השל"ה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו" |
לפי כללי העברית לא עושים רווח בין האות למקף המחבר, שהרי זה היפך כל עניינו שהוא לחבר ולא להפריד |
||
| (27 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:השלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון השל"ה]] | [[קובץ:השלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון השל"ה]] | ||
::{{פירוש נוסף|נוכחי=מחבר ספר 'שני לוחות הברית' (השל"ה)|אחר=אדם אחר|ראו=[[ישעיהו הורביץ (פירושונים)]]}} | ::{{פירוש נוסף|נוכחי=מחבר ספר 'שני לוחות הברית' (השל"ה)|אחר=אדם אחר|ראו=[[ישעיהו הורביץ (פירושונים)]]}} | ||
רבי '''ישעיה הלוי הורוביץ''' הידוע בכינוי '''השל"ה הקדוש''', (ה'שי"ח - ה'ש"צ). ספרו " | רבי '''ישעיה הלוי הורוביץ''' הידוע בכינוי '''השל"ה הקדוש''', (ה'שי"ח - ה'ש"צ). ספרו "שני לחות הברית" הינו מספרי היסוד של תנועת ה[[חסידות]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
=== במשנת חסידות חב"ד === | === במשנת חסידות חב"ד === | ||
[[המגיד ממעזריטש]] קישר את הולדתו של [[הבעל שם טוב]] לכך שבאותה שנה הדפיסו את ספר השל"ה באותיות בהירות {{הערה| ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 169. ספר השיחות ה'תש"ג עמוד 146}} | |||
[[אדמו"ר הזקן]] בשנות צעירותו, למד תדיר את ספרי השל"ה והתנהג לפי מנהגי השל"ה, וכן התפלל בסידור של השל"ה.{{הערה|1=בית רבי.}} וכיוון את הכוונות של השל"ה. | [[אדמו"ר הזקן]] בשנות צעירותו, למד תדיר את ספרי השל"ה והתנהג לפי מנהגי השל"ה, וכן התפלל בסידור של השל"ה.{{הערה|1=בית רבי.}} וכיוון את הכוונות של השל"ה. | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
בעקבות זאת הגדיר [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[אדמו"ר הזקן]] בתואר "של"ה - יוד" (איש - של"ה.) | בעקבות זאת הגדיר [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[אדמו"ר הזקן]] בתואר "של"ה - יוד" (איש - של"ה.) | ||
המנהג החב"די להמתין לאחר [[חלב]]י במשך שעה, הוא על פי מנהגי השל"ה. | המנהג החב"די להמתין לאחר אכילת מזון [[חלב]]י במשך שעה, הוא על פי מנהגי השל"ה. | ||
בשער [[ספר התניא]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא נכתב מפי ספרים וסופרים. מקובל בפי חסידים כי במילה "ספרים" התכווין [[אדמו"ר הזקן]] לספרי המהר"ל והשל"ה. | בשער [[ספר התניא]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא נכתב מפי ספרים וסופרים. מקובל בפי חסידים כי במילה "ספרים" התכווין [[אדמו"ר הזקן]] לספרי המהר"ל והשל"ה. | ||
הרבי אמר, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש",{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=2dc7f4a6-959b-4a10-bd9f-c21da9b8d2c1&st=%D7%94%D7%90%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F שיחות קודש [[תש"י]] עמ' ו'.]}} | הרבי אמר, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש",{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=2dc7f4a6-959b-4a10-bd9f-c21da9b8d2c1&st=%D7%94%D7%90%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F שיחות קודש [[תש"י]] עמ' ו'. נדפס גם ב"[[תורת מנחם]]" חלק א'.]}} | ||
אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה|1= | אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה|1=ראו לדוגמה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ב' עמ' 942.}} | ||
באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא | באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרי פולין{{הערה|ראה [[רמ"ח אותיות]] אות קמח. [[למען ידעו בנים יולדו]] אות כח. [[לקוטי סיפורים]] ענינים שונים אות מה. קובץ מוריה גליון רמט עמ' קג.}} שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 אג"ק ח"ז עמ' רכז. המלך במסיבו ח"א עמ' קסה. התוועדויות תשמ"ג שם. תשמ"ה ח"ב עמ' 783. תשמ"ח ח"ב עמוד 255].}}. | ||
===ציטוטים=== | ===ציטוטים=== | ||
{{ציטוט|מרכאות= | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כתב השל"ה (יג, א) "שמי שאינו יכול ללמוד יאמר את שמות החומשים והפרשיות, ספרי תנ"ך ומסכתות הש"ס". אבל [[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] פעלה - אומר הרבי - שלא מסתפקים באמירת [[אותיות]], על-דרך השבעת שמות, אלא יש צורך ב"יחוד נפלא" בין השכל של הפשוט שבפשוטים עם רזין דרזין דאורייתא.|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/25/269 [[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשט"ז, תורת מנחם כרך טו עמ' 269].}} | ||
