נעליים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 === ב[[עליה לרגל]] ===
 {{ציטוט|תוכן=מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב|מקור=[[שיר השירים]] ז, ב}}
-[[חכמינו זכרונם לברכה|רז"ל]] דורשים{{הערה|סוכה מט, ב. וש"נ.</ref> "מה יפו פעמותיהן של [[בני ישראל|ישראל]] בשעה ש[[עליה לרגל|עולין לרגל]], בת נדיב, בתו של [[אברהם אבינו]] שנקרא נדיב כו'".
+[[חז"ל]] דורשים{{הערה|סוכה מט, ב. וש"נ.}} "מה יפו פעמותיהן של [[בני ישראל|ישראל]] בשעה ש[[עליה לרגל|עולין לרגל]], בת נדיב, בתו של [[אברהם אבינו]] שנקרא נדיב כו'".
 === [[מצות חליצה]] ===
@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 === [[כבר היה לעולמים|בדומה ליציאת מצרים]] ===
-מה שהכתוב אומר "והדריך בנעלים" (שזהו בהוספה על מה שכתוב "בנהר יעברו ב[[רגל]]", "ברגל" סתם, ואילו כאן נתפרש גם ענין ה"נעלים"), הוא מהענינים שבהם משתווית ה[[גאולה|גאולה העתידה]] ל[[יציאת מצרים]] (כפי שלמדים ממה שכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") – כי זה על דרך מה שכתוב אודות [[יציאת מצרים]] "נעליכם ברגליכם"<ref name=":0">ש"פ תזריע תשכ"ה, תו"מ ע' 204 ואילך. וש"נ.</ref>.
+מה שהכתוב אומר "והדריך בנעלים" (שזהו בהוספה על מה שכתוב "בנהר יעברו ב[[רגל]]", "ברגל" סתם, ואילו כאן נתפרש גם ענין ה"נעלים"), הוא מהענינים שבהם משתווית ה[[גאולה|גאולה העתידה]] ל[[יציאת מצרים]] (כפי שלמדים ממה שכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") – כי זה על דרך מה שכתוב אודות [[יציאת מצרים]] "נעליכם ברגליכם" {{הערה|שם=תזריע|ש"פ תזריע תשכ"ה, תו"מ ע' 204 ואילך. וש"נ.}}.
 למרות שלעת"ל לא יצטרכו לשמירה מדברים המזיקים, וכמ"ש "לא ירעו ולא ישחיתו וגו'", מ"מ, יהיה הסדר של "והדריך בנעלים".
@@ שורה 71: / שורה 71: @@
 וכמו כן, מכיון שהעבודה למטה נעשית באמצעות לבוש הנעל דוקא, צריכה להיות השתתפות הנעל גם בענין השכר.
-ולכן נאמר ביעודי הגאולה "והדריך בנעלים" (אע"פ שאז לא יהי' צורך בלבוש הנעל לצורך שמירה והגנה) – כי, מצד שלימות הגאולה בהכרח שבענין השכר תהיה גם השתתפות ה"נעלים", שעל ידם דוקא נעשית מעלת העבודה אצל הנשמה, שמצד עצמה לא היתה מגעת לכך{{הערה|אחרון של פסח תשכ"ב, תו"מ ע' 346.</ref>.
+ולכן נאמר ביעודי הגאולה "והדריך בנעלים" (אע"פ שאז לא יהי' צורך בלבוש הנעל לצורך שמירה והגנה) – כי, מצד שלימות הגאולה בהכרח שבענין השכר תהיה גם השתתפות ה"נעלים", שעל ידם דוקא נעשית מעלת העבודה אצל הנשמה, שמצד עצמה לא היתה מגעת לכך{{הערה|אחרון של פסח תשכ"ב, תו"מ ע' 346.}}.
