המתכות שבתורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''המתכות המוזכרות בתורה''' הן שש בלבד מתוך 77 המתכות הקיימות בטבע{{הערה|למדע ידועים 118 חומרים בסיסיים שמהם מורכבים כל החומרים האחרים שבעולם. רק 94 מהם נמצאים בכדור הארץ, ומתוכם77 הם מתכות ושאר ה17 חומרים אחרים (9 מוצקים- כגון גופרית, שנים נוזלים– כגון יוד, ושישה גזים– כגון חמצן).}}, ובמקום אחד{{הערה|בקשר לטהרת השלל שנלקח במלחמת מדיין.}} נזכרות כולן באותו פסוק{{הערה|במדבר לא כב-כג.}} "אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת - כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים" (ולמדו מכאן רז"ל שטהרת כלי מתכת היא ע"י טבילה במקווה, אבל אם בישלו בהם איסור יש להגעילם{{הערה|היינו, להעבירם באש להוציא מהם את האיסור שבלעו.}} קודם שמטהרם).
+'''המתכות המוזכרות בתורה''' הן שש (בלבד) מתוך 77 המתכות הקיימות בטבע{{הערה|למדע ידועים 118 חומרים בסיסיים שמהם מורכבים כל החומרים האחרים שבעולם. רק 94 מהם נמצאים בכדור הארץ, ומתוכם77 הם מתכות ושאר ה17 חומרים אחרים (9 מוצקים- כגון גופרית, שנים נוזלים– כגון יוד, ושישה גזים– כגון חמצן).}}, ובמקום אחד{{הערה|בקשר לטהרת השלל שנלקח במלחמת מדיין.}} נזכרות כולן באותו פסוק{{הערה|במדבר לא כב-כג.}} "אך את ה[[זהב]] ואת ה[[כסף]] את ה[[נחושת|נחשת]] את ה[[ברזל]] את ה[[בדיל]] ואת ה[[עופרת|עפרת]] וגו'.
-==טעם שנזכרות רק שש==
+'''בדברי חז"ל''' מוזכרות שתי מתכות נוספות: [[כסף חי]] (המוכר לנו כ[[כספית]]), ו[[אבץ]].
-הטעם הפשוט שנזכרות בתורה כל כך מעט מתכות הוא כי "תורה על הרוב תדבר". שאר המתכות לא היו מצויות או לא שימושיות. מתכות רבות נמצאות בטבע בצורה של תחמוצות ותרכובות כימיות והטכנולוגיה להפרידן ולזככן עדיין לא הייתה מצויה{{הערה|אלומיניום, לדוגמא, היא המתכת הנפוצה ביותר בקרום כדור הארץ (בערך 40% יותר מאשר ברזל). אלא שבטבע היא נמצאת רק כתרכובות ותחמוצות וזיכוכה נעשה באמצעים שלא היו קיימים (הזיכוך נעשה כיום ב8 שלבים הכוללים התכה תחת לחץ גבוה לטמפרטורה מדוייקת, התכה חוזרת בתוך אמבט של חומרים כימיים מסויימים, הפרדת יסודות באמצעות אלקטרוליזה חשמלית ועוד.}}, או שלא היו שימושיות{{הערה|כדוגמת הכספית '''שהייתה ידועה''' בזמנים קודמים, אבל משום שהיא נוזלית בטמפרטורת החדר וכן רעילה מאד לא היה לה כמעט שום שימוש מעשי.}}.
+==גדר המתכות==
+המתכות הם חומרים שיש בהם אלקטרוניים חופשיים. בשאר החומרים בטבע כל חלקי האטום (פרוטון, ניטרון, אלקטרון וכו') קשורים זה לזה ולא ניתן להפרידם, ואילו במתכות יש בכל אטום אלקטרון חופשי (לפחות אחד) שיכול להשתחרר ו"לטייל" בחומר. מתכונה זו נגזרות רבות מתכונות המתכות (שהן מבריקות, שהן מוליכות חשמל ועוד).
