מדרש לקח טוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות.המדרש חובר בידי ר' טוביה בן אליעזר, בן המאה ה-11 (לפי אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא חי בשנת ד"א תת"ן בערך (1090) בימי [[רש"י]] ורבי יצחק אלפאסי).
+{{קשר חב"די}}
+{{עריכה}}
+[[קובץ:מדרש לקח טוב.jpg|ממוזער]]
+'''[[מדרש]] לקח טוב''' המכונה גם '''פסיקתא זוטרתא''', הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות. המדרש חובר בידי ר' טוביה בן אליעזר, בן המאה ה-11 (לפי אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא חי בשנת ד"א תת"ן בערך (1090) בימי [[רש"י]] ורבי יצחק אלפאסי).
 הספר נדפס בשנת ה'ש"ו (1546).
-==שם הספר ==
+==שם הספר==
-שם הספר הוא לקח טוב וכן כתבו הקדמונים אבל בדורות האחרונים רוב החכמים מכנים אותו פסיקתא זוטרתא כי כבר בדפוס ראשון הסתפקו על שמו אם הוא פסיקתא זוטרתא או רבתי אבל בסוף הספר כתבו נשלם פסיקתא זוטרתא הדבר שהובילם לשיבוש בשמו הוא שלפני כל פסוק מופיע מלת פס' להורות שזו התחלת הפסוק ומדרשו וחשבו שהוא ראשי תיבות פסיקתא ושיבוש הביא שיבוש שנתבלבל הפסיקתא זוטרא וחשבה לפסיקתא הישנה ולהפך
+שם הספר הוא לקח טוב וכן כתבו הקדמונים אבל בדורות האחרונים רוב החכמים מכנים אותו פסיקתא זוטרתא כי כבר בדפוס ראשון הסתפקו על שמו אם הוא פסיקתא זוטרתא או רבתי אבל בסוף הספר כתבו נשלם פסיקתא זוטרתא הדבר שהובילם לשיבוש בשמו הוא שלפני כל פסוק מופיע מלת פס' להורות שזו התחלת הפסוק ומדרשו וחשבו שהוא ראשי תיבות פסיקתא ושיבוש הביא שיבוש שנתבלבל הפסיקתא זוטרא וחשבה לפסיקתא הישנה ולהפך.
 ==ארץ מגורו==
 רבי טוביה חי בעיר קסטוריה ביוון. מעידים עליו בן ארצו, ר' יהודה ב"ר משה משקוני (מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא), וכן ר' מנחם תמר (אף הוא מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא).
@@ שורה 17: / שורה 21: @@
 גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתייחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל. על המילים "ושלחתי את ידי" נכתב: "ובשנת... אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני (שנת 1097)... מרנא ורבנא טוביהו - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ונתן את ליבו אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כעניין שנאמר "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" ‏‏‏... ואנו מביטים לצור ישענו כי כימי מצרים יראנו נפלאות."
-בשל ציטוט זה עולה אפשרות אחרת‏ לפיה מדרש "לקח טוב" חובר באזור [[צרפת]] או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז") ומייחסים את חיבורו לר' טוביה בן אליעזר, אשר חי במַאגֶנְצָה, בדורו של רש"י.אבל שלמה בובר מפריך את דעה זו. המדרש היא מבאר את הפסוקים לפי הפשט(כך אומר הרבי.) או בדרך הרמז. לעתים מסתמך המחבר על כללי הדקדוק ועל ניקוד המסורה בפירושו.
+בשל ציטוט זה עולה אפשרות אחרת‏ לפיה מדרש "לקח טוב" חובר באזור [[צרפת]] או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז") ומייחסים את חיבורו לר' טוביה בן אליעזר, אשר חי במַאגֶנְצָה, בדורו של רש"י. אבל שלמה בובר מפריך את דעה זו. המדרש היא מבאר את הפסוקים לפי הפשט(כך אומר הרבי.) או בדרך הרמז. לעיתים מסתמך המחבר על כללי הדקדוק ועל ניקוד המסורה בפירושו.
 לכל פרשה ישנה הקדמה קטנה המתחילה תמיד בפסוק אשר נזכרת בו המילה "טוב", ועל הפסוק הזה מתחיל המדרש.
 ==שמות ספרים המובאים בו==
-*תרגום אונקלוס
+*[[תרגום אונקלוס]]
 *[[ברייתא]] דר' ישמעאל
 *[[ברייתא]] דר' אליעזר בנו של ריה"ג
@@ שורה 40: / שורה 44: @@
 *[[ברייתא]] דמלאכת המשכן
 *אגדת משיח
-*היכלות דרבי ישמעאל
+*[[היכלות דרבי ישמעאל]]
 *ספר הישר
 *מדרש אבכיר
 *מדרש השכם
-*מדרש בלי שם [שמובאים לדוגמא בילקוט בשם מדרש סתם]
+*מדרש בלי שם [שמובאים לדוגמה בילקוט בשם מדרש סתם]
 *שאילתות דרב אחאי
 *הלכות גדולות
@@ שורה 58: / שורה 62: @@
 *פותר לקראים
 *מפרשים בלי שם [אשר מזכירם בלשון"יש מפרשים" וכדומה]
 ==מי מזכירו בדורות שלאחריו==
 (רשימה חלקית)
@@ שורה 113: / שורה 118: @@
 ==קישורים חיצונים==
-[http://www.hebrewbooks.org/home.aspx באתר היברו בוקס]
+*[http://www.hebrewbooks.org/home.aspx באתר היברו בוקס] {{הב}}
 [[קטגוריה:מדרש]]