פתיחת הארון – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:סליחות ערב ראש השנה תשנ"ב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|פתיחת הארון בעת אמירת סליחות ב-[[770]]. ערב ראש השנה תשנ"ב]] | |||
מנהג '''פתיחת [[ארון קודש|הארון]]''' הוא חלק ממנהגי [[בית הכנסת]], והוא נהוג בשעת הוצאת והכנסת [[ספר תורה|ספר התורה]] ל[[קריאת התורה|קריאה]] בימי שני וחמישי שבתות ומועדים, וכן לאמירת תחנונים ופיוטים בימים הנוראים ובימי הסליחות. | מנהג '''פתיחת [[ארון קודש|הארון]]''' הוא חלק ממנהגי [[בית הכנסת]], והוא נהוג בשעת הוצאת והכנסת [[ספר תורה|ספר התורה]] ל[[קריאת התורה|קריאה]] בימי שני וחמישי שבתות ומועדים, וכן לאמירת תחנונים ופיוטים בימים הנוראים ובימי הסליחות. | ||
| שורה 4: | שורה 5: | ||
==הלכות ומנהגים== | ==הלכות ומנהגים== | ||
[[קובץ:פתיחת הארון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|פתיחת הארון בעת אמירת סליחות בבית הכנסת [[מארינה רושצ'ה]], מוסקבה תשע"ט]] | |||
===בתעניות ובימי הסליחות=== | ===בתעניות ובימי הסליחות=== | ||
בקהילות אשכנז ובקהילות חב"ד נוהגים לפתוח את הארון באמירת פסוקי 'שמע קולנו' בסדר ה'[[סליחות]]', וכן לאמירת תפילת [[אבינו מלכנו]]. | בקהילות אשכנז ובקהילות חב"ד נוהגים לפתוח את הארון באמירת פסוקי 'שמע קולנו' בסדר ה'[[סליחות]]', וכן לאמירת תפילת [[אבינו מלכנו]]. | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
בחגים ובימים הנוראים מוסיפים אמירת י"ג מידות הרחמים ותפילה מיוחדת נוספת. | בחגים ובימים הנוראים מוסיפים אמירת י"ג מידות הרחמים ותפילה מיוחדת נוספת. | ||
באם לא הספיק לומר 'ויהי בנסוע' בזמן פתיחת הארון, אפשר לומר אותו עד פתיחת הספר לקריאה, (וכן בנוגע לאמירת 'וזאת התורה' בשעת ההגבהה, שניתן לומר | באם לא הספיק לומר 'ויהי בנסוע' בזמן פתיחת הארון, אפשר לומר אותו עד פתיחת הספר לקריאה, (וכן בנוגע לאמירת 'וזאת התורה' בשעת ההגבהה, שניתן לומר עד להחזרת הספר לארון הקודש){{הערה|משנ"ב סי' קל"ד ס"ק י"ג, פסק"ת שם, פתחי שערים על שערי אפרים שער י' ס"א.}}. | ||
===בעת החזרת הספר תורה=== | ===בעת החזרת הספר תורה=== | ||
| שורה 30: | שורה 31: | ||
==סגולות== | ==סגולות== | ||
בספר 'מורה באצב"ע' של ה[[חיד"א]] מובאת הסגולה שבחודש התשיעי | בספר 'מורה באצב"ע' של ה[[חיד"א]] מובאת הסגולה שבחודש התשיעי ל[[הריון]] יש להשתדל לפתוח את ארון הקודש, והוסיף שיש למנהג זה סמך על דרך הסוד. | ||
על אף שבכמה מכתבים ואגרות קודש כותב הרבי לאנשים פרטיים סגולה זו, אך מזהיר לעשות זאת באופן שהדבר לא יבלוט{{הערה|אג"ק חלק ו' ע' כז, "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי להריונה . . ישתדל (בלי בליטות בדבר) בפתיחת הארון בימי הקריאה בתורה עד אחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת". וכן באג"ק חלק ז' עמ' קח "ומהנכון הי' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת, עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת".}}, כאשר הכינו לדפוס את 'קובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון ולידה' והכניסו אותו להגהת הרבי, מחק הרבי מנהג זה{{הערה|עדות הרב אברהם ישעיה הולצברג בגליון התקשרות שסב עמוד 18.