ים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''יָם ''' הוא [[מקום (גדר המקום)|מקום]] מצבור גדול של מים{{הערה|ראה שיחת לך תנש"א, התוועדויות ע' 263-264.}}. במקורות היהדות, המילה ים מתייחסת גם למה שמכונה בעברית המודרנית אוקיינוסים, וגם לימות קטנות כמו ים כינרת. | ||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== גדרו == | == גדרו == | ||
הים נקרא בהלכה{{הערה|יבמות קכא, א. רמב"ם הל' גירושין פי"ג הט"ז וה"כ.}} "מים שאין להם סוף", ובחסידות הוא נשתמש לפעמים כמשל על בלי גבול. | הים נקרא בהלכה{{הערה|יבמות קכא, א. רמב"ם הל' גירושין פי"ג הט"ז וה"כ.}} "מים שאין להם סוף", ובחסידות הוא נשתמש לפעמים כמשל על בלי גבול. ועם זאת מביאים על זה שאין זה בלי גבול אמיתי{{הערה|שם=אור|למשל אור התורה במדבר כרך ג, הנה הטעם שאצילות דוקא נק' אדם, ע' תתקפד.}}, כמו שמובא בגמרא{{הערה|מסופר שם על רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, הוריות י, א.}} שיכולין לשאר כמה טיפות יש בים. | ||
מי הים הם מים מלוחים, ואינם ראויין לשתיה, אך לאחרי שהמים עוברים בגידי הארץ - במעיינות, נהיים מים ראויין לשתיה{{הערה|תורת מנחם חלק כח (תש"כ) חלק שני, ע' 173. וש"נ. ומבואר שם הענין בעבודת האדם שם.}}. | מי הים הם מים מלוחים, ואינם ראויין לשתיה, אך לאחרי שהמים עוברים בגידי הארץ - במעיינות, נהיים מים ראויין לשתיה{{הערה|תורת מנחם חלק כח (תש"כ) חלק שני, ע' 173. וש"נ. ומבואר שם הענין בעבודת האדם שם.}}. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58828&pgnum=220 ספר הליקוטים להצ"צ ערך ים] {{ | * [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58828&pgnum=220 ספר הליקוטים להצ"צ ערך ים] {{הב}} {{הערה|בספר המצולם בהיברו בוקס חסר מעמוד תשכא עד עמוד תשנז.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:טבע הבריאה]] | [[קטגוריה:טבע הבריאה]] | ||
[[קטגוריה:מים]] | [[קטגוריה:מים]] | ||
[[en:Sea]] | |||