+==תכונות==
+===צבע===
+המתכות כולן מבריקות, אך מופיעות בצבעים שונים: הזהב צהוב, הנחושת כתומה, ושאר המתכות בגוונים שונים של אפור.
+===מגנט===
+מבין המתכות הנזכרות בתורה רק הברזל נמשך ל[[מגנט]] (וכן ניתן להפוך אותו עצמו למגנט, ונקרא בדברי חז"ל [[אבן שואבת]]).
+===מוליכות חשמלית===
+כסף נחושת וזהב{{הערה|לפי סדר זה. הכסף היא המתכת הטבעית המוליכה הטובה ביותר, לאחר מכן הנחושת ואחר כך הזהב.}} מוליכות חשמל היטב, ושאר הארבע הרבה פחות{{הערה|הברזל מוליך באופן בינוני בלבד, מוליכות האבץ והבדיל עוד פחותות ממנו בהרבה, וזו של הכספית גרועה במיוחד.}}.
+===נקודת התכה===
+המתכות נקראות כך ב[[לשון הקודש]], על שם שניתן להתיכן (להופכן לנוזל), ולכל אחת מהן טמפרטורה שונה בה היא הופכת ממצב מוצק לנוזל: ברזל – ם1583, נחושת ם1085, זהב ם1064   , כסף ם962 , אבץ ם419, עופרת ם327, בדיל ם232, כספית מינוס ם39.
+לשלוש מבין המתכות תכונות מיוחדות הקשורות לעניין ההתכה (נקודת המעבר ממצב מוצק לנוזל):
+'''הברזל''' ניתך בטמפרטורה כה גבוהה עד שרק בעת החדשה נמצאו דרכים להתיכו. בעת העתיקה לעומת זאת היה אפשר לחממו באש רק עד שיתרכך (ולא להופכו לנוזלי ולצוקו בדפוס).
+'''לאבץ''' תכונה יחודית מאד: הוא היחיד מבין המתכות שמתאדה '''לפני''' שהופך לנוזל. תכונה זו מקשה מאד על יציקתו בדפוס, ובימי קדם היה זה בלתי אפשרי (ועד לעת החדשה השתמשו בו רק בתערובת עם נחושת כסגסוגת צהובה הנקראת היום "פליז", והיא "נחושת הקלל" המקראית).
+'''הכספית''' שונה מאד משאר המתכות, בכך שבטמפרטורה רגילה היא נוזלית, והופכת למוצק רק בקרוב למינוס 40 מעלות.
+===קושי===
+הברזל הוא הקשה ביותר מהמתכות שבתורה{{הערה|אם כי מבין המתכות הידועות דרגת הקושי שלו ממוצעת לפי כל מדדי הקושי: חוזק נגד שריטה, עמידות בפני חדירה, חוזק מתחיה, חוזק לחיצה, חוזק כפיפה, וחוזק גזירה (כל אחד מתכונות אלו נמדדת בסולם ערכים עם יחידות מידה משלו).}} והשאר רכות עד רכות מאד (ועד שאת הבדיל והעופרת אפשר לכופף ביד).
 ==הפקת המתכות==
@@ שורה 8: / שורה 33: @@
 שאר המתכות מופיעות בטבע כסלעים המכילים תרכובות שלהן, זיכוכם דורש גם תהליכים כימיים, ולכן דרש כמה שלבים{{הערה|בפנים מצויינים רק השלבים הכלליים. בפרטות ישנם כמה הבדלים בתהליך זיכוך המתכות השונות. חלק צריך בתחילה חימום באויר פתוח וחלק בתנור סגור, חלק צריך לחמם בהתחלה בלי פחם וחלק עם ועוד.}}: '''א.''' לאחר הכרייה כתישת הסלעים לפירורים. '''ב.''' קליה בטמפרטורה נמוכה כדי להסיר מים, פחמן וגופרית ולפרק את התרכובות. '''ג.''' חימום חזק בתנור עם פחם שהפריד את החמצן מהמתכת והשאיר אחריו מתכת נקיה.
