יונה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:יונה לבנה.png|ממוזער|יונה]]
+{{פירוש נוסף|נוכחי=עוף|אחר=נביא|ראו=יונה הנביא}}[[קובץ:יונה לבנה.png|ממוזער|יונה]]
-'''יונה''' היא עוף טהור שמהווה משל ל[[כנסת ישראל]] משום נאמנותה שמשעה שמכרת את בת זוגה אינה מנחת אותה{{הערה|שיר השירים רבה א סד}} ומכיון שאין כוחה אלא בפיה ובכנפיה.
+'''יונה''' היא עוף טהור שמהווה משל ל[[כנסת ישראל]] משום נאמנותה שמשעה שמכרת את בת זוגה אינה מנחת אותה{{הערה|שיר השירים רבה א סד}} ומכיוון שאין כוחה אלא בפיה ובכנפיה.
 ==בפרשת נח==
 הפעם הראשונה בה נזכרה בתורה היונה היא בהקשרה למעופה בשליחות [[נח]] לראות האם קלו המים מעל פני הארץ. בפעם הראשונה לא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, אך בפעם השניה מצאה עלה [[זית]] והביאתו בפיה. כלומר מוטב יהיו מזונותיו מרורין כזית על ידי הקב"ה ולא מתוקין בדבש בידי בשר ודם.
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ==[[מצות תפילין|תפילין]]==
 [[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
-התפילין נמשלו לכנפי יונה, כמובא בגמרא<ref name=":0">תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ט, עמוד א'.</ref> שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה.
+התפילין נמשלו לכנפי יונה, כמובא בגמרא{{הערה|שם=:0|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ט, עמוד א'.}} שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה.
 בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של תפילין של ראש נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]].
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 === [[כנסת ישראל]] נקרא יונה ===
 בחסידות מבארים את הפסוק "עיניך יונים", שהוא כמו זוג יונים שמסתכלים תמיד זה על זה ומתענגים כו'. כך יהיה קשר האהבה בדביקות נפלא ועצום עד שיהיו עיניו ולבו כל הימים רק "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - להסתכל בכבוד המלך, וכמו שכתוב בזהר ע"פ הסבי עיניך כו' דמוקדין ליה בשלהובין דרחימותא. שתהא האהבה מתלהבת ומתלהטת בלב איש להתענג על ה' מרוב כל עד שאין כח בנפשו להגביל את האהבה בלב רק בבחינת ראיה מבחוץ{{הערה|תורה אור ויחי מז, ג.}}.
-וגם כשמסתכלים זה על זה, מתענגים מזה כל הזמן כאילו מסתכלים תמיד מחדש, וכמו כן בישראל צריך להיות בכל יום יהיו בעניך בחדשים, וההסתכלות ביקרא דמלכא, הוא תמיד מחדש, כי אין זקנה כלפי הקב"ה, ואי אפשר לומן שמשהו נהיה ישן, כי [[אור אין סוף]] הוא למעלה מ[[זמן]]<ref name=":1">ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק - אות יו"ד - יו"ד; יונה (עוף). ע' תקכג ואילך.</ref>.
+וגם כשמסתכלים זה על זה, מתענגים מזה כל הזמן כאילו מסתכלים תמיד מחדש, וכמו כן בישראל צריך להיות בכל יום יהיו בעניך בחדשים, וההסתכלות ביקרא דמלכא, הוא תמיד מחדש, כי אין זקנה כלפי הקב"ה, ואי אפשר לומן שמשהו נהיה ישן, כי [[אור אין סוף]] הוא למעלה מ[[זמן]]{{הערה|שם=:1|ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק - אות יו"ד - יו"ד; יונה (עוף). ע' תקכג ואילך.}}.
 ==== כנפי יונה - מצוות ====
-בגמרא<ref name=":0" /> מביא שכמו שיונה אינה ניצלת, כי אם בכנפיה, כמו כן בני ישראל אינם ניצולין כי אם במצוות.
+בגמרא{{הערה|שם=:0}} מביא שכמו שיונה אינה ניצלת, כי אם בכנפיה, כמו כן בני ישראל אינם ניצולין כי אם במצוות.
-בחסידות<ref name=":1" /> מבוא הקשר בין כנפי יונה ל[[מצוות]], כי כמו שהכנפיים הם כלים ל[[רצון]], כי כשהעוף רוצה לעלות למעלה, הכנפיים מוליכים אותה למעלה, וכשרוצה לרדת, הכנפיים מורידים אותה, כמו כן המצוות הם כלים ל[[רצון העליון]], ויש במצוות (הכנפיים) את הכוח להעלות את הנפש.
