בריאות ורפואה – הבדלי גרסאות
מי שברך לרפואה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איברים}} | {{איברים}} | ||
'''רפואה''' היא ריפוי והחלמת נזק כל שהוא שנגרם לגוף האדם - בגשמיות, שמקורה בחסרון ברוחניות. מסיבה זאת כדי לפעול על האדם רפואה, יש לתקן את [[מידת התפארת]], ולכן לבקשת רפואה צריך לכון במידת וספירת התפארת{{הערה|1="או שמבקש שפע הרפואה ומכון ב[[ספירת החכמה]] או [[בינה]] - לא יפעול המשכה על דבר הבקשה שלו כלל, כי לבקשת רפואה צריך לכוין במדה וספירה דתפארת". [[אמרי בינה]], [ | '''רפואה''' היא ריפוי והחלמת נזק כל שהוא שנגרם לגוף האדם - בגשמיות, שמקורה בחסרון ברוחניות. מסיבה זאת כדי לפעול על האדם רפואה, יש לתקן את [[מידת התפארת]], ולכן לבקשת רפואה צריך לכון במידת וספירת התפארת{{הערה|1="או שמבקש שפע הרפואה ומכון ב[[ספירת החכמה]] או [[בינה]] - לא יפעול המשכה על דבר הבקשה שלו כלל, כי לבקשת רפואה צריך לכוין במדה וספירה דתפארת". [[אמרי בינה]], [https://chabadlibrary.org/books/1700400042 פתח השער ח, ד]}}. | ||
==כ[[משל]] בעבודת השם== | ==כ[[משל]] בעבודת השם== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
* הידיעה כי הוא נתון במחלה, והרצון להירפאות ממנה. | * הידיעה כי הוא נתון במחלה, והרצון להירפאות ממנה. | ||
* הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ו[[בטחון]] גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/ט"ז סיון|היום יום ט"ז סיוון]]}}. | * הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ו[[בטחון]] גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/ט"ז סיון|היום יום ט"ז סיוון]]}}. | ||
===יהי רצון לרפואה=== | |||
בשולחן ערוך מופיע{{הערה|אורח חיים רל, ד.מגן אברהם סעיף קטן ו'.}} שכאשר אדם לוקח דבר רפואה צריך הוא לומר נוסח יהי רצון שהדבר יהיה לו לרפואה, ובמקורות ההלכתיים שקדמו לשולחן ערוך אף מופיעה סברה שיש לומר זאת בשם ומלכות. | |||
הרבי מביא מנהג זה גם ב[[סדר ברכות ותפילות]]{{הערה|ראה גם מענה הרבי על זה בתשורה רייכמן י"א תמוז תשנ"ז עמוד 161, שהוא על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ.}}, וכך גם בספר השיחות תרצ"א בשם אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|עמוד 229. אך ראו באגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רפח, ובהערות וביאורים אהלי תורה יתרו תשנ"ז. רשימות חוברת קפא. אשכבתא דרבי עמוד 92 בהערה. אגרות קודש חלק כ"א עמוד רצו. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמוד נו.}}, וכך מורים בפועל גם רבני חב"ד{{הערה|1=[https://asktherav.com/yehi-ratzon-for-an-unwell-individual/ ראו תשובה הרב ברוין באתר 'שאל את הרב' (אנגלית)].}}. | |||
==עצות רוחניות והדרכות למחלות שונות== | ==עצות רוחניות והדרכות למחלות שונות== | ||
| שורה 21: | שורה 26: | ||
*בעיות רפואיות בעיניים -ההוספה ב[[לימוד החסידות]], שמוסיפה מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים{{הערה|ה'''מאור''' שבתורה משפיע על '''מאור''' עיניו של האדם. מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 14.}}, וכן להזהר בקידוש ובהבדלה שזה נוגע למאור עיניו של אדם וכן בתוספת אומץ בענינים של כבוד התורה ולומדיה{{הערה|ממכתב כ' כסלו, תשי"ג.}}. | *בעיות רפואיות בעיניים -ההוספה ב[[לימוד החסידות]], שמוסיפה מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים{{הערה|ה'''מאור''' שבתורה משפיע על '''מאור''' עיניו של האדם. מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 14.}}, וכן להזהר בקידוש ובהבדלה שזה נוגע למאור עיניו של אדם וכן בתוספת אומץ בענינים של כבוד התורה ולומדיה{{הערה|ממכתב כ' כסלו, תשי"ג.}}. | ||
*בעיות ברגליים - הוספה ב[[אמונה בה']] הנקראת בחסידות בחינת רגליים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 246, על פי אגרת הקודש ס"א ולקוטי תורה דיבור המתחיל יחיינו מיומיים.}}. | *בעיות ברגליים - הוספה ב[[אמונה בה']] הנקראת בחסידות בחינת רגליים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 246, על פי אגרת הקודש ס"א ולקוטי תורה דיבור המתחיל יחיינו מיומיים.}}. | ||