+==מצוות במתכות==
+רוב המצוות שחייבה התורה לעשות ממתכת קשורות למקדש: את ה[[ציץ הזהב|ציץ]] חייבה התורה לעשות זהב, את [[מזבח הנחושת|המזבח החיצון]] לצפות בנחושת, מנורת הזהב כשרה גם ממתכות אחרות{{הערה|ולא ברור אם מותר לעשות את המנורה ממתכות שאינן מוזכרות בתורה.}}. וכמו כן היו שם כיור הנחושת, ובמשכן גם חוטי זהב שזורים בבדי היריעות והפרוכת ועוד.
+אבל ישנן עוד מספר דברים שמצוה לעשותם ממתכת: את החצוצרות של משה הקפידה תורה שיהיו של כסף{{הערה|במדבר י' ב'.}}, ולגבי ברית מילה כתב הרמבם{{הערה|הלכות מילה פרק ב' הלכה א'.}} שמצווה מן המובחר למול (ולשחוט) בסכין ברזל, וכן העתיק השו"ע{{הערה|יו"ד רס"ד ב'.}}: "בכל מלין, ואפילו בצור ובזכוכית ובכל דבר הכורת... ומצוה מן המובחר למול בברזל, בין בסכין בין במספרים, ונהגו למול בסכין".
+מצוות נוספות הנוגעות למתכות הן הלכות [[טומאת כלי מתכות]] והלכות הגעלת כלים:מהפסוק "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים{{הערה|במדבר לא כג.}}" למדו רז"ל שטהרת כלי מתכת היא ע"י טבילה במקווה, אבל אם בישלו בהם איסור יש להגעילם{{הערה|היינו, להעבירם באש להוציא מהם את האיסור שבלעו.}} קודם שמטהרם.
+==טעם שנזכרות רק שש==
+הטעם הפשוט שנזכרות בתורה כל כך מעט מתכות הוא כי "תורה על הרוב תדבר". שאר המתכות לא היו מצויות או לא שימושיות. מתכות רבות נמצאות בטבע בצורה של תחמוצות ותרכובות כימיות והטכנולוגיה להפרידן ולזככן עדיין לא הייתה מצויה{{הערה|אלומיניום, לדוגמא, היא המתכת הנפוצה ביותר בקרום כדור הארץ (בערך 40% יותר מאשר ברזל). אלא שבטבע היא נמצאת רק כתרכובות ותחמוצות וזיכוכה נעשה באמצעים שלא היו קיימים (הזיכוך נעשה כיום ב8 שלבים הכוללים התכה תחת לחץ גבוה לטמפרטורה מדוייקת, התכה חוזרת בתוך אמבט של חומרים כימיים מסויימים, הפרדת יסודות באמצעות אלקטרוליזה חשמלית ועוד.}}, או שלא היו שימושיות{{הערה|כדוגמת הכספית '''שהייתה ידועה''' בזמנים קודמים, אבל משום שהיא נוזלית בטמפרטורת החדר וכן רעילה מאד לא היה לה כמעט שום שימוש מעשי.}}.
+==ההקבלה לכוכבי הלכת וימי השבוע==
+מתוך 8 המתכות{{הערה|והיינו, מלבד הבדיל (המוזכר בתורה), והכניסו במקומו שתי מתכות שאינן מוזכרות בתורה – כספית ואבץ.}} הקבילו חז"ל לשבעת כוכבי הלכת ולשבעת ימי השבוע: זהב, כסף, נחושת, עופרת, ברזל, כספית ואבץ.
