חסידות צ'ורטקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
[[קובץ:טשורטקוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי דב בר פרידמן מצ'ורטקוב - ממלא מקום אביו ב[[אגודת ישראל]]]] | [[קובץ:טשורטקוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי דב בר פרידמן מצ'ורטקוב - ממלא מקום אביו ב[[אגודת ישראל]]]] | ||
[[קובץ:טשורטקוב 2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי נחום מרדכי פרידמן מצ'ורטקוב (עלה לארץ הקודש)]] | [[קובץ:טשורטקוב 2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי נחום מרדכי פרידמן מצ'ורטקוב (עלה לארץ הקודש)]] | ||
חסידות צ'ורטקוב נוסדה בשנת [[תרכ"ה]] על ידי רבי [[דוד משה פרידמן]], בנו של האדמו"ר רבי [[ישראל מרוז'ין]] וחתנו של רבי [[אהרן | חסידות צ'ורטקוב נוסדה בשנת [[תרכ"ה]] על ידי רבי [[דוד משה פרידמן]], בנו של האדמו"ר רבי [[ישראל מרוז'ין]] וחתנו של רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] מ[[חסידות צ'רנוביל]]. רבי דוד בחר להקים את מרכז החסידות ב[[עיירה]] צ'ורטקוב במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה{{הערה|בעיר זו כבר פעלה קהילה חסידית קודם בואו. רב הקהילה בתקופת [[הבעל שם טוב]] היה הרב צבי הורוביץ, ששני בניו הרב [[פנחס הורוביץ]] בעל ההפלאה ורבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]] שהיו מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]] וממנהיגי ה[[חסידות]].}}, ולצורך כך רכש טירה במרכז העיר והפך אותה לבסיס החסידות שהקים. | ||
לאחר פטירתו בשנת תרס"ד מונה תחתיו בנו רבי ישראל מצ'ורטקוב כמנהיג החסידות, והוא נותר להתגורר בעיר עד ל[[מלחמת העולם הראשונה]], אז עקר ל[[ | לאחר פטירתו בשנת תרס"ד מונה תחתיו בנו רבי ישראל מצ'ורטקוב כמנהיג החסידות, והוא נותר להתגורר בעיר עד ל[[מלחמת העולם הראשונה]], אז עקר ל[[וינה]] ונהג לבקר בצ'ורטקוב פעמיים בשנה. אדמו"ר זה ייסד את "הסתדרות החרדים", שהשתלבה לאחר מכן במסגרת [[אגודת ישראל]] בה כיהן כנשיא האגודת לצד האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], והוא היה הדומיננטי ביותר בשושלת החסידית והביא להתפתחותה של החסידות באופן דרסטי. | ||
לאחר פטירתו בשנת [[תרצ"ד]] מילאו את מקומו בניו רבי נחום מרדכי ורבי דב בער פרידמן | לאחר פטירתו בשנת [[תרצ"ד]] מילאו את מקומו בניו רבי נחום מרדכי ורבי דב בער פרידמן, האחרון נפטר בשלהי תרצ"ו. רבי נחום מרדכי המשיך להנהיג את חסידי צ'ורטקוב באירופה עד לשנת [[תרצ"ט]], אז עלה לארץ הקודש והנהיג קהילה קטנה של חסידי צ'ורטקוב בבית הכנסת שהקים בביתו בת"א וכן בביכנ"ס בירושלים, שהקים אביו - "עזרת ישראל". | ||
לאחר פטירתו בשנת [[תש"ו]], המשיך את דרכו בנו רבי שלמה פרידמן, שהנהיג את עדת החסידים עד פטירתו בשנת [[תשי"ז]]. | לאחר פטירתו בשנת [[תש"ו]], המשיך את דרכו בנו רבי שלמה פרידמן, שהנהיג את עדת החסידים עד פטירתו בשנת [[תשי"ז]]. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
בזמן אסיפת הרבנים כאשר ניסה [[אדמו"ר הרש"ב]] לאגד את כלל הרבנים מחוגי היראים לפעול זה לצד זה כדי למנוע את הגזירות מצד הממשלה ולעמוד כחומה בצורה נגד ה'תיקונים' שניסו ה[[משכילים]] לכפות על שומרי התורה והמצוות - עמד לצידו רבי ישראל מצ'ורטקוב שסייע לו בכל יכולתו והיה מחשובי הרבנים שפעלו איתו יד ביד להגשמת מטרותיו. | בזמן אסיפת הרבנים כאשר ניסה [[אדמו"ר הרש"ב]] לאגד את כלל הרבנים מחוגי היראים לפעול זה לצד זה כדי למנוע את הגזירות מצד הממשלה ולעמוד כחומה בצורה נגד ה'תיקונים' שניסו ה[[משכילים]] לכפות על שומרי התורה והמצוות - עמד לצידו רבי ישראל מצ'ורטקוב שסייע לו בכל יכולתו והיה מחשובי הרבנים שפעלו איתו יד ביד להגשמת מטרותיו. | ||
בשנת [[תרפ"ח]] | בשנת [[תרפ"ח]] ביקר רבי ישראל מצ'ורטקוב בברלין, והרבי שהתגורר בעיר באותן שנים השתתף ב'טיש' שערך. את רשמיו מביקור זה העלה הרבי על גבי הכתב באיגרת ששלח לחמותו [[הרבנית נחמה דינה]] בכ"ט תמוז תרפ"ח, הרבי גם כתב שבניו של האדמו"ר החזירו לו ביקור גומלין. | ||
בישיבת 'חכמי לובלין' שנוהלה על הרב [[יהודה מאיר שפירא]] שהיה חסיד צ'ורטקוב מובהק, ניתנה האפשרות לתלמידים ללמוד חסידות על חשבון הזמן שהוקדש ללימוד מוסר. בנוסף, כ[[משגיח]] ראשי בישיבה כיהן הרב [[אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ]] (ר' שמעונ'לה ז'ליכובר) ששימש קודם לכן ראש ישיבת תומכי תמימים. | בישיבת 'חכמי לובלין' שנוהלה על הרב [[יהודה מאיר שפירא]] שהיה חסיד צ'ורטקוב מובהק, ניתנה האפשרות לתלמידים ללמוד חסידות על חשבון הזמן שהוקדש ללימוד מוסר. בנוסף, כ[[משגיח]] ראשי בישיבה כיהן הרב [[אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ]] (ר' שמעונ'לה ז'ליכובר) ששימש קודם לכן ראש ישיבת תומכי תמימים. | ||
האדמו"ר מטשורטקוב נכנס ליחידות לרבי ולאחר שקיבל רשות לומר בפני הרבי הצעה אמר כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידים. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידויות בהן הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}} יהיו חסידים שלי כתוצאה מכך שאסלק את המגבעת ואלבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12 {{חב"ד און ליין}} [[זושא וולף]], '''[https://teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf לשמך תן כבוד]''', עמ' 50, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' אפרים וולף, [[ניסן]] [[תשע"ו]].}}. | |||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
==חסידים מפורסמים== | ==חסידים מפורסמים== | ||
* רבי [[יהודה מאיר שפירא]] - ראש ישיבת 'חכמי לובלין' ומייסד לימוד הדף היומי | * רבי [[יהודה מאיר שפירא]] - ראש ישיבת 'חכמי לובלין' ומייסד לימוד הדף היומי | ||
* הגאון מטשיבין | |||
* ר' מאיר אריק | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 48: | שורה 50: | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
[[קטגוריה:שושלת רוזין]] | |||