 ==== ביאור ב' ====
-נוסף על פעולת ה"נעל" להגן על רגלו של לובש הנעל מענינים לא טובים שישנם במקום ההילוך, מצינו גם פעולת הנעל באופן הפכי – כמבואר בדרושי חסידות{{הערה|ראה המשך וככה תרל"ז פק"י ואילך (סה"מ תרל"ז ח"ב ע' תרסג ואילך). וראה גם המשך והחרים תרל"א בסופו (סה"מ תרל"א ח"א ע' שסג). </ref> בנוגע למלאכים שנמשכים מבחי' נעל דשכינתא, שמצד גודל הפלאת מעלת גילוי השכינה, אי אפשר שתהי' התהוות המלאכים, ולכן יש צורך בלבוש הנעל, נעל דשכינתא, שענינו להעלים ולהסתיר את גילוי האור כו'.
+נוסף על פעולת ה"נעל" להגן על רגלו של לובש הנעל מענינים לא טובים שישנם במקום ההילוך, מצינו גם פעולת הנעל באופן הפכי – כמבואר בדרושי חסידות{{הערה|ראה המשך וככה תרל"ז פק"י ואילך (סה"מ תרל"ז ח"ב ע' תרסג ואילך). וראה גם המשך והחרים תרל"א בסופו (סה"מ תרל"א ח"א ע' שסג). }} בנוגע למלאכים שנמשכים מבחי' נעל דשכינתא, שמצד גודל הפלאת מעלת גילוי השכינה, אי אפשר שתהי' התהוות המלאכים, ולכן יש צורך בלבוש הנעל, נעל דשכינתא, שענינו להעלים ולהסתיר את גילוי האור כו'.
-ומזה מובן, שיש גם פעולת הנעל באופן שעל ידה תוכל הארץ לקבל את ההשפעה הרוחנית של לובש הנעל, כי, מצד גודל מעלתה בתכלית הרוחנית, אין הארץ יכולה לקבל אותה אלא ע"י לבוש הנעל דוקא. וכידוע{{הערה|ראה סהמ"צ להצ"צ מצות מילה רפ"ה (דרמ"צ ז, סע"ב). המשך תער"ב ח"ב ע' א'מג. וש"נ.</ref> בפירוש הבקשה "רצה והחליצנו" – שיהי' הענין דחליצת הנעל, ויומשך האור שלא ע"י לבוש הנעל.
+ומזה מובן, שיש גם פעולת הנעל באופן שעל ידה תוכל הארץ לקבל את ההשפעה הרוחנית של לובש הנעל, כי, מצד גודל מעלתה בתכלית הרוחנית, אין הארץ יכולה לקבל אותה אלא ע"י לבוש הנעל דוקא. וכידוע{{הערה|ראה סהמ"צ להצ"צ מצות מילה רפ"ה (דרמ"צ ז, סע"ב). המשך תער"ב ח"ב ע' א'מג. וש"נ.}} בפירוש הבקשה "רצה והחליצנו" – שיהי' הענין דחליצת הנעל, ויומשך האור שלא ע"י לבוש הנעל.
 ועפ"ז יש לבאר הענין ד"והדריך בנעלים" – שזה מורה על גדלות מעלת בנ"י לעת"ל, שאפילו הרגל שלהם תהי' במעלה רוחנית גדולה יותר מקרקע הנהר שבו יהי' הנס ("והניף ידו גו' והכהו גו'"), עד כדי כך, שהליכתם תהי' באופן ד"והדריך '''בנעלים'''", כדי שלא תתבטל מציאות הנהר מצד גודל מעלת הרגל של בנ"י!
@@ שורה 89: / שורה 89: @@
 וענין זה קשור עם המנהג לילך "[[תהלוכה]]" לשמח יהודים בימי המועדים, ובפרט בשביעי ואחרון של פסח, שאז ישנו הענין שהארץ מבקשת שינעלו את הנעל, כדי שתוכל לקבל את אור הקדושה.
-וכשהולכים לשמח את היהודים השמחה צריכה להיות ניכרת לא רק בקוי הפנים, אלא גם בתחתית הגוף, עד לעקב שברגל, שעליו נועלים את הנעל{{הערה|אחרון של פסח תשכ"ט, תו"מ ע' 117 ואילך.</ref>.
