר סכו"ם לאחד האנשים, ונתנו לו מהסכו"ם של הרבי הריי"צ, [[הרבנית נחמה דינה]] הזדעקה וציוותה שיחזירו מיד את הסכו"ם למקומו של בעלה.

לאחר תפילת שחרית ביום ראשון של פסח [[תש"י]] - לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"צ, קבל הרבי על כך שכעת כאשר מאפשרים את הכניסה לכולם לא מנצלים את ההזדמנות הזו לאכול את [[אפיקומן|האפיקומן]] במקום בו ערך הרבי הריי"צ את [[ליל הסדר]] קרוב לעשר שנים{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תש"י]], עמוד 22}}.

הרבי מיעט מאוד בדיבור, ובעיקר השיב על שאלות ששאלו אותו, ורוב הזמן הסתכל על מקומו המוכן של הרבי הריי"צ. לעיתים הורה הרבי למישהו לספר סיפור או לנגן [[ניגוני חב"ד|ניגון]]. הבחורים היו נוהגים לבקש מ[[הרש"ג]] שישאל את הרבי שאלות מסויימות.

הרבי היה נכנס לסעודה כרבע שעה עד עשרים דקות לאחרי שנגמרה התפילה. ב[[ליל הסדר]] היו פותחים את הדלת לאחר שהרבי היה נכנס על מנת לאפשר לבחורים ולחסידים להיכנס. בשנת [[תשכ"ז]] בעקבות הלחץ בליל הסדר הראשון של פסח שגרם לקריסת השולחן, הודיעו כי יתאפשר להיכנס רק אחרי ברכת המזון, לפני אמירת שפוך חמתך{{הערה|1=[[דרך תמים (עלון)]] [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf גליון ד' עמוד 36]}}. בשנת [[תשכ"ט]], בעקבות לחץ גדול שנגרם כתוצאה מהקהל הרב ששהה במקום, הורה הרבי כי תמימים לא יורשו יותר להשתתף יותר בסעודות כלל, אמנם בעקבות דברי [[הרבנית חיה מושקא]] אישר הרבי לתלמידי ה[[קבוצה]] בלבד להיות נוכחים במקום. בליל הסדר בשנת [[תש"ל]], האחרון שהתקיים במקום, אמר הרבי שהיות ו'שומר הפתח' לא נמצא יאפשרו לכולם להיכנס.

בנוסף לסעודות אלו, ב[[י"ט כסלו]], [[פורים]] ו[[י"ב תמוז]], התקיימה במקום התוועדות קצרה בהשתתפות [[הרבי]], קומץ חסידים ובית רבי לפני ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]], בה ניגנו ניגון ומישהו סיפר דבר מה, אך הרבי לא נהג לדבר בהתוועדויות אלו. התוועדויות אלו היוו מעין המשך להתוועדויותיו של הרבי הריי"צ שהתקיימו בימים אלה. התוועדויות אלו לא היו ידועות בין החסידים, ואלו לא השתתפו בהם.

הרבי הפסיק את מנהג זה בשנת [[תשל"א]], לאחר פטירתה של [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של הרבי הריי"צ בעשרה בטבת באותה שנה. בעקבות כך, בוטלו גם מעמד בו אמר הרבי ביאורים בקטעים בהגדה של פסח לאחר ליל הסדר{{הערה|אם כי בשנת תשל"א באחת ההתוועדויות שלאחר ליל הסדר אמר הרי כמה ביאורי קטעים בהגדה כהשלמה למה שלא אמר בליל הסדר}}, ו[[מאמר מתן תורה]] אותו היה אומר הרבי בשעת לפנות בוקר לאחר שאמר את [[תיקון ליל שבועות]] ב[[חדרו של הרבי|חדרו]], אליו ירד לאחר הסעודה.

* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[המלך במסיבו]]''', שני כרכים, סניף [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשנ"ג]]. רישום דברי הרבי בסעודות אלו