כרובים – הבדלי גרסאות

נרקיס (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב}}
[[קובץ:קודש הקודשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של הכרובים]]
[[קובץ:קודש הקודשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של הכרובים]]
'''כרובים''' הם שני דמויות שהיו עשויות במקשה אחת עם ה[[כפורת]] על [[ארון הברית]]. הכרובים היו ב[[משכן]] במדבר וב[[בית המקדש הראשון]]. בסוף תקופת בית המקדש הראשון, בימי יאשיהו המלך, נטמן [[ארון הברית]] עם הכרובים, ובכל תקופת [[בית המקדש השני]] לא היו הארון והכרובים מונחים בבית [[קודש הקדשים]]. לפי דיעה אחת בתלמוד, היו מעין הכרובים בבית שני כצורות בכותל{{הערה|"רב אחא בר יעקב אמר לעולם במקדש שני וכרובים דצורתא הוו קיימי דכתיב (מלכים א ו, כט) ואת כל קירות הבית מסב קלע (מלכים א ו, לה) כרובים ותמרות ופטורי ציצים וצפה זהב מישר על המחוקה". ומסביר על כך [[רש"י]]: '''כרובים דצורתא''' - מצויירין בכותל במיני סממנים או חקוקין בקירות העץ מלפנים מכותלי האבנים. תלמוד בבלי, מסכת יומא, סוף דף נא עמוד א'}}.
'''כרובים''' הם שני דמויות שהיו עשויות במקשה אחת עם ה[[כפורת]] על [[ארון הברית]]. הכרובים היו ב[[משכן]] במדבר וב[[בית המקדש הראשון]]. בסוף תקופת בית המקדש הראשון, בימי יאשיהו המלך, נטמן [[ארון הברית]] עם הכרובים, ובכל תקופת [[בית המקדש השני]] לא היו הארון והכרובים מונחים בבית [[קודש הקדשים]]. לפי דיעה אחת בתלמוד, היו מעין הכרובים בבית שני כצורות בכותל{{הערה|"רב אחא בר יעקב אמר לעולם במקדש שני וכרובים דצורתא הוו קיימי דכתיב (מלכים א ו, כט) ואת כל קירות הבית מסב קלע (מלכים א ו, לה) כרובים ותמרות ופטורי ציצים וצפה זהב מישר על המחוקה". ומסביר על כך [[רש"י]]: '''כרובים דצורתא''' - מצויירין בכותל במיני סממנים או חקוקין בקירות העץ מלפנים מכותלי האבנים. תלמוד בבלי, מסכת יומא, סוף דף נא עמוד א'}}.
שורה 13: שורה 14:


==בבחינת מט"ט וסנד"ל==
==בבחינת מט"ט וסנד"ל==
עוד מורים שני הכרובים על [[מט"ט]] ו[[סנד"ל]], שהם בבחינת [[יצירה]] ו[[עשיה]]. ש[[מט"ט]] הוא בבחינת [[ו' קצוות]] של [[עולם היצירה]], ו[[סנד"ל]] הוא בבחינת [[ו' קצוות]] של עולם העשיה. והענין כי צריך להיות יחוד מט"ט וסנד"ל ולכן שני הכרובים היו פניהם איש אל אחיו.
שני הכרובים מורים גם על [[מט"ט]] ו[[סנד"ל]], שהם בבחינת [[יצירה]] ו[[עשיה]]. ש[[מט"ט]] הוא בבחינת [[ו' קצוות]] של [[עולם היצירה]], ו[[סנד"ל]] הוא בבחינת [[ו' קצוות]] של עולם העשייה. והענין כי צריך להיות יחוד מט"ט וסנד"ל ולכן שני הכרובים היו פניהם איש אל אחיו{{הבהרה}}.
{{הר הבית}}
 
{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כלי המקדש]]
[[קטגוריה:כלי המקדש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]