יום הכיפורים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]] | {{מפנה|יום כיפור}} [[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]] | ||
[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מתפללים ביום הכיפורים (ציור)]] | ||
'''יום הכיפורים''' (נקרא גם '''יום כיפור''') הוא היום הקדוש ביותר בשנה בו ה' מכפר על עוונותיהם של בני ישראל. חל בתאריך [[י' בתשרי]], היום העשירי של [[עשרת ימי תשובה]]. | '''יום הכיפורים''' (נקרא גם '''יום כיפור''') הוא היום הקדוש ביותר בשנה בו ה' מכפר על עוונותיהם של בני ישראל. חל בתאריך [[י' בתשרי]], היום העשירי של [[עשרת ימי תשובה]]. | ||
נקרא "[[אחת בשנה]]" על שם מיוחדותו בו מאירה דרגת ה[[יחידה]] שבנשמות ישראל, הקשורה בקשר העמוק ביותר עם ה' ולכן "[[עיצומו של יום מכפר]]". | נקרא "[[אחת בשנה]]" על שם מיוחדותו בו מאירה דרגת ה[[יחידה]] שבנשמות ישראל, הקשורה בקשר העמוק ביותר עם ה' ולכן "[[עיצומו של יום מכפר]]". ביום זה ציוותה התורה על עינוי הנפש ועשיית [[תשובה]] והוא נקרא בכתוב בשם "שבת שבתון" על שם איסור עשיית המלאכה שבו. בני ישראל דומים בו למלאכי השרת, ומתפללים חמש תפילות. | ||
מרכז עניינו של היום בזמן שבית המקדש היה קיים הוא סדר עבודת הכהן הגדול הכוללת הקטרת הקטורת ב[[קדש הקדשים]], ביום הקדוש ביותר במקום הקדוש ביותר על ידי האדם המקודש ביותר. | |||
ביום כיפור נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר שאינו ניתן לניתוק, וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות. גילוי זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1149, התוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 101. ועוד}}. | |||
ביום הכיפורים תשל"ד פרצה מלחמת יום הכיפורים | |||
בהתקפה של צבאות [[סוריה]] ו[[מצרים]] על [[מדינת ישראל|ישראל]] ובתחילה ההפסדים היו כואבים ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות. לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא{{הערה|מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד}}. | |||
==יום הכיפורים בתורה== | ==יום הכיפורים בתורה== | ||
| שורה 84: | שורה 87: | ||
===שחרית=== | ===שחרית=== | ||
עד תפילת העמידה תפילת שחרית כמו בראש השנה עם "המלך", אמירת "שיר המעלות ממעמקים" לפני ברכו | עד תפילת העמידה תפילת שחרית כמו בראש השנה עם "המלך", אמירת "שיר המעלות ממעמקים" לפני ברכו. אין אומרים את ברכת "שעשה לי כל צרכי" ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם. | ||
בסיום תפילת העמידה בלחש המיוחדת ליום הכיפורים אומרים וידוי "אשמנו" ו"על חטא". בחזרת הש"ץ הנקראת גם "יוצר ליום כיפור" מתווספים פיוטים וקטעי תפילה מיוחדים כשבסיומה וידוי ו"אבינו מלכנו" (בחול). | בסיום תפילת העמידה בלחש המיוחדת ליום הכיפורים אומרים וידוי "אשמנו" ו"על חטא". בחזרת הש"ץ הנקראת גם "יוצר ליום כיפור" מתווספים פיוטים וקטעי תפילה מיוחדים כשבסיומה וידוי ו"אבינו מלכנו" (בחול). | ||
בקריאת התורה מוציאים שני ספרים, בראשון קוראים | בקריאת התורה מוציאים שני ספרים, בראשון קוראים בפרשת אחרי מות את סדר העבודה של יום הכיפורים בבית המקדש, ובשני קוראים את קרבן המוסף של היום בפרשת פנחס. לאחר ההפטרה - [[הזכרת נשמות]]. | ||
===מוסף וסדר עבודה=== | ===מוסף וסדר עבודה=== | ||
{{ערך מורחב|סדר עבודה}} | {{ערך מורחב|סדר עבודה}} | ||
בסיום תפילת הלחש בה מזכירים את קרבנות המוסף שהקריבו בבית המקדש, אומרים וידוי "אשמנו" ו"על חטא". | |||