*דכאון - לאדם ששקע בדכאון המליץ הרבי להוציא אותו אל מחוץ לעיסוקו העצמי במקומו ובסדר יום שלו, ולהשפיע עליו שיתרום מעצמו למטרות התנדבותיות ולעסוק בפעילות{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132388 אגרות קודש חלק כ"ו עמוד ג].}}. | *דכאון - לאדם ששקע בדכאון המליץ הרבי להוציא אותו אל מחוץ לעיסוקו העצמי במקומו ובסדר יום שלו, ולהשפיע עליו שיתרום מעצמו למטרות התנדבותיות ולעסוק בפעילות{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132388 אגרות קודש חלק כ"ו עמוד ג].}}. לנערה שחוותה מצב רוח ירוד, הציע הרבי לחשוב על כך שאנשים שהיו במצב דומה ואף יותר קשה התגברו על קשייהם באמצעות נחישות וכוח רצון, הם ריכזו את תשומת ליבם בעניינים שהיוו להם מקור לסיפוק ובכך חיזקו את מצב רוחם ואת בריאות גופם{{הערה|מכתב מימי הספירה תשל"ו, הודפס ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2010 עמ' 15, מדור מכתבים מתורגמים מאנגלית.}}. | ||
*שמיעה - לאדם שסבל מבעיות שמיעה, כתב הרבי שיוסיף ב[[קבלת עול]] והדבר ישפיע באופן רוחני גם על השמיעה הגשמית{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%94.jpeg מכתב הרבי] (התפרסם כהוספה לקובץ 'ועד הנחות בלשון הקודש' פרשת משפטים תשפ"ב).}}. | *שמיעה - לאדם שסבל מבעיות שמיעה, כתב הרבי שיוסיף ב[[קבלת עול]] והדבר ישפיע באופן רוחני גם על השמיעה הגשמית{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%94.jpeg מכתב הרבי] (התפרסם כהוספה לקובץ 'ועד הנחות בלשון הקודש' פרשת משפטים תשפ"ב).}}. | ||
*חלישות ובעיות שינה - לאדם שסבל מחלישות ובעיות שינה הורב הרבי להקפיד על זמנים קבועים ל[[אכילה]] שתיה ושינה, הרבי אף ציין את הקפדת רבותינו על סדר ואת הסברם בהקשר לזה שהימנעות מסדר מונעת הצלחה בקיום תורה ומצוות{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200910171 חלק י"ז עמ' קסט אגרת ו'שיד מתאריך י"ד סיון תשי"ח].}}. | |||
*כאב ראש - לאדם שסבל מכאבי ראש חזקים הורה הרבי להקפיד על אכילת שלוש סעודות מדי יום בזמן{{הערה|הרבי אף ציין שאף שבליובאוויטש לא מקפידים על כך עליו להקפיד. הודפס בין סיפורים שמקורם [[מפי השמועה]] בראשי דברים מדברי הרבי מ[[חודש אדר]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] [[תש"נ]] חלק ג' עמ' 295.}}. | |||
==מי שברך לרפואה== | ==מי שברך לרפואה== | ||
| שורה 30: | שורה 37: | ||
נוהגים להזכיר בברכה לרפואה את שם האם דווקא (בשונה מקריאה לתורה שקוראים בשם האב), בספרים הקדושים מופיעים לכך מספר טעמים: | נוהגים להזכיר בברכה לרפואה את שם האם דווקא (בשונה מקריאה לתורה שקוראים בשם האב), בספרים הקדושים מופיעים לכך מספר טעמים: | ||
*לומדים זאת מלשון הפסוק | *לומדים זאת מלשון הפסוק בתהלים, כשדוד המלך מבקש "והושיעה לבן אמתך"{{הערה|[[תהלים קטז]].}}{{הערה|זוהר ח"א לך לך סד. פד, א. וראו גם מסכת שבת סו, ב.}}. | ||
*יש לכך רמז בתפילת משה רבינו על אחותו, שאמר "א-ל נא '''רפא נא''' לה", שהתיבות 'רפא נא' (332) הם ב[[גימטריא]] 'מרים-יוכבד', שמה ושם אמה{{הערה|דגל מחנה אפרים סוף פרשת בהעלותך.}}. | *יש לכך רמז בתפילת משה רבינו על אחותו, שאמר "א-ל נא '''רפא נא''' לה", שהתיבות 'רפא נא' (332) הם ב[[גימטריא]] 'מרים-יוכבד', שמה ושם אמה{{הערה|דגל מחנה אפרים סוף פרשת בהעלותך.}}. | ||
*זהותה של האמא וודאית (לעומת זהותו של האב שעלולה לעיתים להיות מוטלת בספק){{הערה|מהרש"ל גיטין סט. פרי חדש ושערי תשובה שולחן ערוך אורח חיים ריש סימן קי"ט.}}. | *זהותה של האמא וודאית (לעומת זהותו של האב שעלולה לעיתים להיות מוטלת בספק){{הערה|מהרש"ל גיטין סט. פרי חדש ושערי תשובה שולחן ערוך אורח חיים ריש סימן קי"ט.}}. | ||
| שורה 47: | שורה 54: | ||
*[[פסיכולוגיה]] | *[[פסיכולוגיה]] | ||
*[[רפואה מונעת]] | *[[רפואה מונעת]] | ||
*[[פעילות גופנית]] | |||
*[[ריפוי החולים בגאולה]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 54: | שורה 63: | ||
*'''האם מותר לעשות ניתוח עבור טיפול קוסמטי?''', גליון 'הוראה ומשפט' 22 ניסן תשפ"א עמוד 9 | *'''האם מותר לעשות ניתוח עבור טיפול קוסמטי?''', גליון 'הוראה ומשפט' 22 ניסן תשפ"א עמוד 9 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||