ליקוטי אמרים - פרק כ' – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | {{ניווט | ||
|כותרת=תרשים כולל - | |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה) | ||
|הסתרה=כן | |הסתרה=כן | ||
|מוסתר=כן | |מוסתר=כן | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק כ' - לעולמות אין שום ערך וחשיבות''' | '''פרק כ' - לעולמות אין שום ערך וחשיבות''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
התבאר בפרקים הקודמים שנסיון בדבר אמונה מעיר ומגלה את | התבאר בפרקים הקודמים{{הערה|פרק [[ליקוטי אמרים - פרק י"ח|יח]]-[[ליקוטי אמרים - פרק י"ט|יט]].}} שנסיון בדבר אמונה מעיר ומגלה את ה[[אהבה המסותרת]]{{הערה|ומונעת מהאדם מלעבוד [[עבודה זרה]].}}, אך כיצד זה מועיל לשמירת כל שאר התורה והמצוות{{הערה|ולא רק לנסיון של עבודה זרה.}}? | ||
נקודת ההסבר היא שמצוות [[אחדות השם]] ו[[עבודה זרה]] אינם רק היסוד לכל התורה ומצוות, אלא כוללים את כל התורה והמצוות{{הערה|דהיינו, שכל מצווה היא "פרט" של קידוש השם, וכל עבירה היא "פרט" של עבודה זרה.}}. | נקודת ההסבר היא שמצוות [[אחדות השם]] ו[[עבודה זרה]] אינם רק היסוד לכל התורה ומצוות, אלא כוללים את כל התורה והמצוות{{הערה|דהיינו, שכל מצווה היא "פרט" של [[קידוש השם]], וכל עבירה היא "פרט" של עבודה זרה.}}. | ||
ולהבין זאת, יש להקדים מהי מהותה של מצוות אחדות השם (פרקים כ'-כ"א){{הערה|פרק כ' מסביר מדוע אין לנבראים חשיבות, ופרק כ"א מוסיף שגם מציאות אין להם.}} ומהו עיקרה ושורשה של עבודה זרה (פרק כ"ב). | ולהבין זאת, יש להקדים מהי מהותה של מצוות אחדות השם (פרקים כ'-[[ליקוטי אמרים - פרק כ"א|כ"א]]){{הערה|פרק כ' מסביר מדוע אין לנבראים חשיבות, ופרק כ"א מוסיף שגם מציאות אין להם.}} ומהו עיקרה ושורשה של עבודה זרה ([[ליקוטי אמרים - פרק כ"ב|פרק כ"ב]]). | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
המצווה להאמין באחדות השם היא להאמין שבריאת העולמות לא פעלה שום שינוי אצל הקב"ה, והוא נותר יחיד גם לאחר שנבראו כאילו לא נבראו כלל. בפרק זה מסביר זאת הרבי על פי הידוע, שהתורה המשילה את בריאת העולם | המצווה להאמין באחדות השם היא להאמין שבריאת העולמות לא פעלה שום שינוי אצל הקב"ה, והוא נותר יחיד גם לאחר שנבראו כאילו לא נבראו כלל. בפרק זה מסביר זאת הרבי על פי הידוע, שהתורה המשילה את בריאת העולם ל[[דיבור]]{{הערה|'''בדבר''' ה' שמים נעשו (תהלים לג, ו), בעשרה '''מאמרות''' נברא העולם (אבות ה, א).}}: כמו שמילה אחת היא כאין לגבי כללות יכולת הדיבור, ויותר מזה לגבי ה[[מחשבה]], ולגבי [[עצם הנפש]] היא [[אין ואפס]] ממש - כך העולמות הם [[אין ואפס]] ממש לגבי הבורא{{הערה|ומובן שאין להם שום "ערך וחשיבות". נמצא שגם אחרי שנבראו אינם תופסים מקום, ועדיין הקב"ה יחיד כמו לפני שנבראו.}}. | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||