אברהם דונין – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "רשת אוהלי יוסף יצחק" ב־"רשת אהלי יוסף יצחק"
 
(10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם= הרב אברהם דונין
|שם= הרב אברהם דונין
|תמונה=[[קובץ:אברהם דונין.png|שמאל|ממוזער|250px]]
|תמונה=אברהם דונין.png
|כינוי=
|כינוי=
|תיאור= שליח הרבי למושב מיטב  
|תיאור= שליח הרבי למושב מיטב  
שורה 14: שורה 14:
|חיבוריו=
|חיבוריו=
}}
}}
[[קובץ:חוברת דונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער חוברת שי"ל לזכרו]]
[[קובץ:חוברת דונין.jpg|שמאל|ממוזער|שער החוברת שי"ל לזכרו]]
הרב '''אברהם דונין''' ([[ז' חשון]] [[תרח"צ]] – [[כ"ב טבת]] [[תשע"א]]) היה חסיד נלהב של [[הרבי]], ו[[שליח]] הרבי למושב מיטב שבחבל תענך.
הרב '''אברהם דונין''' ([[ז' חשון]] [[תרח"צ]] – [[כ"ב טבת]] [[תשע"א]]) היה חסיד נלהב של [[הרבי]], ו[[שליח]] הרבי למושב מיטב שבחבל תענך.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב אברהם דונין נולד באור ל[[ז' חשון]] [[תרח"צ]] ב[[חיפה]], לאביו הרב תנחום שהיה דור שישי בחסידות חב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין ולאמו מרת פייגא-רייזל.
הרב אברהם דונין נולד באור ל[[ז' חשון]] [[תרח"צ]] ב[[חיפה]], לאביו הרב [[תנחום דונין]] שהיה דור שישי בחסידות חב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין ולפייגא-רייזל.


על אף השרשים חב"דיים, ואף שאב סבו, ר' אברהם דאנין היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] עם השנים הקשר החב"די של המשפחה לחסידות התרופף.
על אף השרשים חב"דיים, ואף שאב סבו, ר' אברהם דאנין היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] עם השנים הקשר החב"די של המשפחה לחסידות התרופף.
שורה 37: שורה 37:
חודשים ספורים עברו, והוא עבר ללמוד [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תומכי תמימים בלוד]]. בתחילה נרתע מהמצב הגשמי הקשה ששרר במקום, אך לאחר שכתב לרבי וקיבל את ברכתו ועידודו, עבר ללמוד במקום באופן קבוע.
חודשים ספורים עברו, והוא עבר ללמוד [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תומכי תמימים בלוד]]. בתחילה נרתע מהמצב הגשמי הקשה ששרר במקום, אך לאחר שכתב לרבי וקיבל את ברכתו ועידודו, עבר ללמוד במקום באופן קבוע.


כשסיים את תקופת הלימודים בישיבה, הנהלת הישיבה רצתה לצרף אותו לצוות המגידי שיעורים בישיבה בשל כשרונותיו, הוא כתב על כך לרבי, ובמענה הרבי הורה לו להתעסק דוקא במשרה הקשורה עם בתי הספר של '[[רשת אוהלי יוסף יצחק]]'.
כשסיים את תקופת הלימודים בישיבה, הנהלת הישיבה רצתה לצרף אותו לצוות המגידי שיעורים בישיבה בשל כשרונותיו, הוא כתב על כך לרבי, ובמענה הרבי הורה לו להתעסק דוקא במשרה הקשורה עם בתי הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.