+וכשהולכים לשמח את היהודים השמחה צריכה להיות ניכרת לא רק בקוי הפנים, אלא גם בתחתית הגוף, עד לעקב שברגל, שעליו נועלים את הנעל{{הערה|אחרון של פסח תשכ"ט, תו"מ ע' 117 ואילך.}}.
 ==== עבודה שקשורה עם נעל ====
-כיון שכל הענינים שבביאת המשיח תלויים ב[[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] כל זמן משך ה[[גלות]], הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע לענין ד"והדריך בנעלים", שתלוי ב[[נעליים#בעבודת האדם|עבודה הקשורה עם ענין הנעל]] – ב[[מדה כנגד מדה]]<ref name=":1">אחרון של פסח תשל"ג, תו"מ ע' 96 ואילך. וש"נ.</ref>.
+כיון שכל הענינים שבביאת המשיח תלויים ב[[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] כל זמן משך ה[[גלות]], הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע לענין ד"והדריך בנעלים", שתלוי ב[[נעליים#בעבודת האדם|עבודה הקשורה עם ענין הנעל]] – ב[[מדה כנגד מדה]] {{הערה|שם=תשלג|אחרון של פסח תשל"ג, תו"מ ע' 96 ואילך. וש"נ.}}.
 ==== הפסק בין הארץ לאדם ====
@@ שורה 111: / שורה 111: @@
 הנשמה – היא חצובה מתחת כסא הכבוד, ולמעלה יותר. ולאחרי שהקב"ה הורידה לעוה"ז להתלבש בגוף גשמי, הנה כדי שיהי' קישור הנשמה בגוף, זקוקים לארץ – "ארץ ממנה יצא לחם", ש"לבב אנוש יסעד", ועל ידו תתחבר הנשמה עם הגוף. אך למרות שצריכים לעסוק בענינים ארציים, צריך להיות בשעת מעשה "נעל" – דבר המפסיק בינו לארץ, היינו, שיהי' מנותק מהענינים הארציים, לעשותם בלא לב ולב. כלומר, שגם בעת המסחר גופא יהי' מנותק מענינים ארציים.
-ובדוגמת הנעל שאפילו העקב שהוא בסמיכות לארץ, הרי הוא מנותק מן הארץ, זאת אומרת שאפילו בזמן שהאדם עוסק בענינים הארציים – הרי זה בלא לב ולב, כי אם מצד ההכרח בלבד. וכמארז"ל "יכול יהא יושב ובטל, תלמוד לומר אשר תעשה": מצד עצמו היה יושב בטל ממלאכה בענינים גשמיים, אלא שהוא "אנוס על פי הדיבור", לקיים את הציווי "בכל אשר תעשה"<ref name=":0" />.
+ובדוגמת הנעל שאפילו העקב שהוא בסמיכות לארץ, הרי הוא מנותק מן הארץ, זאת אומרת שאפילו בזמן שהאדם עוסק בענינים הארציים – הרי זה בלא לב ולב, כי אם מצד ההכרח בלבד. וכמארז"ל "יכול יהא יושב ובטל, תלמוד לומר אשר תעשה": מצד עצמו היה יושב בטל ממלאכה בענינים גשמיים, אלא שהוא "אנוס על פי הדיבור", לקיים את הציווי "בכל אשר תעשה"{{הערה|שם=תזריע}}.
 == בחסידות ==
 === מהות הנעל ===
 מבואר בחסידות המעלה של נעליים.
@@ שורה 120: / שורה 119: @@
 נעל – הוא לבוש לאדם (ולא עיקר האדם), ובזה גופא – הרי זה לבוש לחלק התחתון שבאדם, שנחלק בכללות לראש גוף ורגל, ובהתאם לכך ישנם לבושי הראש, לבושי הגוף ולבושי הרגל, ועד לנעל שהוא הלבוש לחלק הכי תחתון שברגל – העקב, והיינו, שבלבושים גופא הרי זה לבוש הכי תחתון, שהרי חשיבות הלבוש היא לפי ערך האבר שמלובש בו, כך, שהחשיבות של לבושי הראש אינה דומה לחשיבות של לבושי הרגל, ובפרט הלבוש של חלק התחתון שברגל.
