יעקב לנדא – הבדלי גרסאות
למטערנטשיק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם = הרב יעקב לנדא | |שם = הרב יעקב לנדא | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
|תאריך לידה = [[תרנ"ג]] | |תאריך לידה = [[תרנ"ג]] | ||
|מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה | |מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה | ||
|תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[ | |תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו]] | ||
|מקום פטירה= [[בני ברק]] | |מקום פטירה= [[בני ברק]] | ||
|מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]] | |מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]] | ||
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
|תפקידים נוספים=[[רב]] | |תפקידים נוספים=[[רב]] | ||
|רבותיו = [[ | |רבותיו = [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]], [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] | ||
|השתייכות = [[ | |השתייכות = [[חסידות חב"ד]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''יעקב לנדא''' ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו]]) היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של אדמו"ר הרש"ב. | |||
הרב '''יעקב לנדא''' | |||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
===נעוריו=== | ===נעוריו=== | ||
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg | [[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|ממוזער|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]] | ||
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] | נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולגיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[אברהם משולם זלמן לנדא|זלמן קורניצער]]. | ||
בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ||
לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה | לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}. | ||
=== ב[[רוסיה]] === | === ב[[רוסיה]] === | ||
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. | לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר [[רוסטוב]] שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. | ||
ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי | ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[מקווה חב"ד|בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי אדמו"ר הרש"ב, ונבנתה על ידו בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו. | ||
כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה. | כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה. | ||
| שורה 37: | שורה 34: | ||
=== ב[[לטביה]]=== | === ב[[לטביה]]=== | ||
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]]. | בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]]. | ||
ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות - אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלווים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר. | |||
ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות | |||
בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. | בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. ב[[חודש כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|התחתן]] עם חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר קידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}. | ||
===רב בליבוי=== | ===רב בליבוי=== | ||
| שורה 50: | שורה 46: | ||
===בארץ ישראל === | ===בארץ ישראל === | ||
[[קובץ:הרב לנדא.jpg | [[קובץ:הרב לנדא.jpg|ממוזער|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]] | ||
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו | לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום [[הוד השרון]]), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו בשבט]] שנת [[תשמ"ו]]. | ||
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[ | ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד. | ||
במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר. | במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר. | ||
היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת | היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת תשובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעווא דרעווין (בשבת)|רעוא דרעוין]]". | ||
במשך כמה וכמה שנים | במשך כמה וכמה שנים נשא את התואר זקן [[קטגוריה:רבני חב"ד|רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים. | זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים. | ||
| שורה 66: | שורה 62: | ||
==עם רבותינו נשיאינו== | ==עם רבותינו נשיאינו== | ||
===אצל הרבי הרש"ב=== | |||
=== אצל הרבי הרש"ב === | הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]] ב[[ב' בניסן]]. | ||
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[ | |||
הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. | הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. | ||
| שורה 75: | שורה 69: | ||
מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב. | מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב. | ||
ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי | ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי הרש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא. | ||
שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך! | שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך! | ||
| שורה 96: | שורה 90: | ||
=== אצל הרבי הריי"צ === | === אצל הרבי הריי"צ === | ||
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער. | למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער. | ||
| שורה 104: | שורה 97: | ||
=== אצל הרבי === | === אצל הרבי === | ||
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב. | הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב. | ||
| שורה 116: | שורה 108: | ||
== פטירתו וצוואתו == | == פטירתו וצוואתו == | ||
[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|ממוזער|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]] | |||
[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg | |||
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון. | הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון. | ||
| שורה 129: | שורה 120: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* אחיו, דובער. נפטר בילדותו. | |||
* אחיו, הרב אברהם משולם זלמן. בויליקה. בזוו"ר נישא לחסיה פוזניאק, בזוו"ש לחיה עטל ב"ר סענדר. ילדיו: משה, מאיר, שרה ביה, רחל. | |||
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז. | * רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז. | ||
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]]. | *בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]]. | ||
| שורה 146: | שורה 139: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_15.html הרב אייזיק לנדא מספר על 'עבודת התפילה' של סבו הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}} | |||
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}} | *[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | *'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | {{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:לנדא יעקב}} | {{מיון רגיל:לנדא יעקב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||