|
|
| (31 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{בעבודה מתמשכת}}
| | #הפניה [[נוסח האר"י]] |
| '''נוסח האר"י''' הינו כינוי לנוסח בו התפלל [[האר"י ז"ל]], [[סידור אדמו"ר הזקן]] מבוסס אודות נוסח זה.
| |
| ==כוונות האר"י==
| |
| נוסח האריז"ל הינו הנוסח בו התפלל [[האריז"ל]], נוסח זה מיוסד ע"פ [[הקבלה]] וכוונות האר"י.
| |
| | |
| על נוסח זה אמר [[אדמו"ר הזקן]] במאסרו:
| |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי ה[[קבלה]] לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מ[[תהלים]], ואין זו דת חדשה|מקור=רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]{{הערה|1=נדפס ב{{HebrewBooks||אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב'|31631|איגרת ו', אות ט"ו|עמוד=38}}. צילום [[כתב יד (מקור)|כתב ידו]] ב{{HebrewBooks||מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן|15722|עמוד 5|עמוד=5}} }}}}
| |
| | |
| החידושים בנוסח האר"יזל היו:
| |
| * בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרה]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
| |
| * ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.
| |
| * האר"י אמר [[וידוי]] ו[[מידות הרחמים|שלוש עשרה מידות]] לפני [[נפילת אפיים]] - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.
| |
| * האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים , ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים, בתפילות ה[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.
| |
| * האר"י נהג שלא לאמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו [[אדון עולם]] ו[[יגדל]].
| |
| | |
| ==נוסח ספרד==
| |
| | |
| ==חשיבות הנוסח==
| |