עליית נשמה – הבדלי גרסאות
הסרת ההפניה לדף נפש תגית: הסרת הפניה |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=פעולה של צדיקים בהיותם בעולם הזה לעלות עם הנשמה לעולמות הרוחניים ולפעול בהם פעולות|אחר=עליית הנשמה מדרגה לדרגה אחר הפטירה|ראו=[[עילוי נשמה]]}} | |||
'''עליית נשמה''' היא פעולה של צדיקי וקדושי עליון, שבעודם בגופם בעולם הזה ביצעו פעולה רוחנית להתרומם מהגשמיות ולהשביע את הנשמה לעלות למעלה לעולמות הרוחניים לפעול פעולות שונות. | '''עליית נשמה''' היא פעולה של צדיקי וקדושי עליון, שבעודם בגופם בעולם הזה ביצעו פעולה רוחנית להתרומם מהגשמיות ולהשביע את הנשמה לעלות למעלה לעולמות הרוחניים לפעול פעולות שונות. | ||
== | ==מהות עליית הנשמה ואופנה== | ||
באגרת מיוחדת מבאר [[אדמו"ר הריי"צ]] את המהות של עליית הנשמה, בכך שהעולמות הרוחניים אינם 'מנותקים' מהעולם הזה, אלא הם רובד נעלה ורוחני של עולם הזה עצמו, ועל כן, כאשר אדם מצליח להתנתק מהגשמיות שכובלת אותו, יכולה הנשמה להתעלות לרובד הרוחני של העולם ולפעול בו פעולות{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=193 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד קנו]. ראו עיבוד של המכתב בשיחת השבוע גליון 803 במדור 'דרכי החסידות'.}}. | באגרת מיוחדת מבאר [[אדמו"ר הריי"צ]] את המהות של עליית הנשמה, בכך שהעולמות הרוחניים אינם 'מנותקים' מהעולם הזה, אלא הם רובד נעלה ורוחני של עולם הזה עצמו, ועל כן, כאשר אדם מצליח להתנתק מהגשמיות שכובלת אותו, יכולה הנשמה להתעלות לרובד הרוחני של העולם ולפעול בו פעולות{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=193 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד קנו]. ראו עיבוד של המכתב בשיחת השבוע גליון 803 במדור 'דרכי החסידות'.}}. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
בספר 'דור דעה'{{הערה|פרק ט'.}} מקשר את פעולת עליית הנשמה עם דברי חז"ל אודות ארבעה שנכנסו לפרד"ס, שבעודם בגופם עלתה נשמתם 'לטייל' בעולמות הרוחניים{{הערה|תלמוד בבלי חגיגה יד, ב.}}, ומה שסיפרו מראייתם, היא המקור לכל [[פרקי היכלות|ספרות ה'היכלות']], והיסודות לתורת הסוד. | בספר 'דור דעה'{{הערה|פרק ט'.}} מקשר את פעולת עליית הנשמה עם דברי חז"ל אודות ארבעה שנכנסו לפרד"ס, שבעודם בגופם עלתה נשמתם 'לטייל' בעולמות הרוחניים{{הערה|תלמוד בבלי חגיגה יד, ב.}}, ומה שסיפרו מראייתם, היא המקור לכל [[פרקי היכלות|ספרות ה'היכלות']], והיסודות לתורת הסוד. | ||
על [[הבעל שם טוב]] מסופר שהיה נוהג לעשות עליית נשמה לעיתים קרובות{{הערה|ראו בהערה לקמן מ'שמועות וסיפורים'. וראו גם סיפורים נפלאים כפר חב"ד תשע"א עמוד 77 אודות עליית הנשמה בחג הפסח באיסטנבול, שהבעל שם טוב מסר את נפשו לבטל את הגזירה. ובספר השיחות תש"ב עמוד קמז (אוצר סיפורי חב"ד חלק א' עמוד 37) מספר אדמו"ר הריי"צ על הזדמנות אחרת בה היתה גזירה על אחת ממושבות ישראל שלא היה ניתן לבטל