}}. בשל כך, הדעות חלוקות כאשר ישנם הטוענים שאין זה מנהג חב"ד והוראת הרבי ניתנה רק במקרים מסויימים יוצאי דופן כגון במקרה של סיבוך בהריון{{מקור}}. | על אף שבכמה מכתבים ואגרות קודש כותב הרבי לאנשים פרטיים סגולה זו, אך מזהיר לעשות זאת באופן שהדבר לא יבלוט{{הערה|אג"ק חלק ו' ע' כז, "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי להריונה . . ישתדל (בלי בליטות בדבר) בפתיחת הארון בימי הקריאה בתורה עד אחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת". וכן באג"ק חלק ז' עמ' קח "ומהנכון הי' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת, עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת".}}, כאשר הכינו לדפוס את 'קובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון ולידה' והכניסו אותו להגהת הרבי, מחק הרבי מנהג זה{{הערה|עדות הרב אברהם ישעיה הולצברג בגליון התקשרות שסב עמוד 18.}}. בשל כך, הדעות חלוקות כאשר ישנם הטוענים שאין זה מנהג חב"ד והוראת הרבי ניתנה רק במקרים מסויימים יוצאי דופן כגון במקרה של סיבוך בהריון{{מקור}}. | ||
===פתיחת הפרנסה=== | ===פתיחת הפרנסה=== | ||
בליל [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם אמירת תפילת '[[עלינו לשבח]]' בסיום [[ערבית]], נוהגים לומר את מזמור ה[[תהלים]] 'לדוד מזמור' שעל פי תורת הסוד הוא מסוגל להמשכת הפרנסה{{הערה| | בליל [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם אמירת תפילת '[[עלינו לשבח]]' בסיום [[ערבית]], נוהגים לומר את מזמור ה[[תהלים]] 'לדוד מזמור' שעל פי תורת הסוד הוא מסוגל להמשכת הפרנסה{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' סח. וראה שם מקורות למנהג זה}}. | ||
הרבי הרש"ב אמר שהכלי להשפעות גשמיות על כל השנה הוא הכוונה בליל ראש השנה באמירת "לדוד מזמור", ושמחת יתרה על התורה בשמחת תורה {{הערה| סה"ש תרפ"ז עמ' 112.}}. | |||
בספר "לשמע אוזן" מובא שבמוצאי [[יום הכיפורים]] [[תרפ"ח]], אמר הרבי הריי"צ: אמר לי אבי (= הרבי הרש"ב): ע"י שני דברים ממשיכים גשמיות על השנה כולה, ע"י אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה וביוהכ"פ אחר שמונה עשרה בכוונה עצומה, וע"י עריכת הסעודה במוצאי יוהכ"פ בהתרחבות".{{הערה| לשמע אוזן, (מהדורת אידיש), עמ' 145.}}. | |||
בקהילות רבות מזמור התהלים נאמר כאשר ארון הקודש פתוח, ואת פתיחת הארון לאמירת מזמור זה נוהגים למכור בדמים מרובים והיא מכונה בשם 'פתיחת הפרנסה'. | בקהילות רבות מזמור התהלים נאמר כאשר ארון הקודש פתוח, ואת פתיחת הארון לאמירת מזמור זה נוהגים למכור בדמים מרובים והיא מכונה בשם 'פתיחת הפרנסה'. | ||
| שורה 49: | שורה 53: | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] הוסיף שכאשר "פותחים את ארון הקודש בבית הכנסת, פותחים למעלה את עולם ארון ברית ה' שבו עומדים הכוחות ומסירות הנפש של כל ספרי התורה שבני ישראל כתבו בכל הדורות, ומלאך מיכאל מכריז "וה' בהיכל קדשו הס מפני כל הארץ". וכשיהודי אומר באותה שעה מעומק הלב "בריך שמי' דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך", מבקש מלאך מיכאל רחמים שבקשתו תמולא"{{הערה|ליקוטי דיבורים, כרך ב' ליקוט יג אות ג.}}. | [[אדמו"ר המהר"ש]] הוסיף שכאשר "פותחים את ארון הקודש בבית הכנסת, פותחים למעלה את עולם ארון ברית ה' שבו עומדים הכוחות ומסירות הנפש של כל ספרי התורה שבני ישראל כתבו בכל הדורות, ומלאך מיכאל מכריז "וה' בהיכל קדשו הס מפני כל הארץ". וכשיהודי אומר באותה שעה מעומק הלב "בריך שמי' דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך", מבקש מלאך מיכאל רחמים שבקשתו תמולא"{{הערה|ליקוטי דיבורים, כרך ב' ליקוט יג אות ג.}}. | ||
