בין השמשות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
לגבי '''סיום''' בין השמשות פסק [[אדמו"ר הזקן]] (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע"פ שו"ע הרב סימן רצג א').}}. אבל לגבי '''תחילתו''' (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]], סדר הכנסת שבת.}}: | לגבי '''סיום''' בין השמשות פסק [[אדמו"ר הזקן]] (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע"פ שו"ע הרב סימן רצג א').}}. אבל לגבי '''תחילתו''' (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]], סדר הכנסת שבת.}}: | ||
א. דעת כמה מ[[הראשונים]]{{הערה|הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין, | א. דעת כמה מ[[הראשונים]]{{הערה|הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין, אגודה סי' מט, ב"ח ס"ב ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא '''בשקיעה''' (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות '''לפני''' השקיעה. אדמו"ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה '''זו'''{{הערה|שוע"ר רסא ה', על פי המגן אברהם ברסא ס"ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי{{הערה|לדוגמא, מכתב הנדפס בלקו"ש חט"ז עמ' 577.}}. | ||
ב. דעת ר' יהודה{{הערה|שבת לד ב.}}, שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה. | ב. דעת ר' יהודה{{הערה|שבת לד ב.}}, שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ד. דעת ר"ת{{הערה|תוספות שבת לה א, ד"ה תרי.}} ש'''מתחיל''' משעה אחרי השקיעה (ועד אז הוא לשיטתו יום גמור) ונמשך 12 דקות. | ד. דעת ר"ת{{הערה|תוספות שבת לה א, ד"ה תרי.}} ש'''מתחיל''' משעה אחרי השקיעה (ועד אז הוא לשיטתו יום גמור) ונמשך 12 דקות. | ||
והיינו, שלכולי עלמא נפסקה הלכה כרבי יהודה, אלא שיש הסוברים שזמן הלילה לשיטתו היא השקיעה, יש הסוברים שהוא ח"י רגעים אחרי השקיעה, ויש הסוברים שהוא מהלך ד' מילין (72 דקות) אחרי השקיעה. | |||
==השיטות במהותו של זמן בין השמשות== | ==השיטות במהותו של זמן בין השמשות== | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
ג. שהוא גם יום וגם לילה. | ג. שהוא גם יום וגם לילה. | ||
אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות, היא | אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות, היא בדבר שחייבים לעשותו ביום (כגון [[ברית מילה]]): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה. | ||
==חידושו של אדמו"ר הזקן== | ==חידושו של אדמו"ר הזקן== | ||
ב"סדר הכנסת שבת"{{הערה|שב[[סידור אדמו"ר הזקן]], ונדפס בהוצאה החדשה דשוע"ר (בפסקי הסידור שבסוף חלק ב') עם מראי מקומות והערות.}} חידש אדמו"ר הזקן חידוש גדול בהגדרת זמן השקיעה. שזמן השקיעה '''אינו''' "שקיעה הנראית", אלא "שקיעה האמיתית", כדלקמן: | [[קובץ:זוית השמש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המחשה לשקיעה האמיתית]]ב"סדר הכנסת שבת"{{הערה|שב[[סידור אדמו"ר הזקן]], ונדפס בהוצאה החדשה דשוע"ר (בפסקי הסידור שבסוף חלק ב') עם מראי מקומות והערות.}} חידש אדמו"ר הזקן חידוש גדול בהגדרת זמן השקיעה. שזמן השקיעה '''אינו''' "שקיעה הנראית", אלא "שקיעה האמיתית", כדלקמן: | ||
'''שקיעה הנראית''' מגדיר אדמו"ר הזקן כמצב בו השמש כבר שקעה (ירדה מתחת לאופק ואינה נראית), אך היא מאירה עדיין על צמרות העצים (מלמטה למעלה). גובה "ארץ המישור" בישראל הוא כשלושים מטרים מעל פני הים, וזמן השקיעה בגובה זה הוא כדקה אחרי השקיעה בגובה פני הים{{הערה|קיצור הלכות משו"ע אדמה"ז עמ' צח הערה 27.}}. | '''שקיעה הנראית''' מגדיר אדמו"ר הזקן כמצב בו השמש כבר שקעה (ירדה מתחת לאופק ואינה נראית), אך היא מאירה עדיין על צמרות העצים (מלמטה למעלה). גובה "ארץ המישור" בישראל הוא כשלושים מטרים מעל פני הים, וזמן השקיעה בגובה זה הוא כדקה אחרי השקיעה בגובה פני הים{{הערה|קיצור הלכות משו"ע אדמה"ז עמ' צח הערה 27.}}. | ||
| שורה 39: | שורה 41: | ||
===מחבר מעלה ומטה=== | ===מחבר מעלה ומטה=== | ||
על ידי ביטול היש (שהוא ה"אין" שמלמטה למעלה) מעורר בחינת אין העליון (הכתר, מלמעלה למטה) {{הערה|אג"ה סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום.}}, ועל המבואר{{הערה|בת"א פ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה.}} בענין [[מצה]] שהוא [[אתכפיא]] (לחם עוני, בחינת אין) הממשיך | על ידי ביטול היש (שהוא ה"אין" שמלמטה למעלה) מעורר בחינת אין העליון (הכתר, מלמעלה למטה) {{הערה|אג"ה סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום.}}, ועל דרך המבואר{{הערה|בת"א פ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה.}} בענין [[מצה]] שהוא [[אתכפיא]] (לחם עוני, בחינת אין) הממשיך גילוי [[סובב כל עלמין]] (כתר). ועל דרך זה גם העילוי ממדרגה למדרגה הוא ע"י בחינת אין שבינתיים (לדוגמא, ה[[גן עדן#העמוד|עמוד]] שעל ידו עולים מגן עדן התחתון לעליון הוא חלול (אין){{הערה|לקו"ת ד"ה מראיהם ומעשיהם, וד"ה והאיש משתאה.}}). | ||
===מחבר חול וקודש=== | ===מחבר חול וקודש=== | ||
שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת: | שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת: | ||
'''א.''' ימי המעשה הם [[בי"ע]]{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) ו[[שבת]] היא [[אצילות]] ([[קודש]]). לביאור זה בין השמשות הוא [[קודש הקודשים|היכל קודש הקודשים]] (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן נברא בו [[קבר משה|קברו של משה]] | '''א.''' ימי המעשה הם [[בי"ע]]{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) ו[[שבת]] היא [[אצילות]] ([[קודש]]). לביאור זה בין השמשות הוא [[קודש הקודשים|היכל קודש הקודשים]] (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן נברא בו [[קבר משה|קברו של משה]] שב[[הר נבו]]. נבו הוא אותיות נ'-בו (הרומזות ל[[שער החמשים|שער החמישים]]), שהוא ממוצע בין היש לאין - בין ה[[בינה]] הנקראת "יש" לבין ה[[חכמה]] שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}. | ||
'''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י [[דיבור]], ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי ה[[מחשבה]]). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את | '''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י [[דיבור]], ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי ה[[מחשבה]]). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את הדיבור ל[[מחשבה]] והוא הנקרא [[הגיון]]. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"{{הערה|תהלים יט טו.}}), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה" (אוה"ת נ"ך ב' עמ' תשלז).}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||