אתהפכא – הבדלי גרסאות

זאת אומרת להפוך את היצר הרע, ולהביאו לידי אהבת [[ה']].

וכשמסיר את ה"לבושים" יכול להפך את הכח לטוב, על ידי שמלבישו בלבושים של קדושה, ולדוגמה, שמפנה את כח אהבתו הטבעית לדברים חיוביים שבקדושה.

גם האדם ה[[בינוני]] שייך לעבודת ה' בדרך "אתהפכא", אף על פי שעצם הרע שבכוחות נפשו הוא בתקפו כתולדתו ולא נדחה ממקומו כלל, ויתכן שאף נתחזק יותר בהמשך הזמן על ידי השימוש בו, מכל מקום הוא הופך את לבושי הכוחות של ה[[נפש הבהמית]] שמ[[קליפת נוגה]] - שהם ה[[מחשבה]] ה[[דיבור]] וה[[מעשה]] - המתהפכים מרע לטוב. וזאת הוא עושה על ידי שמשליט את המוח על הלב ומגביר את ה[[נפש האלקית]] ב[[מחשבה]] דיבור ומעשה על הנפש הבהמית.

עבודת האתהפכא היא על ידי שה[[נפש האלקית]] מתלבשת ומאירה ב[[נפש הבהמית]] עד כי מלבד ש"ויגרשהו וילך" ([[תהלים ל"ד]], א') - הרע שבנפש הבהמית, הנה עוד זאת היא גם מהפכת את הרע לטוב. וזאת מחמת גודל אהבתו לה' וקדושתו בבחינת [[אהבה בתענוגים]], הרי זה גורם לגודל שנאתו ל[[סטרא אחרא]], והמיאוס ברע בתכלית.

[[קטגוריה:תורת החסידות]]