-ותפקידו של לבוש הנעל – להגן על החלק התחתון של הרגל, כי, בשעה שהאדם הולך על הארץ, הרי החלק התחתון שברגל בא במגע עם העפר והעצים והאבנים, כך, שיש צורך להגן עליו שלא יוזק מקוצים וברקנים או כיוצא בזה, וההגנה היא על ידי הנעל, שהוא לבוש גס ביותר [לא כמו לבוש הראש (או הגוף) שמוטב שיהיה לבוש דק (כי אם יהיה לבוש גס, זה יכול לבלבל את הראש שלא יוכל לפעול פעולתו כמו שצריך, אבל הנעליים כדי שיגן על הרגליים כמו שצריך צריכים להיות לבוש גס, שהוא מעור דוקא ("וכל שאינו של עור אינו נקרא מנעל", כפי שמצינו בהלכות יוהכ"פ)], ופועל במקום הכי תחתון ורחוק מהאדם<ref name=":1" />.
+ותפקידו של לבוש הנעל – להגן על החלק התחתון של הרגל, כי, בשעה שהאדם הולך על הארץ, הרי החלק התחתון שברגל בא במגע עם העפר והעצים והאבנים, כך, שיש צורך להגן עליו שלא יוזק מקוצים וברקנים או כיוצא בזה, וההגנה היא על ידי הנעל, שהוא לבוש גס ביותר [לא כמו לבוש הראש (או הגוף) שמוטב שיהיה לבוש דק (כי אם יהיה לבוש גס, זה יכול לבלבל את הראש שלא יוכל לפעול פעולתו כמו שצריך, אבל הנעליים כדי שיגן על הרגליים כמו שצריך צריכים להיות לבוש גס, שהוא מעור דוקא ("וכל שאינו של עור אינו נקרא מנעל", כפי שמצינו בהלכות יוהכ"פ)], ופועל במקום הכי תחתון ורחוק מהאדם{{הערה|שם=תשלג}}.
 === בעבודת האדם ===
@@ שורה 145: / שורה 144: @@
 וזהו ענין העלי' לרגל – שענין הראי' באלקות, שלכאורה שייך בעיקר לעין ("עין בעין יראו"), יחדור גם ברגל, ועד שיפעל עלי' גם בלבוש הרגל – בנעלים, שגם הם נכללים ומתעלים בעלי' לרגל, שזהו"ע ד"מה יפו פעמייך בנעלים".
-וזהו גם מש"נ בגאולה העתידה לבוא "והדריך בנעלים" – שאפילו ה"נעלים" שהם הלבוש הכי תחתון, יתעלו יחד עם בנ"י כאשר "בנהר יעברו ברגל"<ref name=":1" />.
+וזהו גם מש"נ בגאולה העתידה לבוא "והדריך בנעלים" – שאפילו ה"נעלים" שהם הלבוש הכי תחתון, יתעלו יחד עם בנ"י כאשר "בנהר יעברו ברגל"{{הערה|שם=תשלג}}.
 === ההוראה מזה ===
@@ שורה 152: / שורה 151: @@
 בשלמא הענינים שנעשים דם ובשר כבשרו, צריך להעלות ולקחת עמו; אבל הנעל שתפקידה להגן מפני קוצים וברקנים – מה הצורך לקחתה עמו, ומה איכפת לו שהנעל תשאר עם הקוצים והברקנים, והוא ילך לקבל פני משיח צדקנו ללא נעלים?!
-אך הענין הוא – שכל הענינים ששייכים ליהודי, אפילו ענינים הכי תחתונים, עד ללבוש הרגל שקשור עם קוצים וברקנים, צריך יהודי לקחת עמו לקבלת פני משיח צדקנו<ref name=":1" />.
