יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]]
+{{מפנה|יום כיפור}} [[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]]
-[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ביום הכיפורים]]
+[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מתפללים ביום הכיפורים (ציור)]]
 '''יום הכיפורים''' (נקרא גם '''יום כיפור''') הוא היום הקדוש ביותר בשנה בו ה' מכפר על עוונותיהם של בני ישראל. חל בתאריך [[י' בתשרי]], היום העשירי של [[עשרת ימי תשובה]].
-נקרא "[[אחת בשנה]]" על שם מיוחדותו בו מאירה דרגת ה[[יחידה]] שבנשמות ישראל, הקשורה בקשר העמוק ביותר עם ה' ולכן "[[עיצומו של יום מכפר]]".
+נקרא "[[אחת בשנה]]" על שם מיוחדותו בו מאירה דרגת ה[[יחידה]] שבנשמות ישראל, הקשורה בקשר העמוק ביותר עם ה' ולכן "[[עיצומו של יום מכפר]]". ביום זה ציוותה התורה על עינוי הנפש ועשיית [[תשובה]] והוא נקרא בכתוב בשם "שבת שבתון" על שם איסור עשיית המלאכה שבו. בני ישראל דומים בו למלאכי השרת, ומתפללים חמש תפילות.
-ביום זה ציוותה התורה על עינוי הנפש ועשיית [[תשובה]] והוא נקרא בכתוב בשם "שבת שבתון" על שם איסור עשיית המלאכה שבו. בני ישראל דומים בו למלאכי השרת, ומתפללים חמש תפילות.
+מרכז עניינו של היום בזמן שבית המקדש היה קיים הוא סדר עבודת הכהן הגדול הכוללת הקטרת הקטורת ב[[קדש הקדשים]], ביום הקדוש ביותר במקום הקדוש ביותר על ידי האדם המקודש ביותר.
+ביום כיפור נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר שאינו ניתן לניתוק, וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות. גילוי זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1149, התוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 101. ועוד}}.
-מרכז עניינו של היום בזמן שבית המקדש היה קיים הוא סדר עבודת הכהן הגדול הכוללת הקטרת הקטורת ב[[קדש הקדשים]], ביום הקדוש ביותר במקום הקדוש ביותר על ידי האדם המקודש ביותר.
+ביום הכיפורים תשל"ד פרצה מלחמת יום הכיפורים
+בהתקפה של צבאות [[סוריה]] ו[[מצרים]] על [[מדינת ישראל|ישראל]] ובתחילה ההפסדים היו כואבים ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות. לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא{{הערה|מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד}}.
 ==יום הכיפורים בתורה==
@@ שורה 36: / שורה 39: @@
 ===כפרה===
-[[קובץ:כיפורים מכפר.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שביקשה [[תיקוני תשובה|תיקון]]: '''מאמר חכמינו זכרונם לברכה שיום הכיפורים מכפר על הכל. ותסיח דעת מכל הנזכר לעיל לגמרי, ותעבוד השם בשמחה וטוב לבב (בתוככי הנהגה יומית על פי שולחן ערוך)''']]
+[[קובץ:כיפורים מכפר.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שביקשה [[תיקוני תשובה|תיקון]]: '''אמרו חכמינו זכרונם לברכה שיום הכיפורים מכפר על הכל. ותסיח דעת מכל הנזכר לעיל לגמרי, ותעבוד השם בשמחה וטוב לבב (בתוככי הנהגה יומית על פי שולחן ערוך)''']]
 יום הכיפורים הוא 'קץ מחילה וסליחה לישראל' שהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם "התשובה וה[[צעקה]] יפה ומתקבלת מיד" ונעלית יותר לפי ש"עצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר{{הערה|ויקרא טז, ל.}}: כי ביום הזה יכפר עליכם".{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה א, ג.}}
@@ שורה 62: / שורה 65: @@
 *[[כפרות]].
 *טבילה במקווה.
-*חלוקת "[[לעקאח]]"
+*חלוקת "[[לעקאח]]"{{הערה|מספר פעמים הורה הרבי שיערבו את העוגה בתוך מאפה חדש אותו יוכלו לחלק לציבור גדול יותר. ראו לדוגמא: '''לא להיכנס לחובות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39.}}.