+בחסידות{{הערה|שם=:1}} מבוא הקשר בין כנפי יונה ל[[מצוות]], כי כמו שהכנפיים הם כלים ל[[רצון]], כי כשהעוף רוצה לעלות למעלה, הכנפיים מוליכים אותה למעלה, וכשרוצה לרדת, הכנפיים מורידים אותה, כמו כן המצוות הם כלים ל[[רצון העליון]], ויש במצוות (הכנפיים) את הכוח להעלות את הנפש.
 וכשהנפש אין לה את הכוח לפרוח בכנפיה, מצד ה[[נפש הבהמית]], אין לה [[רצוא ושוב]], אזי העצה היא לקיים [[תורה]] [[מצוות|ומצוות]], שאז ממשיך את רצון העליון, והרצון מנהיג מנהיג את הכנפיים, ונותן את הכוח לפרוח ברצוא ושוב.
 === [[ספירת המלכות|מלכות]] נקראת יונה ===
-הלכות נקראת יונה תמה (מושלמת), ובזמן ה[[גלות]] המלכות נקראת יונת [[אלם]], (היא נקראת אלם גם כי כשמורידים אותיות "[[י"ה|יה]]" (שהיא ב[[גלות השכינה]]) מ"[[אלקים]]" נשאר "אלם"<ref>מאורי אור הובא בספר הליקוטים שם. בתוספת ביאור.</ref>.
+הלכות נקראת יונה תמה (מושלמת), ובזמן ה[[גלות]] המלכות נקראת יונת [[אלם]], (היא נקראת אלם גם כי כשמורידים אותיות "[[י"ה|יה]]" (שהיא ב[[גלות השכינה]]) מ"[[אלקים]]" נשאר "אלם"{{הערה|מאורי אור הובא בספר הליקוטים שם. בתוספת ביאור.}}.
-=== כנפי יונה נחפה בכסף<ref name=":2">תהילים סח, יד.</ref> ===
+=== כנפי יונה נחפה בכסף{{הערה|שם=:2|תהלים סח, יד.}} ===
 ==== ענני הכבוד ====
-כנסת ישראל משולים ליונה שהם ב[[צל]] של [[ענני הכבוד]], שבני ישראל היו בצל של ענני הכבוד ב[[מדבר (מקום)|מדבר]], והענני הכבוד הגנו על בני ישראל<ref>שזהו גם למה בני ישראל נמשלו ליונה (מסכת שבת שם) כמו שיונה כנפיה מגינות עליה, גם בני ישראל היה להם הגנה מצל של הענני הכבוד במדבר.</ref>, ולכן ב[[חג הסוכות]] בני ישראל יושבים בצל של ה[[סכך]] ה[[סוכה (פירושונים)|סוכה]].
+כנסת ישראל משולים ליונה שהם ב[[צל]] של [[ענני הכבוד]], שבני ישראל היו בצל של ענני הכבוד ב[[מדבר (מקום)|מדבר]], והענני הכבוד הגנו על בני ישראל{{הערה|שזהו גם למה בני ישראל נמשלו ליונה (מסכת שבת שם) כמו שיונה כנפיה מגינות עליה, גם בני ישראל היה להם הגנה מצל של הענני הכבוד במדבר.}}, ולכן ב[[חג הסוכות]] בני ישראל יושבים בצל של ה[[סכך]] ה[[סוכה (פירושונים)|סוכה]].
 === ביזת מצרים ===
-בזכות "אם תשכבון בין שפתים<ref name=":2" />" שבני ישראל היו צנועים במצרים, זכו בני ישראל לביזת מצרים.
+בזכות "אם תשכבון בין שפתים{{הערה|שם=:2}}" שבני ישראל היו צנועים במצרים, זכו בני ישראל לביזת מצרים.
-כמו יונה שנזקקת רק לבן זוגה, כך בני ישראל רק בני ישראל לא נתנו עיניהם באחרת, וזה מעורר גם למעלה ([[מדה כנגד מדה]]), שהקב"ה משפיע פנימיות השפע רק לבני ישראל שנקראים "יונתי" (שהיונה שלי - של הקב"ה)<ref name=":1" />.
+כמו יונה שנזקקת רק לבן זוגה, כך בני ישראל רק בני ישראל לא נתנו עיניהם באחרת, וזה מעורר גם למעלה ([[מדה כנגד מדה]]), שהקב"ה משפיע פנימיות השפע רק לבני ישראל שנקראים "יונתי" (שהיונה שלי - של הקב"ה){{הערה|שם=:1}}.
 == ראו גם ==