מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית: הבדלים בין גרסאות בדף
מ ←גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה: תקלדה |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
[[קובץ:חסידים שנאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חסידים שנאסרו (התמונות מתקופת מאסרם)]] | [[קובץ:חסידים שנאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חסידים שנאסרו (התמונות מתקופת מאסרם)]] | ||
''' | '''מאסרי החסידים ברוסיה הסובייטית''' בוצעו הן בבודדים והן בגלי מאסרים מרכזיים, ובהם גל המאסרים ב[[לנינגרד]] ב[[תר"צ]], במוסקבה ב[[אלול]] [[תרצ"ה]], בלנינגרד בשנת [[תרצ"ח]] ולאחר היציאה מרוסיה בשנים [[תש"ח]]-[[תשי"א]]. הנאסרים הוגלו או נרצחו זמן קצר לאחר מכן, כאשר האשמה המרכזית היא בעוון [[הפצת יהדות]]. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
שנים אחדות קודם, החלו אנשי ה'[[יבסקציה]]' להעלות את הרדיפות נגד חסידים שהתגוררו בערים השונות ברחבי [[רוסיה]]. למרות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]], הפעילות להפצת תורה ויהדות ב[[רוסיה]] לא פסקה. ה[[חסידים]] וה[[תמימים]] המשיכו לעסוק בהרבצת תורה לילדי ישראל ולמבוגרים | שנים אחדות קודם, החלו אנשי ה'[[יבסקציה]]' להעלות את הרדיפות נגד חסידים שהתגוררו בערים השונות ברחבי [[רוסיה]]. למרות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]], הפעילות להפצת תורה ויהדות ב[[רוסיה]] לא פסקה. ה[[חסידים]] וה[[תמימים]] המשיכו לעסוק בהרבצת תורה לילדי ישראל ולמבוגרים | ||
אנשי היבסקציה שידעו על פועלם של החסידים החליטו להילחם אחת ולתמיד נגד עדת החסידים שנשארה ברוסיה. | אנשי היבסקציה שידעו על פועלם של החסידים החליטו להילחם אחת ולתמיד נגד עדת החסידים שנשארה ברוסיה. | ||
==גל | |||
==גל המאסרים בלנינגרד - תר"צ== | |||
בלנינגרד היו מאסרים בודדים וגם גלי מאסרים גדולים. הרב [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]] רב הקהילה החסידית בנו הרב גרשון אליעזר והרב [[ניסן נמנוב]] ראש ישיבת תומכי תמימים המקומית, נאסרו בשנת [[תר"צ]], ונגזר דינם לעשר שנות גלות. לאחר זמן הוקל עונשם לשלוש שנים, אלא שכוחותיו של הרב לזרוב לא עמדו לו והוא נפטר זמן קצר לאחר סיום גלותו. | |||
==גל המאסרים במוסקבה - אלול תרצ"ה== | |||
[[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט"ז תמוז תרצ"ה]] | [[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט"ז תמוז תרצ"ה]] | ||
בחודש [[אלול]] [[תרצ"ה]], החלו אנשי הנ.ק.וו.ד. | בחודש [[אלול]] [[תרצ"ה]], החלו אנשי הנ.ק.וו.ד. בגל מעצרים נרחב ב[[מוסקבה]] ופרבריה. ראשון שנעצר היה החסיד ר' [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור]] שהיה מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. את ר' אברהם מאיור אמנם לא הצליחו לעצור אז, אבל באותו גל המעצרים נעצרו שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]: ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[יצחק גולדין]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], בנו ר' [[מנחם מענדל גורליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]]. | ||
כל העצורים הועברו למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שב[[מוסקבה]], שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד., אלו תבעו מהם לספק מידע מי אודות הקמת הישיבות, בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין. | כל העצורים הועברו למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שב[[מוסקבה]], שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד., אלו תבעו מהם לספק מידע מי אודות הקמת הישיבות, בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין. | ||
| שורה 18: | שורה 23: | ||
הנאשמים סבלו רבות בגלותם אך הצליחו לשרוד - מלבד הרב [[יעקב מאסקאליק]] שעקבותיו "נעלמו", בקזחסטן. | הנאשמים סבלו רבות בגלותם אך הצליחו לשרוד - מלבד הרב [[יעקב מאסקאליק]] שעקבותיו "נעלמו", בקזחסטן. | ||
המאסר ההמוני הבא היה בעיר [[רוסטוב]]. החל מליל א' ד[[ראש השנה]], נאסרו חסידים רבים, ובהם החסיד הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]] הרב [[שמאי ויגאן]] ועוד. | המאסר ההמוני הבא היה בעיר [[רוסטוב]]. החל מליל א' ד[[ראש השנה]], נאסרו חסידים רבים, ובהם החסיד הרב [[לייזר ננס|לייזער ננס]] הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]] הרב [[שמאי ויגאן]] ועוד. | ||