 *מלקות.
 *[[וידוי]] בתפילת מנחה.
@@ שורה 84: / שורה 87: @@
 ===שחרית===
-{{להשלים}}
+עד תפילת העמידה תפילת שחרית כמו בראש השנה עם "המלך", אמירת "שיר המעלות ממעמקים" לפני ברכו. אין אומרים את ברכת "שעשה לי כל צרכי" ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם.
+בסיום תפילת העמידה בלחש המיוחדת ליום הכיפורים אומרים וידוי "אשמנו" ו"על חטא". בחזרת הש"ץ הנקראת גם "יוצר ליום כיפור" מתווספים פיוטים וקטעי תפילה מיוחדים כשבסיומה וידוי ו"אבינו מלכנו" (בחול).
+בקריאת התורה מוציאים שני ספרים, בראשון קוראים בפרשת אחרי מות את סדר העבודה של יום הכיפורים בבית המקדש, ובשני קוראים את קרבן המוסף של היום בפרשת פנחס. לאחר ההפטרה - [[הזכרת נשמות]].
 ===מוסף וסדר עבודה===
 {{ערך מורחב|סדר עבודה}}
-{{להשלים}}
+בסיום תפילת הלחש בה מזכירים את קרבנות המוסף שהקריבו בבית המקדש, אומרים וידוי "אשמנו" ו"על חטא".
+במהלך חזרת הש"ץ שהיא התפילה הארוכה ביותר בשנה, נאמר "[[סדר עבודה]]" בו תיאור סדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום זה, הווידוי והתפילות שהיה אומר, וכולל השתחוויות בנפילה על אפיים ארבע פעמים וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו שאז יתחדש "סדר העבודה".
+בהמשך אומרים את הפיוט "[[אלה אזכרה]]" אודות [[עשרת הרוגי מלכות]], "על חטא" ו[[ברכת כהנים]].
 ===מנחה מפטיר יונה===
 {{ערך מורחב|מפטיר יונה}}
-{{להשלים}}
+לפני מנחה משתדלים לעשות הפסקה{{הערה|ספר המנהגים עמ' 69.}} שלושת רבעי השעה לפחות. התפילה נפתחת בקריאת התורה בפרשת אחרי מות, בה קוראים את פרשת העריות. העולה שלישי [[מפטיר יונה|מפטיר ביונה]].
+טעם קריאת הפטרה זו מפני שמובא בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה. לפי המקובל העלייה למפטיר יונה נותנת כח לתשובה והיא סגולה לעשירות. מזדרזים בתפילת מנחה כדי להתחיל נעילה בזמנה.
 ===נעילה===
@@ שורה 141: / שורה 154: @@
 {{ערך מורחב|אחת בשנה}}
 יום הכיפורים נקרא בכתוב "אחת בשנה"{{הערה|תצוה ל, י. אחרי טז, לד.}} ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|[[עטרת ראש]] שער יום הכיפורים פ"ב ואילך. ועוד.}} שעבודת כל יהודי ביום זה היא מצד בחינת ה"[[יחידה]] שבנפש"{{הערה|ומציינים לתוס' ד"ה עד אחת במנחות יח, א וזה לשונו: "עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי"מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה"}} שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה.
+==ביטול הצום בהיסטוריה==
+===חנוכת בית ראשון===
+הגמרא מתארת את הנהגת בני ישראל בחנוכת בית ראשון, שהחל ימים ספורים קודם יום הכיפורים:
+{{ציטוט|תוכן=א"ר פרנך א"ר יוחנן אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים, והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה, יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא. מאי דרוש? אמרו קל וחומר ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם, וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה, מקדש דקדושתו קדושת עולם, וקרבן צבור ויום הכפורים דענוש כרת לא כ"ש? . . מיעבד ליעבדו מיכל לא ניכלו ולא לישתו? אין שמחה בלא אכילה ושתיה|מקור=תלמוד בבלי, מועד קטן, ט, א.}}
+מדברי הגמרא מובן, ששמחת חנוכת בית ראשון, דחתה את חיוב התענית ביום הכיפורים, ולכן אכלו ושתו ביום כיפור זה. ומסתפק הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח עמוד 56 הערה 42 בסופה.}} האם הקריבו את קרבנות יום הכיפורים, ביום כיפור זה בו לא צמו.
