דברים בטלים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==גדרם==
-בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים, מכונה העיסוק בדברים בטלים בשמות שונים: 'דברים בטלים' ו'שיחה בטלה'{{הערה|גרסת המאירי ביומא יט, ב. מדרש תהלים לט, ד. רמב"ם הלכות דעות פרק ב' הלכה ד'. }}, 'דברים אחרים'{{לפי הגירסא הנפוצה בגמרא מסכת יומא שבהערה הקודמת.}}, ו'שיחת חולין'{{הערה|סוכה כח, א.}}. הדוגמאות שנותן הרמב"ם ל'שיחה בטלה' הם חשבונות כמה סאים תבואה היו לנו בשנה פלונית, כמה דינרים הוציא בחתונת בנו, וכיוצא באלו, ונקראים 'שיחה בטלה' מכיון שאין בהן צורך ותועלת{{הערה|רמב"ם הלכות שבת כג, יח.}}.
+בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים, מכונה העיסוק בדברים בטלים בשמות שונים: 'דברים בטלים' ו'שיחה בטלה'{{הערה|גרסת המאירי ביומא יט, ב. מדרש תהלים לט, ד. רמב"ם הלכות דעות פרק ב' הלכה ד'.}}, 'דברים אחרים'{{הערה|לפי הגירסא הנפוצה בגמרא מסכת יומא שבהערה הקודמת.}}, ו'שיחת חולין'{{הערה|סוכה כח, א.}}. הדוגמאות שנותן הרמב"ם ל'שיחה בטלה' הם חשבונות כמה סאים תבואה היו לנו בשנה פלונית, כמה דינרים הוציא בחתונת בנו, וכיוצא באלו, ונקראים 'שיחה בטלה' מכיון שאין בהן צורך ותועלת{{הערה|רמב"ם הלכות שבת כג, יח.}}.
 חז"ל שיבחו את רבי חייא ורבן יוחנן בן זכאי שלא שח שיחה בטלה מימיו{{הערה|סוכה כח, א.}}.
-בפירוש המשניות הגדיר הרמב"ם דיבורים אלו כ'דיבור הנמאס' מה שעוסקים האנשים במה שאירע, ובמה שהיה, ומה מנהגי המלך פלוני, ואיך היתה סיבת מות פלוני, או איך התעשר פלוני{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם אבות א יז. בשונה מדיבור של מצוה, דיבור האהוב, ודיבור המותר, אך מעולה מהדיבור האסור.}}.
+בפירוש המשניות הגדיר הרמב"ם דיבורים אלו כ'דיבור הנמאס' מה שעוסקים האנשים במה שאירע, ובמה שהיה, ומה מנהגי המלך פלוני, ואיך הייתה סיבת מות פלוני, או איך התעשר פלוני{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם אבות א יז. בשונה מדיבור של מצוה, דיבור האהוב, ודיבור המותר, אך מעולה מהדיבור האסור.}}.
 בנוגע לגדר ההלכתי של דיבורים אלו, נחלקו הפוסקים, כאשר המחמירים{{הערה|רש"י יומא יט, ב, מדרש תהלים לט, ד, פרי מגדים אורח חיים קנא, אשל אברהם סק"א, דרכי משה יורה דעה רמו סק"ט, יומא עז, א, ועוד.}} טוענים שדיבורים אלו אסורים מהתורה, והמקלים{{הערה|ספרי ואתחנן לד, ובפירוש רש"י על הפסוק 'ודיברת בם' (דברים לד, ז) דעת רב אחא בר יעקב במסכת יומא שבהערה הקודמת, עבודה זרה ג, ב, ועוד.}} מצדדים שהאיסור הוא רק מדרבנן ורק כשמדבר בהם בזמן שעוסק בתורה, אך בשאר הזמנים אין בזה איסור של ממש.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ===סייגים מיוחדים נוספים===
-אף שיש צדדים להתיר דברים בטלים, הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים הוא מכת לצים{{הערה|שערי תשובה לרבנו יונה קעז.}}, ובבית הכנסת אין לדבר בהם כלל, היות ונכללים בגדר של קלות ראש{{הערה|רמב"ם תפלה יא ו; טוש"ע או"ח קנא א.}}, ולא ידבר בהם קודם התפילה{{הערה|ברכות לא, א; רמב"ם תפלה ד יח; טוש"ע או"ח צג ב.}}, ורבותינו נשיאינו ביקשו לעורר שלא ידברו בדברים בטלים בבית הכנסת, ובפרט בזמן התפילה{{הערה|1=[ https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/2/80.htm קונטרס אחרון שבתניא אגרת ט]. שיחת ש"פ נצבים תשכ"ח – תורת מנחם חלק נג עמוד 466: אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב ח"א עמוד קעז ואילך.}}.
