תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}} {{לפשט}}"'''פלא'''" היא הנהגה שחורגת מדרך הטבע, בדומה ל[[נס]] ו[[מופת]]. הדגש בלשון 'פלא' הוא מלשון הפלאה והבדלה, שמובדל ומופרד לגמרי מכל שייכות ל[[עולם]]{{הערה| מובא במקומות רבים בחסידות א' מהם: דבר מלכות אחרון של פסח התנש"א.}}.
{{להשלים|כל הערך=כן}}
"'''פלא'''" היא הנהגה שחורגת מדרך הטבע, בדומה ל[[נס]] ו[[מופת]]. הדגש בלשון 'פלא' הוא מלשון הפלאה והבדלה, שמובדל ומופרד לגמרי מכל שייכות ל[[עולם]]{{הערה| מובא במקומות רבים בחסידות א' מהם:קונטרס אחש"פ תש"נ- דבר מלכות אחרון של פסח התנש"א.}}.
 
== בגאולה==
אחד מיעודי הגאולה הוא: כימי צאתך מארץ מצריים הראנו נפלאות. מוסבר בחסידות{{הערה| מאמר ד"ה [[כימי צאתך מארץ מצריים]] מלוקט ה'}} שניסי מצריים היו '''פלאות''' נסים ששברו את גדר העולם שבנס זה ישנו חיסרון ששובר את הטבע ולא משנה אותו
(אך הוא ביטול גמור בשונה מנס המלובש בטבע (הנעלה יותר בשורשו{{הערה| עיין ערך [[אתערותא דלתתא]] וכן[[אתערותא דלעילא]]}}  שאינו ביטול גמור שעולם כמנהגו נוהג אך לא מבטל את העולם אלא בא מצידו)
ובגאולה יהיו פלאות שהם ביטול גמור-שינוי מנהגו של העולם ולמרות זאת מלובשים בטבע
(המעלה של שני סוגי הנסים) זאת ע"י עבודתנו בגלות כמה ביטלנו את רצון הנה"ב והעולם!
=== ערכים לעיון:===
#[[נס]]
#[[מין נוקבין]]
#[[מין דכורין|מין דיכרין]]


==בספירות האלוקיות==
==בספירות האלוקיות==
שורה 13: שורה 24:
# שער החמישים - ונרמז נ' פלאות {{ הערה|המגיה -ספר הליקוטים}}
# שער החמישים - ונרמז נ' פלאות {{ הערה|המגיה -ספר הליקוטים}}
# פנימיות עניין - נלמד מהפסוק גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך -שדוד מבקש מה' אראה לי פנימיות התורה.{{הערה|זהר חלק א' פרשת חיי שרה דף קל"א: - ספר הליקוטים ערך פלאות}}
# פנימיות עניין - נלמד מהפסוק גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך -שדוד מבקש מה' אראה לי פנימיות התורה.{{הערה|זהר חלק א' פרשת חיי שרה דף קל"א: - ספר הליקוטים ערך פלאות}}
==הסבר ע"פ חסידות==
# תשובה עילאה-ששורשה מהמקיף הרחוק-המשכת אור ללא שיכות לעולמות-אור '''נפלא'''
 
==הסברם ע"פ חסידות:==
===פנימיות עתיק:===             
מובא במאמר ו[[אשה אחת]] {{הערה|מלוקט ד' עמוד מ"ו}} שהלשון נפלאת בפסוק {{הערה| "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא" (ניצבים ל.יא.)}} מורה על כך ש"פלא" הוא בעתיק שגם פלא וגם עתיק ענינם אחד הוא: עתיק- (אור ה) נעתק ונבדל מהעולם. פלא- הפרשה והבדלה לגמרי.(בשונה מאריך השייך לעולמות-שנוצר להאיר להם) [רק במאמר מסביר שלכול אומות העולם עתיק הוא נפלא אבל ליהודי כי '''לא''' נפלא הוא ממך!]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]