===הנסיעה לרבי===
===הנסיעה לרבי===
בערב חג הפסח [[תש"כ]] נסע לראשונה אל הרבי יחד עם חברו לספסל הלימודים ר' [[אברהם יצחק ששונקין]]{{הערה|1=לימים התחתן הרב דונין עם מרת רחל ששונקין, בת דודתו של אברהם יצחק ששונקין, והם הפכו לבני משפחה.}}, על-אף כל הקשיים שעמדו בדרכם, ולמרות ההוצאת כספים הגדולה שהייתה כרוכה בנסיעה באותם ימים. מי שלקח ערבות על חזרתם על מנת שיקבלו אישור יציאה מהצבא, היה מר יונה כסה, יליד העיר [[יקטרינוסלב]] שהיה ידיד אישי של משפחת הרבי, וכיהן באותה תקופה כמזכיר מרכז מפלגת מפא"י.
בערב חג הפסח [[תש"כ]] נסע לראשונה אל הרבי יחד עם חברו לספסל הלימודים ר' [[אברהם יצחק ששונקין]]{{הערה|1=לימים התחתן הרב דונין עם רחל ששונקין, בת דודתו של אברהם יצחק ששונקין, והם הפכו לבני משפחה.}}, על-אף כל הקשיים שעמדו בדרכם, ולמרות ההוצאת כספים הגדולה שהייתה כרוכה בנסיעה באותם ימים. מי שלקח ערבות על חזרתם על מנת שיקבלו אישור יציאה מהצבא, היה מר יונה כסה, יליד העיר [[יקטרינוסלב]] שהיה ידיד אישי של משפחת הרבי, וכיהן באותה תקופה כמזכיר מרכז מפלגת מפא"י.


נכנס ל[[יחידות]] בפעם הראשונה בסמיכות לל"ג בעומר, ולאחר מכן - לקראת יום הולדתו, בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"א]]. במהלך היחידות הגיש לרבי פתק בו היה כתוב כי יום הולדתו חל ב-ו' בחשוון. הרבי לקח את הפתק לידיו, וכשהגיע לתאריך יום ההולדת קרא בקול: "ו', ז'" ומהתייחסות זו של הרבי הבין בצורה ברורה שחלה טעות בחישוב תאריך יום-ההולדת שלו, דבר שקיבל את אישור אימו לאחר שחזר לארץ.
נכנס ל[[יחידות]] בפעם הראשונה בסמיכות לל"ג בעומר, ולאחר מכן - לקראת יום הולדתו, בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"א]]. במהלך היחידות הגיש לרבי פתק בו היה כתוב כי יום הולדתו חל ב-ו' בחשוון. הרבי לקח את הפתק לידיו, וכשהגיע לתאריך יום ההולדת קרא בקול: "ו', ז'" ומהתייחסות זו של הרבי הבין בצורה ברורה שחלה טעות בחישוב תאריך יום-ההולדת שלו, דבר שקיבל את אישור אימו לאחר שחזר לארץ.
שורה 51: שורה 51:
כשחזר משהותו אצל הרבי, חזר ללמוד בישיבה במשך חצי שנה, עד שבאחד הימים הגיע הרב [[זלמן אבלסקי]] לישיבה, וניסה לגייס מורים ל'[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'. בעקבות תשובה ברורה שקיבל מהרבי, פנה לרב [[דוד חנזין]], והצטרף לעבודה ב'רשת' בבית הספר ב[[קריית גת]].
כשחזר משהותו אצל הרבי, חזר ללמוד בישיבה במשך חצי שנה, עד שבאחד הימים הגיע הרב [[זלמן אבלסקי]] לישיבה, וניסה לגייס מורים ל'[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'. בעקבות תשובה ברורה שקיבל מהרבי, פנה לרב [[דוד חנזין]], והצטרף לעבודה ב'רשת' בבית הספר ב[[קריית גת]].