 ==עניינן בספירות==
@@ שורה 14: / שורה 52: @@
 '''ביאור א.''' בהקשר הספירות הקדושות, מסביר הזוהר{{הערה|ח"ב (שמות, וארא) כג ע"ב-כד ע"ב.}} שישנן ארבע מתכות שהן מעין "אבות" ועוד ארבע שהן "תולדות". ארבעת האבות הן כנגד עיקר הספירות דבריאה: '''זהב'''- גבורה, '''כסף'''- חסד, '''נחושת'''- תפארת, '''וברזל'''- מלכות. וארבעת התולדות משתלשלות מהספירות דיצירה ועשיה: '''פסולת הזהב{{הערה|מכמה מפרשים (לדוגמא, חסד לאברהם לאברהם בן מרדכי אזולאי, מעיין חמישי נהר כט) מובן שהכוונה  ל"נחושת קלל". סגסוגת של נחושת-אבץ (הנקראת בימינו "פליז") שצבעה דומה לזהב.}}'''- גבורה, '''עופרת'''- חסד, '''בדיל'''- תפארת ו'''עשת הברזל'''{{הערה|מכמה מפרשים (לדוגמא, מתוק מדבש על הזוהר), מובן שהכוונה לסגסוגת ברזל בעלת חוזק וקושי מיוחד.}}- מלכות{{הערה|לביאור זה המתכות הן כנגד עיקר המידות שהן רק ארבע, ויש פעמיים ארבע מתכות: השש שבתורה ועוד שתי סגסוגות שלהן (נחושת קלל ועשת ברזל.}}.
-'''ביאור ב.''' בהקשר הקליפות ובירור הניצוצות מבאר האר"י ז"ל{{הערה|ליקוטי תורה, תהילים פד, ד"ה עוברי בעמק הבכא.}} שהן השתלשלו מ[[שבירת הכלים]] דתוהו{{הערה|היינו, מהניצוצות שנפלו במיתת המלכים.}}, שכשנפלו הניצוצות משבע המידות דתוהו בדומם נתהוו מהם שבע המתכות: כסף מהניצוצות שנפלו מחסד דתוהו, זהב מהגבורה, נחושת מהתפארת, בדיל מהנצח, עופרת מההוד, "כסף חי" (כספית) מהיסוד{{הערה|ומסביר, שנקרא "חי" כי מידת היסוד היא מקור החיים, וכפי שרואים בחוש שהכספית היא נוזלית ו"מתרוצצת" כאילו יש בה רוח חיים.}}, וברזל מהמלכות (ומוסיף שם שמטעם זה "גם הדומם הוא גדול - מפני ניצוצי הקדושה שבקרבו"){{הערה|ולביאור זה שבע המתכות הן כנגד שבע המידות, ומופיעה בו מתכת שאינה מוזכרת בתורה – "כסף חי".}}.
+'''ביאור ב.''' בהקשר הקליפות ובירור הניצוצות מבאר האר"י ז"ל{{הערה|ליקוטי תורה, תהלים פד, ד"ה עוברי בעמק הבכא.}} שהן השתלשלו מ[[שבירת הכלים]] דתוהו{{הערה|היינו, מהניצוצות שנפלו במיתת המלכים.}}, שכשנפלו הניצוצות משבע המידות דתוהו בדומם נתהוו מהם שבע המתכות: כסף מהניצוצות שנפלו מחסד דתוהו, זהב מהגבורה, נחושת מהתפארת, בדיל מהנצח, עופרת מההוד, "כסף חי" (כספית) מהיסוד{{הערה|ומסביר, שנקרא "חי" כי מידת היסוד היא מקור החיים, וכפי שרואים בחוש שהכספית היא נוזלית ו"מתרוצצת" כאילו יש בה רוח חיים.}}, וברזל מהמלכות (ומוסיף שם שמטעם זה "גם הדומם הוא גדול - מפני ניצוצי הקדושה שבקרבו"){{הערה|ולביאור זה שבע המתכות הן כנגד שבע המידות, ומופיעה בו מתכת שאינה מוזכרת בתורה – "כסף חי".}}.
 ==בתורת החסידות==
@@ שורה 24: / שורה 62: @@
 ב. לפירוש השני נחושת וברזל הן זכר ונקבה דקליפת נוגה. היינו, שתיהן בקליפת נוגה '''עצמה''', אלא ש"ברזל" היא בחינת ה"נוקבא" '''שלמטה''' מה"זכר" – שאותה אי אפשר לברר (ולכן לא נצטוו לתרום אותו לבית המקדש).