+אף שיש צדדים להתיר דברים בטלים, הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים הוא מכת לצים{{הערה|שערי תשובה לרבנו יונה קעז.}}, ובבית הכנסת אין לדבר בהם כלל, היות ונכללים בגדר של קלות ראש{{הערה|רמב"ם תפלה יא ו; טוש"ע או"ח קנא א.}}, ולא ידבר בהם קודם התפילה{{הערה|ברכות לא, א; רמב"ם תפלה ד יח; טוש"ע או"ח צג ב.}}, ורבותינו נשיאינו ביקשו לעורר שלא ידברו בדברים בטלים בבית הכנסת, ובפרט בזמן התפילה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/2/80.htm קונטרס אחרון שבתניא אגרת ט]. שיחת ש"פ נצבים תשכ"ח – תורת מנחם חלק נג עמוד 466: אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב ח"א עמוד קעז ואילך.}}.
 כמו כן יש זמנים מיוחדים בהם אסור להרבות בשיחת בטלה, כמו בשבת{{הערה|רמב"ם שבת כד ד, על פי שבת קיג ב, לפירוש התוספות שם ד"ה שלא, בשם רבנו תם; טוש"ע או"ח שז א. ירושלמי שבת טו, ג.}}, בה הזהירו רבותינו נשיאינו בפירוש להימנע מדברים בטלים{{הערה|1=קונטרס עץ חיים סעיף כה. [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/7/4/61.htm שיחת ליל כ' כסלו תרפ"ד], ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז עמוד 61.}}.
-אצל חסידים נזהרים במיוחד בראש השנה שלא לדבר דיבורים בטלים כלל, ולנצל את כל הזמן לאמירת תהילים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק י', עמוד תכה. ספר המאמרים תרצ"ז, עמוד 310.}}.
+אצל חסידים נזהרים במיוחד בראש השנה שלא לדבר דיבורים בטלים כלל, ולנצל את כל הזמן לאמירת תהלים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק י', עמוד תכה. ספר המאמרים תרצ"ז, עמוד 310.}}.
 ==בתורת החסידות==
-דיבורים בטלים מגיעים מ[[יסוד הרוח]] שבנפש, ובדוגמת הרוח - אין להם ממשות ותועלת{{הערה|1=[[לקוטי אמרים פרק א']].}}, ומגיעים לאדם מצד [[פריקת עול]], ומביאים אותו ל[[מחשבות זרות]] ועד להרהורי עבירה, היות ובכח הדיבור לפעול על הנפש ולמשוך אותה לענינים שבה מדברים{{הערה|1=[ https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/1/4/53.htm ספר המאמרים תרצ"ב מוצאי יום כיפור, עמוד נג].}}, וכן מגשמים את הנפש שלא תהיה לה שייכות לרוחניות ולא תוכל לחוש בעדינות של הענינים הרוחניים{{הערה|1=[ https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/30/270.htm שיחת שבת פרשת ראה תשט"ו].}}.
+דיבורים בטלים מגיעים מ[[יסוד הרוח]] שבנפש, ובדוגמת הרוח - אין להם ממשות ותועלת{{הערה|1=[[לקוטי אמרים פרק א']].}}, ומגיעים לאדם מצד [[פריקת עול]]{{הערה|ראו גם ספר המאמרים אידיש בתרגום ללשון הקודש עמוד 95 מאמר ד"ה קרוב ה' לכל קוראיו סעיף ג'.}}, ומביאים אותו ל[[מחשבות זרות]] ועד להרהורי עבירה, היות ובכח הדיבור לפעול על הנפש ולמשוך אותה לענינים שבה מדברים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/1/4/53.htm ספר המאמרים תרצ"ב מוצאי יום כיפור, עמוד נג].}}, וכן מגשמים את הנפש שלא תהיה לה שייכות לרוחניות ולא תוכל לחוש בעדינות של הענינים הרוחניים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/30/270.htm שיחת שבת פרשת ראה תשט"ו].}}.
