שלום רוקח – הבדלי גרסאות
תיכף ומיד ממש! (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (30 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''שלום רוקח''' ([[תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[תרט"ו]], 1781-1855 למניינם) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[ | {{אין תמונה}} | ||
רבי '''שלום רוקח''' ([[תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[תרט"ו]], 1781-1855 למניינם) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלזא]] משנת [[תקע"ז]] (1817) ו[[אדמו"ר]] מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]]. | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
===ילדותו=== | ===ילדותו=== | ||
נולד בעיר ברודי בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א (1781) לרבי אלעזר רוקח (השני) - מחכמי בית המדרש בברודי, ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל | נולד בעיר ברודי בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א (1781) לרבי אלעזר רוקח (השני) - מחכמי בית המדרש בברודי, ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל נכדם של רבי אלעזר רוקח (הראשון) בעל "מעשה רוקח" ורבי נפתלי הכהן כ"ץ בעל סמיכת חכמים. | ||
בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר 'סקוהל' ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו מלכה. | בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר 'סקוהל' ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו מלכה. | ||
==התקרבותו לחסידות ורבותיו== | ===התקרבותו לחסידות ורבותיו=== | ||
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חג השבועות]], אלא שבאותה שנה, ב[[כ"א אדר]], נפטר רבי אלימלך. | בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חג השבועות]], אלא שבאותה שנה, ב[[כ"א אדר]], נפטר רבי אלימלך. | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות בלן בבית מרחץ, היה בדעתו לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו... | בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות בלן בבית מרחץ, היה בדעתו לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו... | ||
==הנהגתו בקודש, גדלותו בתורה ומופתיו== | ===הנהגתו בקודש, גדלותו בתורה ומופתיו=== | ||
בין החסידים מסופר {{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר. | בין החסידים מסופר{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר. | ||
נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות ונהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש | נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות ונהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה שהודפסו במיוחד. נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט{{הערה| בספר דובר שלום (קישור בהערה הקודמת) מובא עדויות על קדושתו מופתיו ונפלאותיו העל טבעיים.}}. בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן). | ||
==הסתלקותו== | ===הסתלקותו=== | ||
נפטר ב[[כ"ז באלול]] ה'[[תרט"ו]] (1855). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך. | נפטר ב[[כ"ז באלול]] ה'[[תרט"ו]] (1855). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך. | ||
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, והמצבה שעל קברו שרדה את מלחמת העולם השנייה. | הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, והמצבה שעל קברו שרדה את מלחמת העולם השנייה. | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
רבי [[צבי אלימלך מדינוב]] באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוטון|שר העליונים והתחתונים}}. | רבי [[צבי אלימלך מדינוב]] באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוטון|שר העליונים והתחתונים}}. | ||
כשרבי [[חיים מצאנז]] ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה | כשרבי [[חיים מצאנז]] ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו האיך נראים בעיניו רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוטון|שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת}} ואביו אמר לו שהטיב לראות. | ||
כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוטון|שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוטון|מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא}}. | כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוטון|שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוטון|מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא}}. | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
===עם אדמו"רי חב"ד=== | ===עם אדמו"רי חב"ד=== | ||
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] | מסופר{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם, המקור הראשון שם בשם הרבנית רבקה}} על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פילס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו: {{ציטוטון|אברך! ממני לא מתחבאים}}, וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה: {{ציטוטון|כי טוב סחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו: {{ציטוטון|מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}} | ||
הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל. | הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל. | ||
==ציפיתו לגאולה== | ==ציפיתו לגאולה== | ||
השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום | השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוטון|למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר, בערב פסח, בירושלים, ולאכלן שם}}. | ||
נכדו מהרי"ד אמר על רופא שטיפל בו שמשיח לא יזנח את מי שנשארה בו אמונה והמשיך שסבתו אשת רבי שלום אמרה לבעלה שהוא המשיח, ואמר לה אנני רוצה להיות המשיח! אני רוצה להיות מהחשובים אצל משיח! והמשיך נכדו מהרי"ד אתה חושב שהוא לא צדק אני גם לא רוצה להיות משיח משיח לא יהיה דבר קטן הוא לא יוכל לעשות חכמות הפוסקים פוסקים שפושע ישראל מי שכך ראה אצל הוריו נקרא אנוס (רמב''ם הלכות ממרים רפ''ב ) הוא המשיח לא יוכל להזניחו וכך הוא לא יוכל ללוקחו עימו הוא יוכרח להזריח בליבו אהבת ויראת הבורא כדי שיוכל לעשות תשובה וכך הוא יקחהו עמו (לקט אמרי קודש בעלז חלק ליקוטים עמ' קכ''ז בשם קול יעקב לר' אליהו יעקב רוזניטנץ הי''ד ) | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 76: | שורה 77: | ||
== צאצאיו == | == צאצאיו == | ||
* | ;בניו | ||
* | *רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד המגיד מלוצק. | ||
* | *רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן. | ||
* | *רבי שמואל שמעלקא רוקח. | ||
* | *רבי משה רוקח מקארוב. | ||
*נינו רבי [[אהרן רוקח]] | *ממלא מקומו רבי יהושע רוקח. | ||
*נינו רבי [[מרדכי רוקח]] | *נינו רבי [[אהרן רוקח]]. | ||
*בתו פריידא, אשת רבי חנוך העניך דב מייער, ה"לב שמח" מאלעסק | *נינו רבי [[מרדכי רוקח]]. | ||
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי מרופשיץ, עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל" | *בתו פריידא, אשת רבי חנוך העניך דב מייער, ה"לב שמח" מאלעסק. | ||
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי מרופשיץ, עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל". | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[שבט]] [[תקמ"ה]] - [[כ"ז אלול]] [[תרט"ו]]|הבא=י[[הושע רוקח (הראשון)]] מ[[בעלז]]}} | {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[שבט]] [[תקמ"ה]] - [[כ"ז אלול]] [[תרט"ו]]|הבא=י[[הושע רוקח (הראשון)]] מ[[בעלז]]}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]] | [[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רוקח]] | |||