ים – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־15:22, 1 ביוני 2025

יָם הוא מקום מצבור גדול של מים^[1]. במקורות היהדות, המילה ים מתייחסת גם למה שמכונה בעברית המודרנית אוקיינוסים, וגם לימות קטנות כמו ים כינרת.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום השני של בריאת העולם הקב"ה אמר שכל המים "יקוו" - יתאספו למקום אחד, ושיכלו לראות את היבשה, וכך היה.

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים

— בראשית א, י

גדרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הים נקרא בהלכה^[2] "מים שאין להם סוף", ובחסידות הוא נשתמש לפעמים כמשל על בלי גבול. ועם זאת מביאים על זה שאין זה בלי גבול אמיתי^[3], כמו שמובא בגמרא^[4] שיכולין לשאר כמה טיפות יש בים.

מי הים הם מים מלוחים, ואינם ראויין לשתיה, אך לאחרי שהמים עוברים בגידי הארץ - במעיינות, נהיים מים ראויין לשתיה^[5].

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – עלמא דאתכסיא

הים בחסידות הוא משל לעלמא דאתכסיא, שזה מורה על הנבראים שמרגישים את מקורם, שזה מאלקות, ולא מרגישים את עמצמם כדבר נפרד. כמו שהנבראים בים (דגים) הם לא יכולים לחיות לבד, הם צריכים להיות כל הזמן במים, וברגע שפורשים מהמים מיד הם מתים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר הליקוטים להצ"צ ערך ים ^[6]

הערות שוליים

↑ ראה שיחת לך תנש"א, התוועדויות ע' 263-264.
↑ יבמות קכא, א. רמב"ם הל' גירושין פי"ג הט"ז וה"כ.
↑ למשל אור התורה במדבר כרך ג, הנה הטעם שאצילות דוקא נק' אדם, ע' תתקפד.
↑ מסופר שם על רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, הוריות י, א.
↑ תורת מנחם חלק כח (תש"כ) חלק שני, ע' 173. וש"נ. ומבואר שם הענין בעבודת האדם שם.
↑ בספר המצולם בהיברו בוקס חסר מעמוד תשכא עד עמוד תשנז.

[1] ראה שיחת לך תנש"א, התוועדויות ע' 263-264.

[2] יבמות קכא, א. רמב"ם הל' גירושין פי"ג הט"ז וה"כ.

[אור-3] למשל אור התורה במדבר כרך ג, הנה הטעם שאצילות דוקא נק' אדם, ע' תתקפד.

[4] מסופר שם על רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, הוריות י, א.

[5] תורת מנחם חלק כח (תש"כ) חלק שני, ע' 173. וש"נ. ומבואר שם הענין בעבודת האדם שם.

[6] בספר המצולם בהיברו בוקס חסר מעמוד תשכא עד עמוד תשנז.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''ים''' הוא ה[[מקום (גדר המקום)|מקום]]{{הערה|ראה שיחת לך תנש"א, התוועדויות ע' 263-264. }} של איסוף כל המים שבעולם.
+'''יָם ''' הוא [[מקום (גדר המקום)|מקום]] מצבור גדול של מים{{הערה|ראה שיחת לך תנש"א, התוועדויות ע' 263-264.}}. במקורות היהדות, המילה ים מתייחסת גם למה שמכונה בעברית המודרנית אוקיינוסים, וגם לימות קטנות כמו ים כינרת.
 == היסטוריה ==
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 == גדרו ==
-הים נקרא בהלכה{{הערה|יבמות קכא, א. רמב"ם הל' גירושין פי"ג הט"ז וה"כ.}} "מים שאין להם סוף", ובחסידות הוא נשתמש לפעמים כמשל על בלי גבול<ref name=":0">למשל אור התורה במדבר כרך ג, הנה הטעם שאצילות דוקא נק' אדם, ע' תתקפד.}}. וביחד עם זאת מביאים על זה שאין זה בלי גבול אמיתי<ref name=":0" />, כמו שמובא בגמרא{{הערה|מסופר שם על רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, הוריות י, א.}} שיכולין לשאר כמה טיפות יש בים.
+הים נקרא בהלכה{{הערה|יבמות קכא, א. רמב"ם הל' גירושין פי"ג הט"ז וה"כ.}} "מים שאין להם סוף", ובחסידות הוא נשתמש לפעמים כמשל על בלי גבול. ועם זאת מביאים על זה שאין זה בלי גבול אמיתי{{הערה|שם=אור|למשל אור התורה במדבר כרך ג, הנה הטעם שאצילות דוקא נק' אדם, ע' תתקפד.}}, כמו שמובא בגמרא{{הערה|מסופר שם על רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, הוריות י, א.}} שיכולין לשאר כמה טיפות יש בים.
 מי הים הם מים מלוחים, ואינם ראויין לשתיה, אך לאחרי שהמים עוברים בגידי הארץ - במעיינות, נהיים מים ראויין לשתיה{{הערה|תורת מנחם חלק כח (תש"כ) חלק שני, ע' 173. וש"נ. ומבואר שם הענין בעבודת האדם שם.}}.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 == ראו גם ==
 *[[עלמא דאתגלייא]]
 *[[קריעת ים סוף]]
@@ שורה 22: / שורה 21: @@
 == לקריאה נוספת ==
+* [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58828&pgnum=220 ספר הליקוטים להצ"צ ערך ים] {{הב}} {{הערה|בספר המצולם בהיברו בוקס חסר מעמוד תשכא עד עמוד תשנז.}}
-* [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58828&pgnum=220 ספר הליקוטים להצ"צ ערך ים]{{היברו בוקס}}{{הערה|בספר המצולם בהיברו בוקס חסר מעמוד תשכא עד עמוד תשנז.}}
+{{הערות שוליים}}
-== הערות שוליים ==
 [[קטגוריה:טבע הבריאה]]
-<references />
 [[קטגוריה:מים]]
+[[en:Sea]]