שמואל וינברג – הבדלי גרסאות

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ב.כ"ץ (שיחה | תרומות)
 
(8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=שמואל וינברג סלונים
|שם=שמואל וינברג סלונים
|תמונה=[[קובץ:Burial from rabbi shmuel mslonim.jpg|250px]]
|תמונה=Burial from rabbi shmuel mslonim.jpg
|כינוי=ה"דברי שמואל"
|כינוי=ה"דברי שמואל"
|תיאור=קברו של רבי שמואל מסלונים בוורשה
|תיאור=קברו של רבי שמואל מסלונים בוורשה
שורה 15: שורה 15:
|השתייכות=[[סלונים]]
|השתייכות=[[סלונים]]
}}
}}
רבי '''שמואל וינברג מסלונים''' ([[תר"י]] - [[י"ט בשבט]] [[תרע"ו]]), מכונה '''הדברי שמואל''' על שם ספרו או '''הפאטער''' (=הדוד, כפי שהיה מכנהו אחיינו ה[[אדמו"ר]] רבי אברהם וינברג (השלישי)). היה ה[[אדמו]] השני בשושלת אדמו"רי [[חסידות סלונים]]. עמד בראשה החל משנת תקצ"ג ועד לפטירתו בשנת תרע"ו.
רבי '''שמואל וינברג מסלונים''' ([[תר"י]] - [[י"ט בשבט]] [[תרע"ו]]), מכונה '''הדברי שמואל''' על שם ספרו או '''הפאטער''' (=הדוד, כפי שהיה מכנהו אחיינו ה[[אדמו"ר]] רבי אברהם וינברג (השלישי)). היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי [[חסידות סלונים]]. עמד בראשה החל משנת תקצ"ג ועד לפטירתו בשנת תרע"ו.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לרב יחיאל מיכל אהרן, בנו של מייסד חסידות סלונים רבי אברהם וינברג. בילדותו ביקר אצל רבי משה מקוברין בשנה האחרונה לחייו. את עיקר דרכו ומשנתו רכש אצל סביו מייסד חסידות סלונים. עם זאת הרבה לנסוע אל אדמו"רי דורו, בהם רבי [[חיים הלברשטאם]] מצאנז אצלו שהה תקופה ארוכה ורבי [[דוד משה פרידמן ]]מטשורטקוב.
נולד לרב יחיאל מיכל אהרן, בנו של מייסד חסידות סלונים רבי אברהם וינברג. בילדותו ביקר אצל רבי משה מקוברין בשנה האחרונה לחייו. את עיקר דרכו ומשנתו רכש אצל סביו מייסד חסידות סלונים. עם זאת הרבה לנסוע אל אדמו"רי דורו, בהם רבי [[חיים הלברשטאם]] מצאנז אצלו שהה תקופה ארוכה ורבי [[דוד משה פרידמן]] מטשורטקוב.


נמנה בין מנהיגי דורו וניהל פעילות עניפה בענייני הציבור. ניהל יחד עם [[החפץ חיים]] קרן כספים שתמכה בהקמת [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] ו[[מקווה|מקוואות]]. השתתף בהקמת ארגון "כנסת ישראל", פעל להקמת תנועת "מחזיקי הדת" שהתנהלה תחת שם זה עד להקמת תנועת [[אגודת ישראל]] שאף בהקמתה היה שותף מלא{{הערה|בספר "ומעיין מבית ה'" כותב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]: "בטח נודע לו דבר ההתעוררות בעין חברת מחזיקי הדת, לייסד במדינתנו, אשר המתעסק בזה הוא הרבי ד'''סלאנים'''"}}. בפעילותו העניפה עמד בקשר מתמיד עם רבי [[חיים מבריסק]], החפץ חיים, הגדול ממינסק, [[אדמו"ר הרש"ב]], האמרי אמת ועוד רבים. בקשריו עם אדמו"רי ורבני דורו השתמש רבות עם שליחו בן אחיו רבי אברהם וינברג (השלישי) שהפך בעצמו לימים כאדמו"ר מסלונים.
נמנה בין מנהיגי דורו וניהל פעילות עניפה בענייני הציבור. ניהל יחד עם [[החפץ חיים]] קרן כספים שתמכה בהקמת [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] ו[[מקווה|מקוואות]]. השתתף בהקמת ארגון "כנסת ישראל", פעל להקמת תנועת "מחזיקי הדת" שהתנהלה תחת שם זה עד להקמת תנועת [[אגודת ישראל]] שאף בהקמתה היה שותף מלא{{הערה|בספר "ומעיין מבית ה'" כותב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]: "בטח נודע לו דבר ההתעוררות בעין חברת מחזיקי הדת, לייסד במדינתנו, אשר המתעסק בזה הוא הרבי ד'''סלאנים'''"}}. בפעילותו העניפה עמד בקשר מתמיד עם רבי [[חיים מבריסק]], החפץ חיים, הגדול ממינסק, [[אדמו"ר הרש"ב]], האמרי אמת ועוד רבים. בקשריו עם אדמו"רי ורבני דורו השתמש רבות עם שליחו בן אחיו רבי אברהם וינברג (השלישי) שהפך בעצמו לימים כאדמו"ר מסלונים.
שורה 31: שורה 31:
{{ערך מורחב|ערך=[[אסיפת הרבנים עת"ר]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[אסיפת הרבנים עת"ר]]}}
רבי שמואל מסלונים היה פעיל מאוד בנושאי שמירת היהדות, יחד עם ידידו הרב יוסף שליפר מסלונים. כבר בשלהי חורף [[תר"ס]] שלחו השניים אל [[אדמו"ר הרש"ב]] שליח מיוחד לדון בדבר חיזוק הדת.
רבי שמואל מסלונים היה פעיל מאוד בנושאי שמירת היהדות, יחד עם ידידו הרב יוסף שליפר מסלונים. כבר בשלהי חורף [[תר"ס]] שלחו השניים אל [[אדמו"ר הרש"ב]] שליח מיוחד לדון בדבר חיזוק הדת.
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב פונה אליו בשורות הבאות בתארים נדירים ביותר שלא נמצא כדוגמתם באגרותיו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב, כרך ג, עמ' שסג}}:
" '''כבוד הרב הקדוש המפורסם שלשלת היוחסין מגזע אראלים ותרשישים דורש טובת עמו בכל לב ובכל נפש בנש"ק (=בנן של קדושים) כש"ת (=כבוד שם תפארתו) מוהר"ר שמואל שליט"א''' ".
ומתבטא אודותיו {{הערה|שם עמ' שמא; וראה גם 'נשיאי חב"ד ובני דורם' [אה"ק תשל"ב] עמ' 93-91}}:" '''הרב מסלאנים... עוסק... בדבר החזקת הדת אשר נחיצות הדבר גדול מאד והרבה רבנים נתעוררו בזה בחוזק''' ".


