ברדיצ'ב – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ שמואל חיים העביר את הדף משתמש:ברדיצ'ב לשם ברדיצ'ב |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון | [[קובץ:ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב|רבי לוי יצחק בברדיצ'ב]] (מבחוץ)]] | ||
'''ברדיצ'ב''' (באוקראינת: '''Бердичів''') היא העיר המרכזית במחוז [[ז'יטומיר]] שבמערב [[אוקראינה]]. | '''ברדיצ'ב{{הערה|בארדיטשוב.}}''' (באוקראינת: '''Бердичів''' ברוסית: '''Бердичев''') היא העיר המרכזית במחוז [[ז'יטומיר]] שבמערב [[אוקראינה]]. בשנת [[תשס"ג]] הגיע לעיר ב[[שליח]]ות הרבי, הרב [[משה שמואל טאלר]]. הרב טאלר הקים במקום בית חב"ד, מקווה, סמינריון וגני ילדים. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
העיר נוסדה בשנת ה'רט"ז. במשך מאות שנים הייתה העיר תחת השלטון הפולני. מאוחר יותר היא נכללה ב[[ברית המועצות]], ולאחר התפרקותה באוקראינה. | העיר נוסדה בשנת ה'רט"ז. במשך מאות שנים הייתה העיר תחת השלטון הפולני. מאוחר יותר היא נכללה ב[[ברית המועצות]], ולאחר התפרקותה באוקראינה. | ||
במשך שנים היה בעיר | במשך שנים היה בעיר מרכז יהודי גדול, והיא אף כונתה אז "ירושלים דווהלין". במשך תקופה ארוכה שכן בעיר בית דפוס יהודי. מי שכיהן כרבה הראשון של העיר, היה המקובל רבי [[ליבר הגדול מברדיצ'ב]]. לאחריו, כיהן ברבנות בשנת [[תקמ"ה]] רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהקים במקום קהילה חסידית, ואף נטמן שם. | ||
ערב [[מלחמת עולם הראשונה]] התגוררו בעיר כ50,000 יהודים, בעקבות מספר פוגרומים ועלייתו של השלטון הסובייטי, הצטמצם מספר היהודים ל23,000. במהלך | ערב [[מלחמת עולם הראשונה]] התגוררו בעיר כ50,000 יהודים, בעקבות מספר פוגרומים ועלייתו של השלטון הסובייטי, הצטמצם מספר היהודים ל23,000. במהלך [[השואה]] נרצחו יהודי העיר בשנים [[תש"א]] - [[תש"ב]] על ידי ה[[נאצים]]. | ||
כיום מתגוררים בעיר כ600 משפחות יהודיות. בית הקברות היהודי במקום שפוץ, ועל קברו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הוקם אוהל. בנוסף במקום קיים מלון יהודי בשם "קריית קדושת לוי". | |||
===בית החיים בעיר וציונו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]=== | |||
אחרי [[הסתלקות]]ו של רבי לוי יצחק הוא נטמן בעיר ברדיטשוב ונבנה לו '[[אוהל (קבר הצדיק)|ציון]]' מיוחד, בזמן [[השואה]] כוסה ה'ציון' והתגלה רק בזמן [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש"פ]]. | |||
בשנת [[תשע"ח]] טען הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו. | |||
בקיץ [[תש"פ]] נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1141187 "באמצע החפירה, הבנו שיש משהו": הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב] באתר הידברות.}}. | |||
בשנת [[תשפ"ב]] ביוזמת שליחי הרבי בעיר, התחילו שיפוצים בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיטשוב{{הערה|[https://col.org.il/news/139864 בעלות מיליון דולר וביוזמת שלוחי הרבי: הרחבת הציון בברדיטשוב{{COL}}]}}. | |||
בבית החיים בעיר קבורה '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]]''' בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] - נישאה להרב '''אליעזר דרבדמיקר בן הרב''' '''[[מאיר מפיקוב]]''' בן רבי '''[[לוי יצחק מברדיטשוב]]'''{{הערה|[https://col.org.il/news/104717 הוקמה מצבה על קבר בת האדמו"ר האמצעי ● פרסום ראשון] באתר [[חב"ד און ליין]] {{COL}}.}}. | |||
==חסידות חב"ד בעיר== | ==חסידות חב"ד בעיר== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ברדיטשוב]]}} | |||
[[אדמו"ר הזקן]] ערך בשנת [[תק"ע]] [[מסע ברדיטשוב|סיור במקום]], בכדי לנחם את בני משפחתו של רבי לוי יצחק שנפטר בתחילת השנה ב[[כ"ה תשרי]]. לבקשת רעייתו של רלוי"צ, הוא נשאר שם ל[[חג הפסח]]{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', הוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] [[תש"ע]].}}. | [[אדמו"ר הזקן]] ערך בשנת [[תק"ע]] [[מסע ברדיטשוב|סיור במקום]], בכדי לנחם את בני משפחתו של רבי לוי יצחק שנפטר בתחילת השנה ב[[כ"ה תשרי]]. לבקשת רעייתו של רלוי"צ, הוא נשאר שם ל[[חג הפסח]]{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', הוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] [[תש"ע]].}}. | ||
בשנת [[תרצ"ה]] נוסד במקום ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]. ה[[משפיע]] בישיבה היה ר' [[חיים שאול ברוק]], והמשגיח ר' [[יעקב שץ]]. המוסרי שיעורים היו ר' [[משה רובינסון]] ור' [[בערל גורביץ']]. תלמידיה המבוגרים של הישיבה, נמנו על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים זיטומיר]]. ב[[טבת]] [[תרצ"ח]] נאסרו תלמידי הישיבה על ידי השלטונות הסובייטים, והישיבה נסגרה{{הערה|[https://www.barditchev.co.il/העיר-ברדיטשוב/ישיבת-תומכי-תמימים-ברדיטשוב/ ישיבת תומכי תמימים ברדיטשוב] באתר "ברדיצ'ב".}}. | בשנת [[תרצ"ה]] נוסד במקום ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]. ה[[משפיע]] בישיבה היה ר' [[חיים שאול ברוק]], והמשגיח ר' [[יעקב שץ]]. המוסרי שיעורים היו ר' [[משה רובינסון]] ור' [[בערל גורביץ']]. תלמידיה המבוגרים של הישיבה, נמנו על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים זיטומיר]]. ב[[טבת]] [[תרצ"ח]] נאסרו תלמידי הישיבה על ידי השלטונות הסובייטים, והישיבה נסגרה{{הערה|[https://www.barditchev.co.il/ העיר-ברדיטשוב/ישיבת-תומכי-תמימים-ברדיטשוב/ ישיבת תומכי תמימים ברדיטשוב] באתר "ברדיצ'ב".}}. | ||
בשנת [[תשס"ג]] הגיע לעיר ב[[שליח]]ות הרבי, הרב [[משה שמואל טאלר]]. הרב טאלר הקים במקום בית חב"ד, מקווה, סמינריון וגני ילדים. | בשנת [[תשס"ג]] הגיע לעיר ב[[שליח]]ות הרבי, הרב [[משה שמואל טאלר]]. הרב טאלר הקים במקום בית חב"ד, מקווה, סמינריון וגני ילדים. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.barditchev.co.il/ אתר בית חב"ד ברדיטשוב]. | *[https://www.barditchev.co.il/ אתר בית חב"ד ברדיטשוב]. | ||
{{עיירות באוקראינה | |||
{{עיירות באוקראינה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||