 ===השפעתם על הנפש===
@@ שורה 33: / שורה 32: @@
 ===דיבורים בטלים של תלמידי חכמים===
-[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר{{הערה|1=[ http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16082&hilite=5a35c6cc-7bc7-4d5d-91d2-78973e41d7f9&st=%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8&pgnum=218 דרך מצוותיך, מצוות תגלת מצורע]. עד"ז ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/17/38b.htm פירוש המילות לאדמו"ר האמצעי, לדוד בשנותו, לח, ב].}} שהדיבורים בטלים מגיעים מ'מותרי המוחין', ולכן – תלמידי חכמים שמוחם מלא ושקוע בעניני קדושה, גם ה'שיחת חולין' והדברים בטלים' שלהם – צריכים לימוד, והם בחינת [[חכמה עילאה]] ממש, אך אצל שאר האנשים, אפילו שהם אנשים כשרים ויראי שמים, מותרי המוחין שלהם אינם תורה, ולכן הדברים בטלים שלהם אסורים ומטמאים את הנפש{{הערה|וייתכן שזהו הביאור גם להיתר שנוהגים ב[[חסידישע דברים בטלים]].}}.
+[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16082&hilite=5a35c6cc-7bc7-4d5d-91d2-78973e41d7f9&st=%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8&pgnum=218 דרך מצוותיך, מצוות תגלת מצורע]. עד"ז ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/17/38b.htm פירוש המילות לאדמו"ר האמצעי, לדוד בשנותו, לח, ב].}} שהדיבורים בטלים מגיעים מ'מותרי המוחין', ולכן – תלמידי חכמים שמוחם מלא ושקוע בעניני קדושה, גם ה'שיחת חולין' והדברים בטלים' שלהם – צריכים לימוד, והם בחינת [[חכמה עילאה]] ממש, אך אצל שאר האנשים, אפילו שהם אנשים כשרים ויראי שמים, מותרי המוחין שלהם אינם תורה, ולכן הדברים בטלים שלהם אסורים ומטמאים את הנפש{{הערה|וייתכן שזהו הביאור גם להיתר שנוהגים ב[[חסידישע דברים בטלים]].}}.
 ==אצל הרבי==
-באחת היחידות למשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] התבטא בפניו הרבי שמה שהוא לא משער שהחסידים יקיימו לפחות ב-50% הוא אינו תובע כלל, היות ואז זה נכנס בגדר 'דברים בטלים'{{הערה|1=[ http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%91_-_%D7%A8%27_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%98 יומן ר' אהרון קורנט, תשרי תשמ"ב].}}.
+באחת היחידות למשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] התבטא בפניו הרבי שמה שהוא לא משער שהחסידים יקיימו לפחות ב-50% הוא אינו תובע כלל, היות ואז זה נכנס בגדר 'דברים בטלים'{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%91_-_%D7%A8%27_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%98 יומן ר' אהרון קורנט, תשרי תשמ"ב].}}.
 באופן דומה התבטא הרבי בפני העיתונאי נתן ילין מור (פרידמן){{הערה|בעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי ראש השנה תשל"ז.}}, שישתדל למלא את בקשתו ולא לגרום לו להיכשל בדיבורים בטלים.
@@ שורה 43: / שורה 41: @@
 התבטאות פומבית דומה אמר הרבי בקשר להכרח להוריד את הדברים שמדברים בהתוועדות למעשה בפועל{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשמ"ב, התוועדויות חלק א' עמוד 490.}}, אחרת אפילו דברי התורה והקדושה שנאמרו, נכנסים בגדר דברים בטלים{{הערה|1=ראו גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4591.htm אגרות קודש חלק יג אגרת 'תקצא], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3909.htm חלק יב אגרת ג'תתקט], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3958.htm ג'תתקנח], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4088.htm ד'פח]. תורת מנחם כרך טו עמ' 227.ר"ד מדברי הרבי עם האדמו"ר מגור ביום ה' כ"ד אייר תשל"ז - פרדס חב"ד גליון 18 עמ' 42.}}.
-הרבי הדריך פעמים רבות, שבדורנו עיקר ה[[אתכפיא]] אינה בהימנעות מאכילה ושתיה, כי אם ההימנעות מדברים בטלים וכדומה{{הערה|1=[ https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4196.htm אגרות קודש חלק י"ב אגרת 'קצו]. וכך מסופר על אדמו"ר הרש"ב שאמר לאחד הבחורים שנכנסו ליחידות שכפי ש[[שד"ר]] שנוסע לגייס כספים את עיקר הכסף הוא אוסף דווקא מה'עשירים', כך גם באיברים ישנם אברים 'עשירים' שפועלים הרבה ואברים שפועלים מעט זמן במשך היום, ועיקר ה'גביה' של ה'אתכפיא' צריכה להיות דווקא מהאיברים ה'עשירים', דוגמת הפה שמדבר הרבה והעיניים והאוזניים שרואות ושומעות כל המזן, ולא כל כך מהאכילה והשתיה שהם האברים ה'עניים'.}}.