באותה תקופה, הריכוז החב"די הגדול ביותר היה ב[[לנינגרד]], שם הייתה קהילה רבת-חסידים, שלמרות הכול המשיכו להתפלל יחד, להתוועד ולשמור על אורח חיים חסידי. וגם לשם הגיע גל המעצרים. החל מחודש [[אלול]] [[תרצ"ז]] ועד סוף החורף נאסרו עשרות רבות של חסידים, אשר חלקם נשפטו לתקופה של 10 שנים, אם יותר ואם פחות; חלקם חזרו לאחר תום תקופת הגלייתם, ואחדים מהם שלא יכלו לשאת את הסבל הנורא - נפחו את נשמותיהם מקור וכפור, עינויים והכאות, תשישות ואפיסת כוחות. | באותה תקופה, הריכוז החב"די הגדול ביותר היה ב[[לנינגרד]], שם הייתה קהילה רבת-חסידים, שלמרות הכול המשיכו להתפלל יחד, להתוועד ולשמור על אורח חיים חסידי. וגם לשם הגיע גל המעצרים. החל מחודש [[אלול]] [[תרצ"ז]] ועד סוף החורף נאסרו עשרות רבות של חסידים, אשר חלקם נשפטו לתקופה של 10 שנים, אם יותר ואם פחות; חלקם חזרו לאחר תום תקופת הגלייתם, ואחדים מהם שלא יכלו לשאת את הסבל הנורא - נפחו את נשמותיהם מקור וכפור, עינויים והכאות, תשישות ואפיסת כוחות. | ||
==גל | ==גל המאסרים בלנינגרד - אדר תרח"צ== | ||
גל | גל המאסרים המפורסם והקשה ביותר אירע בחורף [[תרח"צ]] ב[[לנינגרד]]. | ||
הלילה של [[עשרת הרוגי מלכות]] - כך כינו החסידים את אותו לילה בו בוצעו רוב המעצרים. | הלילה של [[עשרת הרוגי מלכות]] - כך כינו החסידים את אותו לילה בו בוצעו רוב המעצרים. | ||
| שורה 58: | שורה 63: | ||
בשנת 1959 (תשי"ט) שלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש"ג), אולם תעודה זו הייתה שקרית מיסודה, שכן כאמור, כולם נרצחו ב-9 באפריל 1938 ([[ח' ניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]). | בשנת 1959 (תשי"ט) שלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש"ג), אולם תעודה זו הייתה שקרית מיסודה, שכן כאמור, כולם נרצחו ב-9 באפריל 1938 ([[ח' ניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]). | ||
==גל | ==גל המאסרים לאחר היציאה מרוסיה - תש"ח-תשי"א== | ||
בתחילת שנת [[תש"ח]] נעצרו שישה מחשובי החסידים במוסקבה: ר' [[יונה כהן]] (קגן), ר' [[בערל ריקמן]], ר' [[מרדכי גוראריה]], ר' [[דובער לברטוב|בערל לברטוב]], ר' [[משה | בתחילת שנת [[תש"ח]] נעצרו שישה מחשובי החסידים במוסקבה: ר' [[יונה כהן]] (קגן), ר' [[בערל ריקמן]], ר' [[מרדכי גוראריה (מוסקבה)|מרדכי גוראריה]], ר' [[דובער לברטוב|בערל לברטוב]], ר' [[משה חיים דוברבסקי]] ור' [[חיים אליעזר גורביץ]]. כולם הואשמו באשמה אחת מרכזית: ניסיון בריחה מברית המועצות דרך לבוב. | ||
כל החסידים הללו נשלחו לגלות ממושכת. | כל החסידים הללו נשלחו לגלות ממושכת. חלקם שבו מהגלות שבורים ורצוצים בגופם, בעוד הרב יונה כהן והרב דובער לברטוב, נפטרו בגלות. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 70: | שורה 75: | ||
*[[דובער לברטוב]] | *[[דובער לברטוב]] | ||
*[[אלחנן דב מרוזוב]] | *[[אלחנן דב מרוזוב]] | ||
*[[מענדל פוטרפאס]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית - כל גלי המאסרים | |||
* יהדות הדממה - גל המאסרים תרח"צ | |||
* תולדות חב"ד בפטרבורג - גלי המאסרים תר"צ, תרח"צ ותש"ח | |||
* פעילות חוצה גבולות - המאסרים לאחר היציאה מרוסיה | |||
* ר' מענדל - האמסרים לאחר היציאה מרוסיה | |||
* ר' ניסן - גל המאסרים תר"צ | |||
*'''[[שבועון בית משיח]]''' גליונות 266 ו-561. | *'''[[שבועון בית משיח]]''' גליונות 266 ו-561. | ||
*'''[[אוצר החסידים]] בפולין וברית המועצות''' - [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]]. | *'''[[אוצר החסידים]] בפולין וברית המועצות''' - [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]]. | ||
| שורה 78: | שורה 90: | ||
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/338857368835.html אלול השחור של החסידים במוסקבה]''' {{בית משיח}} | *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/338857368835.html אלול השחור של החסידים במוסקבה]''' {{בית משיח}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21688 חשיפה: חומר החקירות הסודי של הק. ג. ב.] באתר {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21688 חשיפה: חומר החקירות הסודי של הק. ג. ב.] באתר {{אינפו}} | ||
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות] {{Col}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]] | [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]] | ||
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]] | [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | ||