מדרש לקח טוב – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " ," ב־"," |
אין תקציר עריכה |
||
| (14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מדרש לקח טוב | {{קשר חב"די}} | ||
{{עריכה}} | |||
[[קובץ:מדרש לקח טוב.jpg|ממוזער]] | |||
'''[[מדרש]] לקח טוב''' המכונה גם '''פסיקתא זוטרתא''', הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות. המדרש חובר בידי ר' טוביה בן אליעזר, בן המאה ה-11 (לפי אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא חי בשנת ד"א תת"ן בערך (1090) בימי [[רש"י]] ורבי יצחק אלפאסי). | |||
הספר נדפס בשנת ה'ש"ו (1546). | הספר נדפס בשנת ה'ש"ו (1546). | ||
==שם הספר == | ==שם הספר== | ||
שם הספר הוא לקח טוב וכן כתבו הקדמונים אבל בדורות האחרונים רוב החכמים מכנים אותו פסיקתא זוטרתא כי כבר בדפוס ראשון הסתפקו על שמו אם הוא פסיקתא זוטרתא או רבתי אבל בסוף הספר כתבו נשלם פסיקתא זוטרתא הדבר שהובילם לשיבוש בשמו הוא שלפני כל פסוק מופיע מלת פס' להורות שזו התחלת הפסוק ומדרשו וחשבו שהוא ראשי תיבות פסיקתא ושיבוש הביא שיבוש שנתבלבל הפסיקתא זוטרא וחשבה לפסיקתא הישנה ולהפך | שם הספר הוא לקח טוב וכן כתבו הקדמונים אבל בדורות האחרונים רוב החכמים מכנים אותו פסיקתא זוטרתא כי כבר בדפוס ראשון הסתפקו על שמו אם הוא פסיקתא זוטרתא או רבתי אבל בסוף הספר כתבו נשלם פסיקתא זוטרתא הדבר שהובילם לשיבוש בשמו הוא שלפני כל פסוק מופיע מלת פס' להורות שזו התחלת הפסוק ומדרשו וחשבו שהוא ראשי תיבות פסיקתא ושיבוש הביא שיבוש שנתבלבל הפסיקתא זוטרא וחשבה לפסיקתא הישנה ולהפך. | ||
==ארץ מגורו== | ==ארץ מגורו== | ||
רבי טוביה חי בעיר קסטוריה ביוון. מעידים עליו בן ארצו, ר' יהודה ב"ר משה משקוני (מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא), וכן ר' מנחם תמר (אף הוא מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא). | רבי טוביה חי בעיר קסטוריה ביוון. מעידים עליו בן ארצו, ר' יהודה ב"ר משה משקוני (מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא), וכן ר' מנחם תמר (אף הוא מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא). | ||
| שורה 10: | שורה 14: | ||
*ר' שמשון. | *ר' שמשון. | ||
*ר' משה בשם ר' סעדיה . | *ר' משה בשם ר' סעדיה. | ||
==תקופה== | ==תקופה== | ||
בפירוש לפרשת יתרו מצוטטים תאריכים אשר עשויים להצביע על מועד כתיבת החיבור. בפירוש על המילים "בחודש השלישי לצאת בני ישראל", נכתב: "בתחילה היו מונין ישראל ליצירה (בריאת העולם). חזרו למנות מיציאת מצרים. חזרו למנות לבניית הבית, שנאמר: "ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה". (הבית השני) לא זכו למנות לבניינו, מונין לחורבנו. וזה לנו עתה א' ל"ט (1039 לחורבן הבית, דהיינו 1109 לספירה) שהוא ד' תתס"ז לעולם ולא עוד אלא שאנו מונים למלכות יוונים א' תי"ז (מניין השטרות של היוונים החל בשנת 312 לפנה"ס, לפיכך השנה היא 1105 לספירה)". יוצא מכאן שהשנים 1105 ו-1107 הן ככל הנראה חלק משנות חיבור המדרש. | בפירוש לפרשת יתרו מצוטטים תאריכים אשר עשויים להצביע על מועד כתיבת החיבור. בפירוש על המילים "בחודש השלישי לצאת בני ישראל", נכתב: "בתחילה היו מונין ישראל ליצירה (בריאת העולם). חזרו למנות מיציאת מצרים. חזרו למנות לבניית הבית, שנאמר: "ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה". (הבית השני) לא זכו למנות לבניינו, מונין לחורבנו. וזה לנו עתה א' ל"ט (1039 לחורבן הבית, דהיינו 1109 לספירה) שהוא ד' תתס"ז לעולם ולא עוד אלא שאנו מונים למלכות יוונים א' תי"ז (מניין השטרות של היוונים החל בשנת 312 לפנה"ס, לפיכך השנה היא 1105 לספירה)". יוצא מכאן שהשנים 1105 ו-1107 הן ככל הנראה חלק משנות חיבור המדרש. | ||
| שורה 17: | שורה 21: | ||
גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתייחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל. על המילים "ושלחתי את ידי" נכתב: "ובשנת... אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני (שנת 1097)... מרנא ורבנא טוביהו - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ונתן את ליבו אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כעניין שנאמר "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" ... ואנו מביטים לצור ישענו כי כימי מצרים יראנו נפלאות." | גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתייחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל. על המילים "ושלחתי את ידי" נכתב: "ובשנת... אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני (שנת 1097)... מרנא ורבנא טוביהו - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ונתן את ליבו אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כעניין שנאמר "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" ... ואנו מביטים לצור ישענו כי כימי מצרים יראנו נפלאות." | ||
בשל ציטוט זה עולה אפשרות אחרת לפיה מדרש "לקח טוב" חובר באזור [[צרפת]] או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז") ומייחסים את חיבורו לר' טוביה בן אליעזר, אשר חי במַאגֶנְצָה, בדורו של רש"י.אבל שלמה בובר מפריך את דעה זו. המדרש היא מבאר את הפסוקים לפי הפשט(כך אומר הרבי.) או בדרך הרמז. | בשל ציטוט זה עולה אפשרות אחרת לפיה מדרש "לקח טוב" חובר באזור [[צרפת]] או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז") ומייחסים את חיבורו לר' טוביה בן אליעזר, אשר חי במַאגֶנְצָה, בדורו של רש"י. אבל שלמה בובר מפריך את דעה זו. המדרש היא מבאר את הפסוקים לפי הפשט(כך אומר הרבי.) או בדרך הרמז. לעיתים מסתמך המחבר על כללי הדקדוק ועל ניקוד המסורה בפירושו. | ||
לכל פרשה ישנה הקדמה קטנה המתחילה תמיד בפסוק אשר נזכרת בו המילה "טוב", ועל הפסוק הזה מתחיל המדרש. | לכל פרשה ישנה הקדמה קטנה המתחילה תמיד בפסוק אשר נזכרת בו המילה "טוב", ועל הפסוק הזה מתחיל המדרש. | ||
==שמות ספרים המובאים בו== | ==שמות ספרים המובאים בו== | ||
*תרגום אונקלוס | *[[תרגום אונקלוס]] | ||
*ברייתא דר' ישמעאל | *[[ברייתא]] דר' ישמעאל | ||
*ברייתא דר' אליעזר בנו של ריה"ג | *[[ברייתא]] דר' אליעזר בנו של ריה"ג | ||
*ספרא או תורת כהנים | *ספרא או תורת כהנים | ||
*ספרי | *ספרי | ||
| שורה 38: | שורה 42: | ||
*ילמדנו | *ילמדנו | ||
*פרקי דרבי אליעזר | *פרקי דרבי אליעזר | ||
*ברייתא דמלאכת המשכן | *[[ברייתא]] דמלאכת המשכן | ||
*אגדת משיח | *אגדת משיח | ||
*היכלות דרבי ישמעאל | *[[היכלות דרבי ישמעאל]] | ||
*ספר הישר | *ספר הישר | ||
*מדרש אבכיר | *מדרש אבכיר | ||
*מדרש השכם | *מדרש השכם | ||
*מדרש בלי שם [שמובאים | *מדרש בלי שם [שמובאים לדוגמה בילקוט בשם מדרש סתם] | ||
*שאילתות דרב אחאי | *שאילתות דרב אחאי | ||
*הלכות גדולות | *הלכות גדולות | ||
| שורה 58: | שורה 62: | ||
*פותר לקראים | *פותר לקראים | ||
*מפרשים בלי שם [אשר מזכירם בלשון"יש מפרשים" וכדומה] | *מפרשים בלי שם [אשר מזכירם בלשון"יש מפרשים" וכדומה] | ||
==מי מזכירו בדורות שלאחריו== | ==מי מזכירו בדורות שלאחריו== | ||
(רשימה חלקית) | (רשימה חלקית) | ||
| שורה 113: | שורה 118: | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
[http://www.hebrewbooks.org/home.aspx באתר היברו בוקס] | *[http://www.hebrewbooks.org/home.aspx באתר היברו בוקס] {{הב}} | ||
[[קטגוריה:מדרש]] | [[קטגוריה:מדרש]] | ||