בשעה שה[[משכילים]] וה[[ציונים]] התחילו את מלחמתם ב[[יהדות]], נוסדה בשנת [[תרס"ב]] בכוחות משותפים, לשכה מיוחדת בקאוונא בשם [[מחזיקי הדת]]. בין העומדים בראשה היו ר' [[יעקב ליפשיץ]] והר"ז לאנדע. בעתונות החילונית כונתה בשם "הלשכה השחורה". בשלבי הקמת החברה הגיע רבי שמואל מסלונים בעצמו אל [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון בדבר יסוד ועד 'מחזיקי הדת'{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=cf3c457b-5bbe-4313-addc-7b4604e3809b&st=מסלונים&pgnum=20 אגרות קודש חלק ג' עמ' 20]}}.
בשעה שה[[משכילים]] וה[[ציונים]] התחילו את מלחמתם ב[[יהדות]], נוסדה בשנת [[תרס"ב]] בכוחות משותפים, לשכה מיוחדת בקאוונא בשם [[מחזיקי הדת]]. בין העומדים בראשה היו ר' [[יעקב ליפשיץ]] והר"ז לאנדע. בעתונות החילונית כונתה בשם "הלשכה השחורה". בשלבי הקמת החברה הגיע רבי שמואל מסלונים בעצמו אל [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון בדבר יסוד ועד 'מחזיקי הדת'{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=cf3c457b-5bbe-4313-addc-7b4604e3809b&st=מסלונים&pgnum=20 אגרות קודש חלק ג' עמ' 20]}}.
שורה 50: שורה 55:
*הבכור, רבי '''יששכר לייב וינברג''' (מכונה ביידיש "דער אלטערער", כלומר המבוגר) כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג, אשר עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תרצ"ה]] (1935) והתיישב בתל אביב.
*הבכור, רבי '''יששכר לייב וינברג''' (מכונה ביידיש "דער אלטערער", כלומר המבוגר) כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג, אשר עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תרצ"ה]] (1935) והתיישב בתל אביב.
*הבן הצעיר רבי '''אברהם וינברג''' (השני) שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך ב[[עיירה]] ברנוביץ'. הקים שם מרכז חסידי גדול שכלל גם את ישיבת תורת חסד.
*הבן הצעיר רבי '''אברהם וינברג''' (השני) שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך ב[[עיירה]] ברנוביץ'. הקים שם מרכז חסידי גדול שכלל גם את ישיבת תורת חסד.
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אברהם וינברג]] (הראשון) מסלונים|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סלונים|סלונים]]|שנה=[[תר"י]] - [[י"ט בשבט]] [[תרע"ו]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יששכר לייב וינברג]] מסלונים והאדמו"ר רבי אברהם וינברג (השני) מסלונים}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אברהם וינברג (הראשון)|אברהם ויינברג]] (הראשון) מסלונים|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סלונים|סלונים]]|שנה=[[תר"י]] - [[י"ט בשבט]] [[תרע"ו]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יששכר לייב וינברג]] מסלונים והאדמו"ר רבי אברהם וינברג (השני) מסלונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:אדמו"רים|וינברג שמואל]]
{{מיון רגיל:וינברג שמואל}}
[[קטגוריה:אדמו"רים|וינברג שמואל]][[קטגוריה:אדמו"רי סלונים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"י]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ו]]