הרבי ביאר שהוצאת ספר תורה היא נתינת כח לכללות עבודת ה'. שהיא כמו נסיעת הארון שאז "ויאמר משה" בחינת משה שישנו בכל יהודי ממשיך ומגלה ופועל "קומה ה'" הוספה בכל ענייני קדושה, [[עשה טוב]]. וכן העניין של "יפוצו אויבך וינוסו משנאיך", ביטול ושלילת כל העניינים הבלתי-רצויים, [[סור מרע]]{{הערה|ובפרט בהזדמנויות שמוציאים שלושה ספרי תורה - [[חזקה]] בנתינת כח על כללות העבודה. [[דבר מלכות ויקרא|שיחת ש"פ ויקרא תנש"א]].}}. | |||
==מנהגי חב"ד== | ==מנהגי חב"ד== | ||
| שורה 60: | שורה 66: | ||
*רק לאחר סגירת ארון הקודש אומר החזן 'שמע ישראל' (בשבת) ו'גדלו' (בימות החול){{הערה|גליון התקשרות גליון תק עמוד 16 הערה 8.}}. | *רק לאחר סגירת ארון הקודש אומר החזן 'שמע ישראל' (בשבת) ו'גדלו' (בימות החול){{הערה|גליון התקשרות גליון תק עמוד 16 הערה 8.}}. | ||
*הרבי שלל את ההנהגה להסיר את כתר הספר תורה לפני שמגיע לבימת הקריאה כדי שלא יפול, ועורר שיש להסיר את הכתר רק לאחר שהספר נח על הבימה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת יום שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 308].}}. | |||
*אין קשר בין הכיבוד של פתיחת הארון בהוצאת ספר התורה, לפתיחת הארון בהחזרת הספר. כך גם נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 27.}} כאשר כיבדו אותו בפתיחת הארון, שלא הכניס חזרה את הספר לארון הקודש בסיום הקריאה, וכך התבטא [[הרבי]] במפורש שגם כאשר יש איזה ענין להשתדל לפתוח את ארון הקודש, אין זה נוגע להחזרת ספר התורה לארון{{הערה|רשימות. חוברת ד' עמוד 16. חוברת ה' עמוד 30.}}. | *אין קשר בין הכיבוד של פתיחת הארון בהוצאת ספר התורה, לפתיחת הארון בהחזרת הספר. כך גם נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 27.}} כאשר כיבדו אותו בפתיחת הארון, שלא הכניס חזרה את הספר לארון הקודש בסיום הקריאה, וכך התבטא [[הרבי]] במפורש שגם כאשר יש איזה ענין להשתדל לפתוח את ארון הקודש, אין זה נוגע להחזרת ספר התורה לארון{{הערה|רשימות. חוברת ד' עמוד 16. חוברת ה' עמוד 30.}}. | ||
* | *הציבור ובמיוחד ילדים קטנים מקפידים לנשק את ספרי התורה הן בהוצאתם מארון הקודש, והן בהחזרתם{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_868/#_ftn93 דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א], בהערה הראשונה.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ארון קודש]] | *[[ארון קודש]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''הגבהת, גלילת, והחזרת ספר תורה''', שונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג | |||
*'''סגולות פתיחת הארון''', גליון המבשר תורני ערב שבת פרשת חוקת תשפ"ד | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*גדליה אבערלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view טלטול ספר תורה למנין שעובר לדירה אחרת לשבת אחת]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 33 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת]] | |||