ב[[יו"ד סיון]] [[תשכ"ב]] התחתן עם רעייתו מרת רחל, בתו של ר' [[אשר סאסאנקא]] ונכדתו של [[נחום שמריהו ששונקין]] רב קהילת חב"ד ב[[ירושלים]]. החתונה התקיימה בחצר בית הספר, ואף בבוקרו של אותו יום לימד ר' אברהם את תלמידיו. בשנה הראשונה שלאחר נישואיו המשיך בעבודתו בבית הספר לבנים בקריית-גת, ורעייתו לימדה בכיתה א' בבית הספר לבנות, ולאחר מכן בעקבות בקשתו של הרב דוד חנזין והוראתו של הרבי, עברו הזוג הצעיר יחד עם ר' [[משה סלונים]] לבית הספר של הרשת בחבל התענכים שבצפון הארץ.
ב[[יו"ד סיון]] [[תשכ"ב]] התחתן עם רעייתו רחל, בתו של ר' [[אשר סאסאנקא]] ונכדתו של [[נחום שמריהו ששונקין]] רב קהילת חב"ד ב[[ירושלים]]. החתונה התקיימה בחצר בית הספר, ואף בבוקרו של אותו יום לימד ר' אברהם את תלמידיו. בשנה הראשונה שלאחר נישואיו המשיך בעבודתו בבית הספר לבנים בקריית-גת, ורעייתו לימדה בכיתה א' בבית הספר לבנות, ולאחר מכן בעקבות בקשתו של הרב דוד חנזין והוראתו של הרבי, עברו הזוג הצעיר יחד עם ר' [[משה סלונים]] לבית הספר של הרשת בחבל התענכים שבצפון הארץ.


לאחר מספר שנים, נקרא ר' אברהם לנהל את בית הספר של ה'רשת' במושב ברוש שבנגב, וניהל אותו במשך שש שנים במסירות נפש, כשאשתו נותרת באביטל, וממשיכה את תפקידה כמורה בבית הספר. רק לאחר שש שנים חזר לתענך, ואת מקומו בניהול בית הספר במושב ברוש החליף ר' [[ישבעם סגל]].
לאחר מספר שנים, נקרא ר' אברהם לנהל את בית הספר של ה'רשת' במושב ברוש שבנגב, וניהל אותו במשך שש שנים במסירות נפש, כשאשתו נותרת באביטל, וממשיכה את תפקידה כמורה בבית הספר. רק לאחר שש שנים חזר לתענך, ואת מקומו בניהול בית הספר במושב ברוש החליף ר' [[ישבעם סגל]].
שורה 69: שורה 69:


בשנותיו האחרונות, שימש כמשגיח של מחלבת תנובה ב'תל יוסף' מטעם הרב ויטמן, ובזמנו הפנוי היה פועל בקרב העובדים בחיזוק היהדות ובהפצת מעיינות החסידות.
בשנותיו האחרונות, שימש כמשגיח של מחלבת תנובה ב'תל יוסף' מטעם הרב ויטמן, ובזמנו הפנוי היה פועל בקרב העובדים בחיזוק היהדות ובהפצת מעיינות החסידות.
כמו כן, שימש כמשפיע כללי בישיבת תות"ל הקריות במשך תקופה, והיה מגיע מספר פעמים בשבוע ומשפיע הנהגות חסידיות על התמימים.זאת ללא בקשת כל תמורה.
גם בתקופה אחרת קידם מתקשים בתלמוד תורה חב"ד מגדל העמק.


===פטירתו===
===פטירתו===
שורה 80: שורה 82:
בשנת [[תשל"א]] החל לעסוק בהכנת דף שבועי, המלקט את [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] על פרשת השבוע, שנקרא בשם 'אל המעיין'.
בשנת [[תשל"א]] החל לעסוק בהכנת דף שבועי, המלקט את [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] על פרשת השבוע, שנקרא בשם 'אל המעיין'.