-===אופנים בהשגת התורה{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ד עמ' תשעו ואילך.}}===
+===המתכות כמשל===
-עניינם של כלי מתכת הוא '''שמכסים''' על מה שבתוכם (לעומת כלי זכוכית שנראה מדפנות הכלי). תורה היא השגה, וכל השגה היא לבוש המעלים (על האלוקות שבה) - שהרי אפשר ללמוד תורה ולהבין בלי להרגיש '''כלל''' שזו תורת ה'! ואם אמנם יש בהשגה זו כמה אופנים: '''זהב וכסף ונחושת וברזל''' – אבל כולם הם לבוש המעלים. והנה ודאי שיכולים לתקנם ע"י שמתיכים אותם באש (היינו, הביטול דבחינת ראיה באלוקות{{הערה|ליקוטי תורה שיה"ש ד"ה צאנה וראינה כא ב בסופו, תו"ח שמות אות לא ועוד.}}).
+'''א. טעות העולם'''. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר ש"טעות העולם" (הטועה לחשוב שהעולם קיים באופן נצחי) נובעת מהנטייה להשוות את מעשה הבריאה לעיצוב המתכות, ובלשונו (ב[[שער היחוד והאמונה]]{{הערה|פרק ב'.}}):
+ "כי כאשר יצא לצורף כלי שוב אין הכלי צריך לידי הצורף כי אף שידיו מסולקות הימנו והולך לו בשוק הכלי קיים בתבניתו וצלמו ממש כאשר יצא מידי הצורף כך מדמין הסכלים האלו מעשה שמים וארץ."
+'''ב. אופנים בהשגת התורה'''{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ד עמ' תשעו ואילך.}}. עניינם של כלי מתכת הוא '''שמכסים''' על מה שבתוכם (לעומת כלי זכוכית שנראה מדפנות הכלי). תורה היא השגה, וכל השגה היא לבוש המעלים (על האלוקות שבה) - שהרי אפשר ללמוד תורה ולהבין בלי להרגיש '''כלל''' שזו תורת ה'! ואם אמנם יש בהשגה זו כמה אופנים: '''זהב וכסף ונחושת וברזל''' – אבל כולם הם לבוש המעלים. והנה ודאי שיכולים לתקנם ע"י שמתיכים אותם באש (היינו, הביטול דבחינת ראיה באלוקות{{הערה|ליקוטי תורה שיה"ש ד"ה צאנה וראינה כא ב בסופו, תו"ח שמות אות לא ועוד.}}).
+'''ג. בתי המקדש'''{{הערה|פרשת ויחי תשנ"ב.}}. מקדש ראשון נרמז ב'''זהב''' (ראשי תיבות "זה הנותן בריא") - שהייתה בו הקדושה בשלימות. הבית השני נרמז ב'''כסף''' (ר"ת "כשיש סכנת פחד") – כי חסרו בו חמישה דברים והיה חשש תמידי שיחרב כראשון. הגלות נרמזת ב'''נחושת''' (ר"ת "נתינת חולה שאמר תנו") - כנסת ישראל שבגלות (חולה) מבקשת על הגאולה (אומרת "תנו"). ובית השלישי שיהיה נצחי נרמז בחוזק ותוקף של ה'''ברזל'''.
-===בתי המקדש{{הערה|פרשת ויחי תשנ"ב.}}===
+==ראו גם==
-מקדש ראשון נרמז ב'''זהב''' (ראשי תיבות "זה הנותן בריא") - שהייתה בו הקדושה בשלימות. הבית השני נרמז ב'''כסף''' (ר"ת "כשיש סכנת פחד") – כי חסרו בו חמישה דברים והיה חשש תמידי שיחרב כראשון. הגלות נרמזת ב'''נחושת''' (ר"ת "נתינת חולה שאמר תנו") - כנסת ישראל שבגלות (חולה) מבקשת על הגאולה (אומרת "תנו"). ובית השלישי שיהיה נצחי נרמז בחוזק ותוקף של ה'''ברזל'''.
+*[[זהב]]
+*[[כסף]]
+*[[נחושת]]
+*[[בדיל]]
+*[[עופרת]]
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה|מושגים במבט החסידות]]
+[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
-[[קטגוריה|קבוצות מושגים בחסידות]]
+[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]