שמעון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{קשר חב"די|סיבה=יש להרחיב על כך יותר, ישנן 4 שורות בלבד.}}
 [[קובץ:ראובן ושמעון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קברו של שמעון בארבל, סמוך לאחיו [[ראובן]], [[לוי]], [[יהודה]], ואחותו [[דינה]], לפי מסורות שונות.]]
-שמעון היה בנו השני של [[יעקב אבינו]] מאשתו [[לאה]], ואבי בני שבט שמעון.
+'''שמעון''' היה בנו השני של [[יעקב אבינו]] מאשתו [[לאה]], ואבי בני שבט שמעון.
 ==לידתו ושמו==
-נולד ב[[כ"ח בטבת]]{{הערה|מעם לועז עמ' תקעט (תרגום יהונתן).}} בתורה כתוב על לידתו:
+נולד ב[[כ"ח בטבת]]{{הערה|מעם לועז עמ' תקעט (תרגום יהונתן).}}. התורה מתארת את לידתו:
 {{ציטוטון|וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן}}{{הערה|[[ספר בראשית]] פרק כ"ט פסוק ל"ג.}}
-שה' שמע שאני שנואה, ולכן ה' הביא לי עוד בן.
+לאה שהרגישה אהובה פחות אצל יעקב יחסית ל[[רחל]], בלידתה את בנה השני אמרה שה' שמע שאני שנואה, ולכן הביא לי בן נוסף והיא זו שקראה שמו שמעון.
 ==מעשה שכם==
-לאחר שהתיישב יעקב ב[[שכם]], יצאה [[דינה]] ופגשה ב[[חמור]] שחמד בה והתחתן איתה, שכם אבי חמור מרצה את יעקב ובניו ומציע שבניהם ובנותיהם יתחתנו אחד עם השני, בני יעקב מסכימים לכך אולם מתנים זאת בכך שהם יעשו [[ברית מילה]], שכם ובני עירו מסכימים לכך והם נימולים, ביום השלישי מגיעים שמעון ו[[לוי]], שהיו אז בני שלוש עשרה. ללא רשות אביהם{{הערה|בראשית רבה}} ורוצחים אותם{{הערה|[[ספר בראשית]], פרק ל"ד, א - כ"ט}}.
+{{ערך מורחב|ערך=[[מעשה שכם ודינה]]}}
+לאחר שהתיישב יעקב ב[[שכם]], חטף שכם את [[דינה]] אחותו במטרה להתחתן איתה, שכם וחמור אביו הגיעו ל[[יעקב אבינו]] וניסו לשכנע אותו להסכים לנישואים ולשתף פעולה בינם לבינו. שמעון ואחיו [[לוי]] הסכימו לרעיון, אולם התנו את הנישואים בכך ששכם וכל בני עירו יעברו [[ברית מילה]]. ביום השלישי לברית המילה, נכנסו שמעון ולוי לשכם והרגו את שכם, חמור ושאר בני העיר. יעקב שמע על כך והוכיח את השניים על מעשה זה.
-יעקב אולם, מגיע עליהם ומוכיח אותם על מעשה זה:
+לאחר סיפור [[מכירת יוסף]] וירידתו ל[[מצרים]], מאשר ירדו האחים לקנות אוכל, ביקש יוסף להפריד בין שמעון ולוי, בתירוץ שכאשר הם היו יחד - הרגו עיר שלימה, והוא אינו רוצה להסתכן בכך.
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃|מקור=בראשית, ל"ד, ל'}}
+לפני פטירת יעקב ברך את בניו, וגם אז הוכיח את שמעון ו[[לוי]] על מעשה שכם.
-שמעון ולוי עונים על כך בתגובה ש:"{{מונחון|הַכְזוֹנָ֕ה|הפקר}} יַעֲשֶׂ֖ה אֶת אֲחוֹתֵֽנוּ", בהמשך החומש זורקים האחים בני יעקב את [[יוסף הצדיק]] לבור, ולאחר מכן נמכר יוסף לישמעאלים ומשם הוא מתגלגל, עד שבעקבות כך שהוא פותר ל[[פרעה]] [[חלומות פרעה|חלום]] הוא מתמנה למשנה למלך, בעת שמתחולל רעב בארץ, מגיעים בני יעקב למצרים ופוגשים את יוסף אחיהם ומתיישבים שם.
+לאחר המעשה נישא שמעון לדינה, היא 'הכנענית' הנזכרת במניין בני ישראל<ref>כן ברוב המדרשים. אמנם בספר הישר (הובא בסה"ד) כתב שהייתה אשתו הראשונה (ממנה נולדו ימואל ימין וכו'), ואשתו ה'כנענית' הייתה כנענית ממש בשם בונה.</ref>.
-לפני פטירתו של יעקב הוא קורא לכל האחים, ומברך כל אחד ואחד מהם, את שמעון ולוי אומנם מוכיח יעקב על מעשה שכם ואומר להם:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל|מקור= ספר בראשית, פרק מ"ט}}
 ==בחסידות==
-בתורת החסידות מוסבר כי עניינו של שבט שמעון הוא עניין ה[[שמיעה]], בשונה מראובן שעניינו הוא [[ראיה]].
+בתורת החסידות מוסבר כי עניינו של שבט שמעון הוא עניין ה[[שמיעה]], בשונה מראובן שעניינו הוא [[ראיה]]{{הערה|[[תורה אור]] פרשת ויצא כ"ג, ע"א}}‏. כלומר, [[עבודת ה']] של שמעון הינה עבודה מתוך [[יראה]], כאשר לא רואים בבירור את האלוקות וחשים ריחוק הערך.
-לפני [[הסתלקות|פטירת]] [[יעקב אבינו]], כאשר ברך את בניו, דבר קשה על שמעון ו[[לוי]] על מעשה זה. ואמר {{ציטוטון|בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר}}{{הערה|[[ספר בראשית]] פרק מ"ט פסוק ו'.}}, [[רש"י]] מסביר {{הערה|[[ספר בראשית]] פרק מ"ט פסוק ו' ד"ה "כי באפם הרגו איש".}} "אלו חמור, ואנשי שכם". 'כי האפם הרגו איש' מדובר על מעשה דינה. 'וברצנם עקרו שור' מדובר על [[מכירת יוסף]] ששמעון ולוי התחילו לדבר עליו, ורצו להורגו. [[הרבי]] שואל רש"י אומר "חמור, ואנשי שכם". למה לא כותב גם 'שכם'? הרבי מסביר שעל שכם כל האומות הסכימו שחייב מיתה. אבל על הריגת חמור, וכל אנשי העיר, אפילו שזה מוצדק שגם הם היו אחראים. בכל זאת האומות יכלו לכועס{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 251.}}.
+שמעון היה ב[[עולם הבריאה]] ועבודתו העלתה בירורים ל[[עולם האצילות]], כשאר השבטים{{הערה|[[תורה אור]] פרשת וישב כ"ח, ע"א}}. מקור דרגתו של שמעון הינה מדרגת ה[[מחשבה]] ולא מדרגת ה[[דיבור]], ולכן היה מבני [[לאה]]{{הערה|[[תורה אור]] פרשת ויצא כ"ג, ע"א}}‏.
 ==בניו==
-*חנוך.
+*ימואל
-*פלוא.
+*ימין
-*חצרון.
+*אוהד
-*כרמי.
+*יכין
+*צוחר
+*שאול בן הכנענית (דינה)
+{{השבטים|שמעון}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:חומש בראשית]]
 [[קטגוריה:השבטים]]
+[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]