היוזמה התחילה כעזרה טכנית לאחותו הצעירה מרת שרה אייברהמס, שלמדה באותה עת בתיכון 'בית יעקב', ונדרשה להגיש חומר שבועי על פרשת השבוע, וביקשה את עזרתו בהכנת החומר ועריכתו. לאחר תקופת זמן ממושכת, הצטבר אצלו חומר תוכני ערוך, וכאשר הוקם הסניף של ה'רשת' בבית הספר ב[[נצרת עלית]] בניהולו של ר' [[איצ'קע גאנזבורג]] - חליט ר' איצקע להוציא לאור דף צבעוני שבועי (דבר נדיר ביותר באותם ימים) ובו נקודה אקטואלית משיחותיו של הרבי בקשר עם פרשת השבוע.
היוזמה התחילה כעזרה טכנית לאחותו הצעירה שרה אייברהמס, שלמדה באותה עת בתיכון 'בית יעקב', ונדרשה להגיש חומר שבועי על פרשת השבוע, וביקשה את עזרתו בהכנת החומר ועריכתו. לאחר תקופת זמן ממושכת, הצטבר אצלו חומר תוכני ערוך, וכאשר הוקם הסניף של ה'רשת' בבית הספר ב[[נצרת עלית]] בניהולו של ר' [[איצ'קע גאנזבורג]] - חליט ר' איצקע להוציא לאור דף צבעוני שבועי (דבר נדיר ביותר באותם ימים) ובו נקודה אקטואלית משיחותיו של הרבי בקשר עם פרשת השבוע.


בתחילת הוצאתו לאור, יועד הדף ל[[בית כנסת|בתי כנסת]], שם היו תולים את הדף על לוח המודעות, ותדירות הוצאתו לאור של הגליון הייתה אחת לחודש. לאחר שר' איצ'קע נפל למשכב ונאלץ לעזוב את תפקידו כמנהל בית הספר, חיפש אדם אחראי שיקח על עצמו את המשך הוצאתו לאור של הגליון, והרב דונין לקח זאת על עצמו יחד עם גיסו, הסופר יצחק מרקוביץ' מבני ברק.
בתחילת הוצאתו לאור, יועד הדף ל[[בית כנסת|בתי כנסת]], שם היו תולים את הדף על לוח המודעות, ותדירות הוצאתו לאור של הגליון הייתה אחת לחודש. לאחר שר' איצ'קע נפל למשכב ונאלץ לעזוב את תפקידו כמנהל בית הספר, חיפש אדם אחראי שיקח על עצמו את המשך הוצאתו לאור של הגליון, והרב דונין לקח זאת על עצמו יחד עם גיסו, הסופר יצחק מרקוביץ' מבני ברק.
שורה 102: שורה 104:
'''בנותיו'''
'''בנותיו'''


*בתו מרת שרה, אשת הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח הרבי ב[[אופקים]]
*בתו שרה, אשת הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח הרבי ב[[אופקים]]
*בתו מרת סימה, אשת הרב [[זאב פיזם]] - שליח הרבי ב[[שדרות]]
*בתו סימה, אשת הרב [[זאב פיזם]] - שליח הרבי ב[[שדרות]]
*בתו מרת חנה, אשת הרב [[חיים ישראל ליפש]] - משלוחי הרבי ב[[נתיבות]]
*בתו חנה, אשת הרב [[חיים ישראל ליפש]] - משלוחי הרבי ב[[נתיבות]]


==מקורביו==
==מקורביו==
* פרופסור [[אליהו סורקין]], מנהל יחידת טיפול נמרץ ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] בבאר שבע.
* פרופסור [[אליהו סורקין]], מנהל יחידת טיפול נמרץ ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] בבאר שבע.
* הרב [[דוד קרץ]] ע"ה - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[עפולה]].
* הרב [[דוד קרץ]] ע"ה - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[עפולה]].
 
* ה[[שליחות|שליחה]], [[זיוה פש]], קיבוץ 'עין הנציב'
 
*ה[[שליחות|שליחה]], מרת [[זיוה פש]], קיבוץ 'עין הנציב'


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/66284_he_1.pdf חוברת זכרון]''', (שכתב נכדו) [[שלמה צבי ריזל]], כ"ב טבת תשע"ב. {{אינפו}}
*'''[[אברהם ויאמר הנני|חוברת זיכרון]]''', (שכתב נכדו) [[שלמה צבי ריזל]], כ"ב טבת תשע"ב. {{אינפו}}
*'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''', [[ישראל אלפנביין]].
*'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''', [[ישראל אלפנביין]].