מתנה – הבדלי גרסאות

'''מתנה'''{{הערה|למינוח זה יש שמות נרדפים רבים הן בתנ"ך, הן בלשון חכמים, והן בשפת הדיבור הנפוצה כיום: '''שי''' ("יובילו שי למורא", תהילים עו, יב), '''מנחה''' ("מנחה היא שלוחה לאדוני", בראשית לב, יט), '''תשורה''' ("ותשורה אין להביא לאיש האלוקים", שמואל א' ט, ז), '''דורון''' ("התקין עצמו לשלושה דברים לתפילה ולדורון ולמלחמה", קהלת רבה ט), '''זבד''' ("זבדני אלוקים אותי זבד טוב", בראשית ל, כ), '''אשכר''' ("מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו", תהלים עב, י), '''מתת''' ("מתת אלוקים היא", קהלת ג, יג).}} היא הענקה של דבר מה ללא תמורה, הנובעת מהנחת רוח והקרבה של נותן המתנה ממקבל המתנה{{הערה|"אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה לא הוה יהיב ליה מתנתא", מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.}}. המתנה נחשבת מבחינה הלכתית כקניין גמור, ונותן המתנה אינו יכול להתחרט.

בדומה לכך, חסידים נוהגים להלחין לכבוד הרבי מידי שנה ניגון חסידי לקראת יום ההולדת [[י"א ניסן]] על [[פרק אישי (מנהג)|פרק התהילים החדש של הרבי]], ובמשך השנים עם התרבות המלחינים שביקשו שהניגון שלהם הוא זה שייבחר, החלה לפעול [[ועדת הניגונים - ליובאוויטש]], הבוחרת את הניגון מתוך עשרות ניגונים שמגיעים לפניה.