אותה, ובדרכו חזרה מהעולמות העליונים ראה היכל ממנו זורח אור גדול, מכפרי חוטב עצים שאמר | על [[הבעל שם טוב]] מסופר שהיה נוהג לעשות עליית נשמה לעיתים קרובות{{הערה|ראו בהערה לקמן מ'שמועות וסיפורים'. וראו גם סיפורים נפלאים כפר חב"ד תשע"א עמוד 77 אודות עליית הנשמה בחג הפסח באיסטנבול, שהבעל שם טוב מסר את נפשו לבטל את הגזירה. ובספר השיחות תש"ב עמוד קמז (אוצר סיפורי חב"ד חלק א' עמוד 37) מספר אדמו"ר הריי"צ על הזדמנות אחרת בה היתה גזירה על אחת ממושבות ישראל שלא היה ניתן לבטל אותה, ובדרכו חזרה מהעולמות העליונים ראה היכל ממנו זורח אור גדול, מכפרי חוטב עצים שאמר תהלים בעת עבודתו וגומר את הספר תהלים חמש פעמים ביום, וביקש מהכפרי שהסכים לתת את זכויותיו עבור הצלת ישוב יהודי שלם.}}, ובזמן שהיה עורך עליית נשמה היה נאחז במגבות התלויות בחדר, ולא היה לאף אחד רשות להיות נוכח בעת עליית הנשמה. | ||
עליית הנשמה הידועה ביותר של הבעל שם טוב היתה בראש השנה תק"ז{{הערה|בן פורת יוסף. כתר שם טוב סימן א'. לקוטי אמרים למגיד ממעזריטש בתחילתו. התבאר בלקוטי דיבורים חלק ב' קונטרס טז-יח. קונטרס ענינה של תורת החסידות בתחילתו.}}, ממנה ידוע לנו על פי המכתב ששיגר לגיסו רבי גרשון מקיטוב בו מספר בין השאר שעלה להיכלו של משיח ושאלו " | עליית הנשמה הידועה ביותר של הבעל שם טוב היתה בראש השנה תק"ז{{הערה|בן פורת יוסף. כתר שם טוב סימן א'. לקוטי אמרים למגיד ממעזריטש בתחילתו. התבאר בלקוטי דיבורים חלק ב' קונטרס טז-יח. קונטרס ענינה של תורת החסידות בתחילתו.}}, ממנה ידוע לנו על פי המכתב ששיגר לגיסו רבי גרשון מקיטוב בו מספר בין השאר שעלה להיכלו של משיח ושאלו "אימתי קאתי מר (מתי יבוא אדון) והוא השיב לו "'''לכשיפוצו מעיינותיך חוצה''' וידעו לייחד יחודים כמוך", משפט שהפך לאבן יסוד בחסידות חב"ד, ובפרט בדור השביעי. | ||
לאחר הסתלקותו כאשר שאלו את הרב [[המגיד ממעזריטש]] במה היתרון שלו על שאר חבריו שדווקא הוא זכה לכתר ההנהגה, סיפר שהוא היחיד שהיה נוכח עם הבעל שם טוב בעת שערך עליית נשמה, והבעל שם טוב העלה אותו יחד עמו{{הערה|שמועות וסיפורים חלק א' עמוד 24.}}. | לאחר הסתלקותו כאשר שאלו את הרב [[המגיד ממעזריטש]] במה היתרון שלו על שאר חבריו שדווקא הוא זכה לכתר ההנהגה, סיפר שהוא היחיד שהיה נוכח עם הבעל שם טוב בעת שערך עליית נשמה, והבעל שם טוב העלה אותו יחד עמו{{הערה|שמועות וסיפורים חלק א' עמוד 24.}}. | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
גם על שאר גדולי החסידות מסופרים סיפורים שונות אודות עליית נשמה, דוגמת המגיד ר' [[מרדכי מצ'רנוביל]]{{הערה|סיפורים נפלאים כפר חב"ד תשע"א עמוד 20.}}. | גם על שאר גדולי החסידות מסופרים סיפורים שונות אודות עליית נשמה, דוגמת המגיד ר' [[מרדכי מצ'רנוביל]]{{הערה|סיפורים נפלאים כפר חב"ד תשע"א עמוד 20.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[עילוי נשמה]] | |||
*[[יארצייט]] | *[[יארצייט]] | ||
*[[קדיש]] | *[[קדיש]] | ||