+אך הענין הוא – שכל הענינים ששייכים ליהודי, אפילו ענינים הכי תחתונים, עד ללבוש הרגל שקשור עם קוצים וברקנים, צריך יהודי לקחת עמו לקבלת פני משיח צדקנו{{הערה|שם=תשלג}}.
 === סיפור קשור לנעליים ===
@@ שורה 163: / שורה 162: @@
 אך הענין הוא – שכובע, שהוא לבוש הראש, יש לו שייכות עכ"פ לרוחניות, לפי שענינו להמשיך יראת שמים כו', ועד"ז בנוגע ללבושי הגוף, שיש להם שייכות לרוחניות; אבל לבושי הרגל, מנעלים, שכל ענינם הוא להגן מפני קוצים וברקנים כו', כך, שאינם שייכים לענינים רוחניים – אין להם שייכות לכאורה בג"ע, כיון שג"ע הוא מקום שאינו סובל רע, כמ"ש "לא יגורך רע", שלכן, לאחרי החטא לא הי' אדה"ר יכול להשאר בג"ע, ובמילא, גם ענינים שתפקידם להגן מפני הרע, אין מקומם בג"ע.
-וזהו החידוש שמצאו בג"ע מנעלים – ששלימות העבודה היא לברר גם את הדברים הכי תחתונים כמו לבושי הרגל, שגם הם יתעלו לג"ע<ref name=":1" />.
+וזהו החידוש שמצאו בג"ע מנעלים – ששלימות העבודה היא לברר גם את הדברים הכי תחתונים כמו לבושי הרגל, שגם הם יתעלו לג"ע{{הערה|שם=תשלג}}.
 ==== מנעלים ששכחו ====
@@ שורה 172: / שורה 171: @@
 ויש לדייק בסיפור זה (שכיון שסופר ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר, בודאי שכל פרט הוא בדיוק) – דלכאורה מספיק לספר ששכחו חפץ מסויים בבית, ומה נוגע להדגיש שהי' זה "פּאַנטאָפל" דוקא?
-והביאור בזה – שהחידוש הוא, שאפילו דבר שאינו שייך לא לראש ולא לגוף ואפילו לא לרגל עצמו, אלא רק לבוש להגן על החלק התחתון של הרגל, כך, שלכאורה איזו אחיזה תוכל להיות על ידו – הנה גם ענין כזה יש לו שייכות לרבינו הזקן, ולכן שלח לחזור ולקחתו<ref name=":1" />.
+והביאור בזה – שהחידוש הוא, שאפילו דבר שאינו שייך לא לראש ולא לגוף ואפילו לא לרגל עצמו, אלא רק לבוש להגן על החלק התחתון של הרגל, כך, שלכאורה איזו אחיזה תוכל להיות על ידו – הנה גם ענין כזה יש לו שייכות לרבינו הזקן, ולכן שלח לחזור ולקחתו{{הערה|שם=תשלג}}.
 == סנדלרים מפורסמים ==
-* חנוך - חנוך היה תופר מנעלים, ומייחד יחודים על כל תפירה ותפירה{{הערה|עש"מ (להרמ"ע מפאנו) מאמר אכ"ח ח"ג סכ"ב. ועוד. ראה הביאור ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] ד"ה מה יפו שה"ש מד, א.</ref>.
+* חנוך - חנוך היה תופר מנעלים, ומייחד יחודים על כל תפירה ותפירה{{הערה|עש"מ (להרמ"ע מפאנו) מאמר אכ"ח ח"ג סכ"ב. ועוד. ראה הביאור ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] ד"ה מה יפו שה"ש מד, א.}}.
-* (יוסף - יוסף פותר חלומות, פותר אותיות תופר{{הערה|תו"א מקץ.</ref>.)
+* (יוסף - יוסף פותר חלומות, פותר אותיות תופר{{הערה|תו"א מקץ.}}.)
 * [[רבי יוחנן הסנדלר]].
@@ שורה 191: / שורה 190: @@
 * [[חנוך]]
-== הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:לבושים]]