בשיחות הרבי מוזכרים יסודות רבים על פרשיות השבוע. אחת מהן היא שגם '''שם''' של פרשה הוא בדיוק!{{הערה|1=[[תורת מנחם]] כרך כד עמ' 207}}. "המועדים של כל השנה כו' בכולן יש שייכות לאותן הפרשות שחלות בהן"{{הערה|מאמר מפורסם אותו הרבה הרבי לצטט.}}. "אדם" מלשון "אדמה לעליון"{{הערה|הוזכר על ידי הרבי פעמים רבות.}} "התורה מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים", ועוד. | בשיחות הרבי מוזכרים יסודות רבים על פרשיות השבוע. אחת מהן היא שגם '''שם''' של פרשה הוא בדיוק!{{הערה|1=[[תורת מנחם]] כרך כד עמ' 207}}. "המועדים של כל השנה כו' בכולן יש שייכות לאותן הפרשות שחלות בהן"{{הערה|מאמר מפורסם אותו הרבה הרבי לצטט.}}. "אדם" מלשון "אדמה לעליון"{{הערה|הוזכר על ידי הרבי פעמים רבות.}} "התורה מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים", ועוד. | ||
מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש [[רש"י]] (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש [[רש"י]] לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות. | מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש [[רש"י]] (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש [[רש"י]] לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות. | ||
=== גדולי ישראל על השל"ה הקדוש === | === גדולי ישראל על השל"ה הקדוש === | ||
רבי יואל סירקש "הב"ח" כותב בהסכמתו לשער השמיים | רבי יואל סירקש "הב"ח" כותב בהסכמתו לשער השמיים: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אשא עיני ואראה איש קדוש ונורא מדבר מתוך האש ושותה [[מים]] קדושים ממקור קדוש יהלכו מצנורות הקדושים קדש קדשים מרווים הצמאים ומשתוקקים לדברים קדושים הלא הוא הרב הגדול בכל התורה הגאון כמהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל...והניח אחריו ברכה בחיבוריו הקדושים וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמיים...{{הערה|שם=הסכמה|בהסכמות לספרו של השל"ה הקדוש שער השמיים פירוש על התפילה באסטרדם בדפוס ובבית אהרן די שלמה אנטוניס.}}.}} | |||
רבי יעקב מלובלין אביו של הרבי רבי העשיל מקארקא כותב בהסכמתו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המפורסמות אין צריכין ראייה כי היה רב מובהק נשיא בישראל גדול שמו וקדוש יאמר לו...שחיבר הגאון מהור"ר ישעיה סג"ל זצ"ל הורביץ | רבי יעקב מלובלין אביו של הרבי רבי העשיל מקארקא כותב בהסכמתו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המפורסמות אין צריכין ראייה כי היה רב מובהק נשיא בישראל גדול שמו וקדוש יאמר לו...שחיבר הגאון מהור"ר ישעיה סג"ל זצ"ל הורביץ{{הערה|שם=הסכמה}}.}} | |||
"התוספות יום טוב" בהסכמתו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..אמרי שפר אשר חיבר הרב הגאון החסיד המפורסם כמהור"ר ישעיה | "התוספות יום טוב" בהסכמתו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..אמרי שפר אשר חיבר הרב הגאון החסיד המפורסם כמהור"ר ישעיה... כי הלא איש קדוש ונורא הוא אשר היה אור תורתו זורח מלפנים בישראל...שבלי ספק נאצל בו רוח ממרום אשר העידו עליו מן השמיים...{{הערה|שם=הסכמה}}.}} | |||
"המגני שלמה" (סבו של "הפני יהושע") כותב {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...ובאשר ששלח ה' לפנינו אחד קדוש מדבר דברים שהם כבשונו של עולם כי דודי אש מפיו יהללו וזקוקי דינור' נפקיה מפיהו | "המגני שלמה" (סבו של "הפני יהושע") כותב: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...ובאשר ששלח ה' לפנינו אחד קדוש מדבר דברים שהם כבשונו של עולם כי דודי אש מפיו יהללו וזקוקי דינור' נפקיה מפיהו...והחסיד הקדוש הגאון זלה"ה פותח לנו שער התפילה...והראה לבלתי ספק כי מכח חסידותיו ויראתו הטהורה אשר כל מעשיו היו לשם שמים כידוע לכל שער עמינו והאריכות בזה אך למותר זכה לכל אלה...{{הערה|שם=הסכמה}}.}} | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''סידור שער השמיים''' | *'''סידור שער השמיים''' | ||
*'''שני לוחות הברית''' ( | *'''שני לוחות הברית''' (יצא-לאור במהדורות רבות, ציוני אדמו"ר שליט"א בספריו לשל"ה הם על־פי מהדורת תנ"ח) | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3980&CategoryID=985 השל"ה - בעל שני לוחות הברית]''', לקט מהתייחסויות הרבי בנוגע לספר ולמחברו, במדור 'ניצוצי רבי' שב[[שבועון התקשרות]] גליון 672 | *הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3980&CategoryID=985 השל"ה - בעל שני לוחות הברית]''', לקט מהתייחסויות הרבי בנוגע לספר ולמחברו, במדור 'ניצוצי רבי' שב[[שבועון התקשרות]] גליון 672 | ||
*'''[https://col.org.il/news/131514 רבי ישעיה הורביץ: הרב שצוואתו הפכה לספר מפורסם]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת הורביץ (1)]] | |||