במהלך חזרת הש"ץ שהיא התפילה הארוכה ביותר בשנה, נאמר "[[סדר עבודה]]" בו תיאור סדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום זה, הווידוי והתפילות שהיה אומר, וכולל השתחוויות בנפילה על אפיים ארבע פעמים וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו שאז יתחדש "סדר העבודה". | |||
בהמשך אומרים את הפיוט "[[אלה אזכרה]]" אודות [[עשרת הרוגי מלכות]], "על חטא" ו[[ברכת כהנים]]. | |||
===מנחה מפטיר יונה=== | ===מנחה מפטיר יונה=== | ||
{{ערך מורחב|מפטיר יונה}} | {{ערך מורחב|מפטיר יונה}} | ||
{{ | לפני מנחה משתדלים לעשות הפסקה{{הערה|ספר המנהגים עמ' 69.}} שלושת רבעי השעה לפחות. התפילה נפתחת בקריאת התורה בפרשת אחרי מות, בה קוראים את פרשת העריות. העולה שלישי [[מפטיר יונה|מפטיר ביונה]]. | ||
טעם קריאת הפטרה זו מפני שמובא בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה. לפי המקובל העלייה למפטיר יונה נותנת כח לתשובה והיא סגולה לעשירות. מזדרזים בתפילת מנחה כדי להתחיל נעילה בזמנה. | |||
===נעילה=== | ===נעילה=== | ||
| שורה 156: | שורה 165: | ||
במדרש{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני רמז תתקמד.}} מובאת מחלוקת אם יום הכיפורים יתבטל כשאר המועדים (מלבד פורים). אמנם, גם לדעה שיתבטל יום הכיפורים, אין הכוונה כפשוטם של דברים אלא שהגילוי הרוחני של יום הכיפורים (ושאר המועדים) לא יורגש ביחס לגילוי של [[הגאולה]]{{הערה|ראה מאמר דיבור המתחיל להבין מאמר [[רז"ל]] כל המועדים תשט"ז (סה"מ פורים עמוד סא). ועוד.}}. | במדרש{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני רמז תתקמד.}} מובאת מחלוקת אם יום הכיפורים יתבטל כשאר המועדים (מלבד פורים). אמנם, גם לדעה שיתבטל יום הכיפורים, אין הכוונה כפשוטם של דברים אלא שהגילוי הרוחני של יום הכיפורים (ושאר המועדים) לא יורגש ביחס לגילוי של [[הגאולה]]{{הערה|ראה מאמר דיבור המתחיל להבין מאמר [[רז"ל]] כל המועדים תשט"ז (סה"מ פורים עמוד סא). ועוד.}}. | ||
==מלחמת יום הכיפורים== | |||
{{ערך מורחב|מלחמת יום הכיפורים}} | |||
[[קובץ: מלחמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" אודות מכתב הרבי בו רמז את נצחון המלחמה.]][[קובץ:משה דיין במחלמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' [[זלמן סטמבלר]], חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה]] | |||
'''מלחמת יום הכיפורים''' פרצה בהפתעה יחסית ב[[יום הכיפורים]], [[י' בתשרי]] [[תשל"ד]] בהתקפה של צבאות [[סוריה]] ו[[מצרים]] על [[מדינת ישראל|ישראל]], המתקפה האדירה בתחילת המלחמה תפסה את ממשלת ישראל וצה"ל לא מוכנים בהיבטים רבים, ובתחילה ההפסדים היו כואבים ומרים, אך תוך זמן קצר גוייסו כוחות ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות וגם לכבוש שטחים עצומים בכל החזיתות. | |||
לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים בהם היה ניכר כי יש התרחשות גדולה וקרובה אשר זקוקים מולה לחסדים גדולים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא{{הערה|מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד}}. | |||
במהלך המלחמה הרבי פתח במבצע מיוחד לעידוד החיילים. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[שבח המועדים]] | |||
* [[הלכה למעשה (סדרת ספרים)| הלכה למעשה - תשרי]] | |||
* [[שמירת המועדים (ספר)]] | |||
*[[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים'. | *[[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים'. | ||
*[[שערי המועדים]] יום הכיפורים. | *[[שערי המועדים]] יום הכיפורים. | ||
* מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
===ספרים וחוברות=== | ===ספרים וחוברות=== | ||