+הרבי הדריך פעמים רבות, שבדורנו עיקר ה[[אתכפיא]] אינה בהימנעות מאכילה ושתיה, כי אם ההימנעות מדברים בטלים וכדומה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4196.htm אגרות קודש חלק י"ב אגרת 'קצו]. וכך מסופר על אדמו"ר הרש"ב שאמר לאחד הבחורים שנכנסו ליחידות שכפי ש[[שד"ר]] שנוסע לגייס כספים את עיקר הכסף הוא אוסף דווקא מה'עשירים', כך גם באיברים ישנם אברים 'עשירים' שפועלים הרבה ואברים שפועלים מעט זמן במשך היום, ועיקר ה'גביה' של ה'אתכפיא' צריכה להיות דווקא מהאיברים ה'עשירים', דוגמת הפה שמדבר הרבה והעיניים והאוזניים שרואות ושומעות כל המזן, ולא כל כך מהאכילה והשתיה שהם האברים ה'עניים'.}}. על פי השמועה, הרבי אמר ב[[יחידות]], כי מבחור נדרש להקדיש שעה וחצי ביום לדברים בטלים{{מקור}}.
 ==חסידישע דברים בטלים==
-אצל חסידים נהגו להרבות בדיבורים 'סביב' ענייני החסידות, אף שאינם עוסקים ישירות בעניני עבודת השם לימוד ויראת שמים. דיבורים אלו מכונים בפי חסידים 'חסידישע דברים בטלים'{{הערה|ראו לדוגמא זכרון לבני ישראל פרק טז.}}.
+אצל חסידים נהגו להרבות בדיבורים 'סביב' ענייני החסידות, אף שאינם עוסקים ישירות בעניני עבודת השם לימוד ויראת שמים. דיבורים אלו מכונים בפי חסידים 'חסידישע דברים בטלים'{{הערה|ראו לדוגמה זכרון לבני ישראל פרק טז.}}.
+[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא על דיבורים אלו, שהם בדוגמת דברי חז"ל: "מה שאסר לנו הקב"ה, התיר לנו כמותו"{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=26275&width=-17&scroll=0&udid=16009757039239222&fs=6422%2C6442%2C6443%3B6431%2C6442%2C6443%3B6441%2C6442%2C6443&pagenum=22 ספר השיחות תרצ"ו עמוד 14].}}.
+המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]] סיפר שבהיותו בישיבה היה לו חברותא עבור כל דבר ודבר, וכך הייתה לו גם חברותא קבועה לדבר יחד ב'חסידישע דברים בטלים' עם החסיד ר' [[בערל קורניצער]].
-[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא על דיבורים אלו, שהם בדוגמת דברי חז"ל: "מה שאסר לנו הקב"ה, התיר לנו כמותו"{{הערה|1=[ https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=26275&width=-17&scroll=0&udid=16009757039239222&fs=6422%2C6442%2C6443%3B6431%2C6442%2C6443%3B6441%2C6442%2C6443&pagenum=22 ספר השיחות תרצ"ו עמוד 14].}}.
+== דברים שהם בטלים ==
+כאשר הדברים הנאמרים בהתוועדות אינם באים ל[[בכן]] ולפועל, הרי זהו ענין של "'''דברים בטלים'''":
-המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]] סיפר שבהיותו בישיבה היה לו חברותא עבור כל דבר ודבר, וכך היתה לו גם חברותא קבועה לדבר יחד ב'חסידישע דברים בטלים'.
+"דברים בטלים" – אין פירושם דברים ריקים מתוכן, כדעת העולם; אלא פירושם הפשוט הוא – דברים שהם '''בטלים''', דברים שאינם פועלים פעולתם, אפילו אם אינם ריקים מתוכן מצד עצמם{{הערה|התוועדות ש"פ חיי שרה תשט"ז, תו"מ ע' 227. וראה מכתב כ"ט מ"ח תשט"ז (אגרות- קודש חי"ב ריש ע' צח): "וכמדובר בהתועדות כ"פ וגם בש"ק מברכין זה העבר כו'". וראה גם מכתב י"ד כסלו; ג' מנ"א תשט"ז (אגרות- קודש שם ע' קמז; חי"ג ע' שכח). ועוד.}}.
 ==ראו גם==
 *[[שמירת הזמן]]
 *[[חכמות חיצוניות]]
+*[[ציון#חומת בת ציון|חומת בת ציון]]
+*[[ליצנות דיבורי איסור ודברים בטלים]]
+{{דיבור}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:עבודת ה']]
+[[קטגוריה:דיבור]]