+===לעתיד לבוא===
+באם חנוכת [[הבית השלישי]] תימשך ליום הכיפורים, נוקט הרבי שלא יצומו כפי שלא צמו בחנוכת בית ראשון, ובפרט שחנוכת הבית השלישי גדולה ממנה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 12. [[התוועדויות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמוד 56.}}. באחת השיחות, ישנה אף משמעות שלא יצומו את יום הכיפורים [[לעתיד לבוא]] כלל{{הערה|ספר השיחות [[תש"נ]] חלק ב' עמוד 532 בהערה השניה בשולי הגיליון השני לציון 42.}}.
+במדרש{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני רמז תתקמד.}} מובאת מחלוקת אם יום הכיפורים יתבטל כשאר המועדים (מלבד פורים). אמנם, גם לדעה שיתבטל יום הכיפורים, אין הכוונה כפשוטם של דברים אלא שהגילוי הרוחני של יום הכיפורים (ושאר המועדים) לא יורגש ביחס לגילוי של [[הגאולה]]{{הערה|ראה מאמר דיבור המתחיל להבין מאמר [[רז"ל]] כל המועדים תשט"ז (סה"מ פורים עמוד סא). ועוד.}}.
+==מלחמת יום הכיפורים==
+{{ערך מורחב|מלחמת יום הכיפורים}}
+[[קובץ: מלחמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" אודות מכתב הרבי בו רמז את נצחון המלחמה.]][[קובץ:משה דיין במחלמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' [[זלמן סטמבלר]], חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה]]
+'''מלחמת יום הכיפורים''' פרצה בהפתעה יחסית ב[[יום הכיפורים]], [[י' בתשרי]] [[תשל"ד]] בהתקפה של צבאות [[סוריה]] ו[[מצרים]] על [[מדינת ישראל|ישראל]], המתקפה האדירה בתחילת המלחמה תפסה את ממשלת ישראל וצה"ל לא מוכנים בהיבטים רבים, ובתחילה ההפסדים היו כואבים ומרים, אך תוך זמן קצר גוייסו כוחות ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות וגם לכבוש שטחים עצומים בכל החזיתות.
+לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים בהם היה ניכר כי יש התרחשות גדולה וקרובה אשר זקוקים מולה לחסדים גדולים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא{{הערה|מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד}}.
+במהלך המלחמה הרבי פתח במבצע מיוחד לעידוד החיילים.
 ==לקריאה נוספת==
+* [[שבח המועדים]]
+* [[הלכה למעשה (סדרת ספרים)| הלכה למעשה - תשרי]]
+* [[שמירת המועדים (ספר)]]
 *[[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים'.
 *[[שערי המועדים]] יום הכיפורים.
+* מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד
 ==קישורים חיצוניים==
-===ספרים===
+===ספרים וחוברות===
 * [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25075&st=&pgnum=249 שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים]''' - סימן תרד ואילך. ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/index.htm בטקסט] {{ספרייה}})
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/yom_kippur לקוטי שיחות מועדים - יום הכיפורים] {{מפתח}}
 * הרב [[יהושע מונדשיין]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=189 אוצר מנהגי חב"ד - [[אלול]] תשרי''' - יום הכיפורים (עמוד קעא)]
 *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3319&CategoryID=895 היום הקדוש במחיצת רבותינו]''', שבועון התקשרות, ערב שבת קודש פרשת האזינו (שובה), ז' בתשרי ה'תשס"ז (29/09/06)
 *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10880&CategoryID=1889 ממעייני החסידות - יום הכיפורים]''', התקשרות גליון 1054
 *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/09/13-09-2021-03-15-09-%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%91-compressed.pdf כי בא מועד - יום הכיפורים]''', בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{PDF}}{{אינפו}} חודש תשרי תשפ"ב
+*הרב מאיר אשכנזי: '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/09/13-09-2021-18-05-34-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-1.pdf הלכות ומנהגי יום הכיפורים]''' {{PDF}}{{אינפו}}
 ===מולטימדיה===