יעקב לנדא – הבדלי גרסאות

{{דמות

|תמונה = הרב לנדא בבני ברק.jpg

|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]

|תפקידים נוספים=[[רב]]

|רבותיו = [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]], [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]

|השתייכות = [[חסידות חב"ד]]

הרב '''יעקב לנדא''' ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו]]) היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של אדמו"ר הרש"ב.

[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|ממוזער|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]

נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולגיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[אברהם משולם זלמן לנדא|זלמן קורניצער]].

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.

לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר [[רוסטוב]] שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.  

ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[מקווה חב"ד|בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי אדמו"ר הרש"ב, ונבנתה על ידו בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.  

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.  

הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות - אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלווים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.  

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. ב[[חודש כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|התחתן]] עם חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר קידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.

במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.  

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.

לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום [[הוד השרון]]), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו בשבט]] שנת [[תשמ"ו]].

 

ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת תשובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעווא דרעווין (בשבת)|רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים נשא את התואר זקן [[קטגוריה:רבני חב"ד|רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

===אצל הרבי הרש"ב===

הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]] ב[[ב' בניסן]].  

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי הרש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.  

למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.

*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].