מעמד הברכות והקללות – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "מצריים" ב־"מצרים" תגית: עריכה ממכשיר נייד |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכה של חשיבות (שיחה) לעריכה האחרונה של חב"דפדי גאולתי תגית: שחזור |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
הגמרא ב[[מסכת סוטה]]{{הערה|דף לז, ב.}} מסבירה, שכל האזהרות הן על מי שבא על הערווה ומוליד ממזר, שזה גורם לשאר הדברים לבוא כתוצאה מזה. | הגמרא ב[[מסכת סוטה]]{{הערה|דף לז, ב.}} מסבירה, שכל האזהרות הן על מי שבא על הערווה ומוליד ממזר, שזה גורם לשאר הדברים לבוא כתוצאה מזה. | ||
{{ציטוט|תוכן=אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר. וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן:}} | {{ציטוט|תוכן=אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר. וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן:}} | ||
האזהרה היא בפשטות בנוגע לעשיית [[עבודה זרה]] לעצמו. אך ב[[זהר]]{{הערה|חלק ג קכז, ב ואילך.}} מובאת אזהרה זו לגבי הלומד עניינים של [[מעשה מרכבה]], והוא 'מגשם' את הדברים (מציירם באופן גשמי, כאילו לקב"ה יש צורת הגוף | האזהרה היא בפשטות בנוגע לעשיית [[עבודה זרה]] לעצמו. אך ב[[זהר]]{{הערה|חלק ג קכז, ב ואילך.}} מובאת אזהרה זו לגבי הלומד עניינים של [[מעשה מרכבה]], והוא 'מגשם' את הדברים (מציירם באופן גשמי, כאילו לקב"ה יש צורת הגוף וכיוצא בזה). | ||
ארור זה הוא כנגד שבט דן, שקשור עם עבודה זרה, כמו שכתוב בנוגע ל[[אברהם אבינו]] שרדף אחרי המלכים "עד דן", כי "שם תשש כחו, שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל"{{הערה|[[פרשת לך לך]] יד, יד וברש"י.}}. | ארור זה הוא כנגד שבט דן, שקשור עם עבודה זרה, כמו שכתוב בנוגע ל[[אברהם אבינו]] שרדף אחרי המלכים "עד דן", כי "שם תשש כחו, שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל"{{הערה|[[פרשת לך לך]] יד, יד וברש"י.}}. | ||
| שורה 86: | שורה 86: | ||
וכתב רבינו סעדיה גאון{{הערה|והובא במפרשים על התורה ועל ספר יהושע.}}: שלא נראה שכתב ממש את כל התורה, אלא שכתבו עליהם את מנין המצות כמו שהן כתובות בספר הלכות גדולות, דהיינו, כעין אזהרות. | וכתב רבינו סעדיה גאון{{הערה|והובא במפרשים על התורה ועל ספר יהושע.}}: שלא נראה שכתב ממש את כל התורה, אלא שכתבו עליהם את מנין המצות כמו שהן כתובות בספר הלכות גדולות, דהיינו, כעין אזהרות. | ||
ו[[הרמב"ן]] הביא{{הערה|[[פרשת כי תבוא]] כז, ג.}}, שמצינו ב'ספר תאגי', שכל התורה הייתה כתובה בהן מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל' "{{מונחון|בתאגיה וזיוניה|עם התגים שעושים על האותיות}}", ומשם נעתקו התגין בכל התורה. ואומר, שאף שזה לא הגיוני, | ו[[הרמב"ן]] הביא{{הערה|[[פרשת כי תבוא]] כז, ג.}}, שמצינו ב'ספר תאגי', שכל התורה הייתה כתובה בהן מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל' "{{מונחון|בתאגיה וזיוניה|עם התגים שעושים על האותיות}}", ומשם נעתקו התגין בכל התורה. ואומר, שאף שזה לא הגיוני, ייתכן שהאבנים היו גדולות מאוד, או שהיה ממעשה הנסים. | ||
אולם המצודות כותב על פשטות הפסוק - שהוא כתב רק את ספר דברים הכולל את כל התורה כולה. | אולם המצודות כותב על פשטות הפסוק - שהוא כתב רק את ספר דברים הכולל את כל התורה כולה. | ||
| שורה 114: | שורה 114: | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&st=&pgnum=401 שיחת ש"פ תבוא תשל"ג ס"ה (שיחות קודש ח"ב עמ' 371 ואילך)]. | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&st=&pgnum=401 שיחת ש"פ תבוא תשל"ג ס"ה (שיחות קודש ח"ב עמ' 371 ואילך)]. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
{{יהושע}} | {{יהושע}} | ||
[[קטגוריה:חומש דברים]] | [[קטגוריה:חומש דברים]] | ||
[[קטגוריה:ספר יהושע]] | [[קטגוריה:ספר יהושע]] | ||